סלמן אברהם וקסמן

(הופנה מהדף זלמן אברהם וקסמן)

סֶלמן אברהם וקסמן (אוקראינית/רוסית: Зе́льман Абраха́м Ва́ксман; אנגלית: Selman Abraham Waksman;‏ 22 ביולי 188816 באוגוסט 1973) היה ביוכימאי ומיקרוביולוג אמריקאי יהודי יליד רוסיה (אוקראינה), פרופסור לביוכימיה ומיקרוביולוגיה באוניברסיטת ראטגרס, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1952 על גילוי הסטרפטומיצין.

סלמן אברהם וקסמן
Selman Abraham Waksman
סלמן וקסמן במעבדה, 1953
סלמן וקסמן במעבדה, 1953
לידה 22 ביולי 1888
נובה פרילוקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 1973 (בגיל 85)
וודס הול, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה, מיקרוביולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Woods Hole Village Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Elizabeth Bugie עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
הערות יהודי
תרומות עיקריות
גילוי סטרפטומיצין ותרופות אנטיביוטיות רבות אחרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

וקסמן נולד למשפחה יהודית בכפר נובה פרילוקה שבדרום-מערב אימפריה הרוסית (כיום במחוז ויניצה באוקראינה). סיים לימודי תיכון בשנת 1910 בעיר אודסה. לאחר שהתקשה, כיהודי, להתקבל לאוניברסיטת אודסה, הוא היגר לארצות הברית, ושם סיים תואר ראשון באוניברסיטת ראטגרס בחקלאות בשנת 1915.

הוא חקר בתחום החיידקים שוכני האדמה בתחנת הניסיונות החקלאית של ניו ג'רזי והשלים לימודי תואר שני בשנת 1916, באותה שנה הוענקה לו אזרחות אמריקאית והוא מונה לעמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם אף סיים לימודי דוקטורט בביוכימיה בשנת 1918.

הוא שב לאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי כמרצה במחלקה לביוכימיה ומיקרוביולוגיה. בעת עבודתו בראטגרס גילה וקסמן כמה תרופות אנטיביוטיות, כולל אקטינומיצין, קלבצין, סטרפטוטריצין, סטרפטומיצין, גריסין, נאומיצין, פרדיצין, קנדיצידין, קנדידין ועוד. שתיים מתרופות אלה, סטרפטומיצין ונאומיצין, מצאו שימוש נרחב כטיפול במחלות דלקתיות שונות. סטרפטומיצין הייתה התרופה הראשונה לטיפול במחלת השחפת. וקסמן הוא זה שטבע את המונח 'אנטיביוטיקה'.

אף שווקסמן היה זה שחקר את הסטרפטומיצין מאז היותו סטודנט לתואר ראשון, הזכויות לגילוי התרופה האנטיביוטית נתבעו על ידי סטודנט מחקר של וקסמן בשם אלברט שץ. מחלוקת זו הובילה לתביעה משפטית שבה זכה שץ לפיצוי נכבד וכן להכרזה רשמית כי הוא חולק עם וקסמן בזכויות על גילוי הסטרפטומיצין. שץ תבע זכויות על גילוי התרופה כיוון שכסטודנט מחקר היה אחראי לביצוע הניסויים במעבדה על הסטרפטומיצין כטיפול בשחפת, תוך נטילת סיכון אישי רב, כל זאת במעבדה של וקסמן ותחת פיקוחו של וקסמן.

התעורר אף ויכוח בשאלה אם לא היה ראוי כי שץ יחלוק אף בפרס נובל שהוענק לווקסמן בשנת 1952. אולם מנימוקי הפרס הובן כי זה הוענק לווקסמן לא רק בזכות גילוי הסטרפטומיצין אלא בעבור גילוי תרופות אנטיביוטיות רבות אחרות.[1]

בשנת 1951 הקים וקסמן על שמו את קרן וקסמן למיקרוביולוגיה, והשקיע בה מחצית מכספי התמלוגים שקיבל על פיתוחיו. מכספי הקרן הוקם מכון למיקרוביולוגיה שאף הוא נושא את שמו של וקסמן.

וקסמן נפטר בשנת 1973. הותיר את אשתו, דבורה (לבית מיטניק), ובנו ביירון וקסמן (Byron H. Waksman;‏ 1919–2012), אימונולוג נודע.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סלמן אברהם וקסמן בוויקישיתוף

על ביקוריו בישראל:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ וראו מאמר הגנה על בכורתו של וקסמן למרות ההסכם (מאמר בירחון ההיסטוריה של הרפואה המתנגד לקריאת תיגר על וקסמן מכתב העת Nature)‏: William Kingston, Streptomycin, Schatz v. Waksman, and the Balance of Credit for Discovery, Journal of the History of Medicine and Allied Sciences 59.3 (2004), pp. 441-462.