זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים. לפי הדעה המקובלת בהלכה, זהו הזמן הראשון למצוות ציצית, תפילין וקריאת שמע של שחרית.
מקורו
עריכהציון נקודת הזמן מופיע במשנה במסכת ברכות ביחס לקריאת שמע של שחרית, ובגמרא העוסקת במשנה זו:
מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן, רבי אליעזר אומר: בין תכלת לכרתי.
— משנה ברכות א' ב'
כוונת המשנה היא שניתן לקרוא קריאת שמע החל מנקודת הזמן בה יש מספיק אור באופק, והיא נמדדת על פי איכות האור המאפשר להבדיל (- להכיר) בין אובייקטים מסוימים. האובייקטים הנדרשים שנויים במחלוקת תנאים במשנה[1] ובברייתא המובאת בגמרא[2]: לדעת תנא קמא הזמן הוא משיכיר בין צבע תכלת לצבע לבן,[א] ולפי רבי אליעזר הזמן מאוחר יותר, והוא כשיש מספיק אור בכדי להכיר בין צבע תכלת לצבעו של כרתי, שהוא ירוק.
לפי רבי מאיר משיכיר בין זאב לכלב, ולפי רבי עקיבא בין חמור לערוד. לפי "אחרים" משיראה את חברו רחוק ארבע אמות ויכירנו[3]. להלכה נפסק בשולחן ערוך שזמן זה הוא משיכיר את חברו בריחוק ארבע אמות[4].
חישוב הזמן
עריכהזמן טלית ותפילין הוא לפי רוב הדעות כ-50 דקות לפני הנץ החמה[5], ויש המקדימים 60 דקות[6]. ואילו הרב משה פיינשטיין[7] והרב צבי שכטר[8] כותבים שזמן זה הוא בין 35 ל-40 דקות בניו יורק (שיוצא אפילו פחות מזה בארץ ישראל, שיותר קרובה לקו המשווה).
משמעויות הלכתיות
עריכהזמן טלית ותפילין משמש כתחילת הזמן בו ניתן לברך על הציצית - משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן[9]. לדעת הרמ"א ניתן לברך עליה כבר מעלות השחר[10], אך אחרונים רבים הסתייגו מדבריו[11].
כמו כן משמש זמן זה כתחילת הזמן שבו ניתן להניח תפילין.
לפי השולחן ערוך (על פי דעת הטור והרא"ש) זמן זה הוא גם תחילת זמן קריאת שמע של שחרית, אף על פי שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין שהוא זמן מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע עם הנץ ויעמוד לתפילת שמונה עשרה מיד. לעומתו הפרי חדש פוסק כהרמב"ם שתחילת זמן קריאת שמע הוא רק כוותיקין ולא קודם לכן. לדעת הרמב"ם אם קרא קריאת שמע משעלה עמוד השחר, יצא ידי חובה[12].
לפי הרמב"ם[13] תחילת זמן תפילת שחרית הוא בהנץ החמה, ובדיעבד יוצא ידי חובה גם אם התפלל לאחר עלות השחר. אמנם לדעת הרבינו ירוחם סובר שרק בדיעבד כגון במשכים לצאת לדרך יכול להתפלל גם תפילת עמידה מזמן זה, ולכתחילה רק מהנץ החמה[14]. וכך פסק המשנה ברורה[15].
ביאורים
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- זמן ציצית ותפילין - פירוט השיטות השונות בלוח עתים לבינה (עמ' 11).
הערות שוליים
עריכה- ^ פרק א', משנה ב'
- ^ דף ט', עמוד ב'
- ^ לפי התלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ב' מדובר בחבר שרגיל ואינו רגיל, כאדם שבא לאכסניה מדי פעם. לעומת זאת בתלמיד רבינו יונה כתוב שמדובר בחבירו הרגיל אצלו, כי אם היה מדובר בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות הוא כבר אינו מכירו.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ח, סעיף א'
- ^ לפי כף החיים, נראה שיוצא כשהשמש 11.5° מתחת לאופק, ויש נוהגים 11°
- ^ לוח עיתים לבינה
- ^ אגרות משה או"ח ד:ו
- ^ ראשית בכורים (באנגלית). הרב שכטר לפעמים אומר שכדאי אפילו לאחר את זמן זה בכ-5 דקות.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה ח', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ ראו משנה ברורה, סימן י"ח, סעיף קטן י'.
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכות י"א–י"ב
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה א'}, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ג', הלכה ז'
- ^ בית יוסף, סימן פ"ט
- ^ משנה ברורה, סימן אורח חיי"ם, סעיפים קטנים נ"ח-ו' וביאור הלכה שם ד"ה "משיראה"
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.