ח'אולה אבו בכר

מרצה וחוקרת במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית עמק יזרעאל. היא הערבייה הישראלית

ח'אולה אבו בַּכְּרערבית: خولة ابو بكر, תעתיק מדויק: ח'ולה אבו בכר; נולדה ב-19 בינואר 1955) היא מרצה וחוקרת במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית עמק יזרעאל. היא הערבייה הישראלית הראשונה שקיבלה דרגת פרופסור בישראל.

ח'אולה אבו בכר
خولة ابو بكر
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בינואר 1955 (בת 69)
עַכּוֹ, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי ההתנהגות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
בן זוג מוחמד מאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

הוריה של אבו בכר הגיעו לעכו כפליטים לאחר מלחמת העצמאות וגרו בשכונת וולפסון המעורבת, שם אביה היה בעל מכבסה. ח'אולה למדה בבית הספר הפרנציסקני טרה סנטה. היא עברה את הבחינות בהצלחה ונרשמה ללימודי רפואה בטכניון. לאחר שפגשה במוחמד מאי ונישאה לו, הקפיאה לבקשתו את לימודיה בטכניון. לזוג נולדו שתי בנות, והם עברו לירושלים, שם אבו בכר למדה באוניברסיטה העברית בחוג ללימודי אפריקה. בשנה השנייה ללימודיה אובחנה אצל בעלה מוחמד מחלה, והזוג חזר לעכו. מוחמד נפטר ב-1985.

ב-1980 החלה ללמוד באוניברסיטת חיפה ובשנת 1984 סיימה תואר ראשון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ובחוג לחינוך במגמת ייעוץ חינוכי. בשנת 1991 סיימה תואר שני בייעוץ חינוכי בהצטיינות יתרה באותה אוניברסיטה. עבודת התזה שלה עסקה בבדיקת ההשפעה הנפשית והחינוכית של הספרות הפוליטית על ילדים פלסטינים. ב-1994 נסעה ללימודים בפלורידה שם קיבלה בשנת 1997 תואר דוקטור בטיפול משפחתי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת נובה דרום-מזרח בפלורידה. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "השפעת ההגירה על משפחות ערביות בדרום פלורידה". בנובמבר 2009 קיבלה מעמד של פרופסור, ובכך הייתה לאשה הערבייה הראשונה בדרגת פרופסור באקדמיה הישראלית.[1]

בשנת 1998 יצא ספרה "בדרך לא סלולה: נשים ערביות כמנהיגות פוליטיות בישראל" שבה היא חוקרת את תופעת התרחבות מעורבותן של נשים ערביות בישראל בפוליטיקה המקומית והארצית ובו היא מביאה את סיפורן של נשים ערביות אחדות שהצליחו להגיע לעמדות השפעה ומנהיגות, וכיצד הן משלבות בין הקריירה לבין משפחה. בשנת 2002 יצאה ספרה המשותף עם דני רבינוביץ, "הדור הזקוף". הספר דן בדור השלישי של הערבים בישראל, כדור שלא חושש להילחם על זהותו הלאומית הפלסטינית, זאת בניגוד לדור ההורים, שאותם הגדירו "הדור השחוק" ואת הסבים "דור השורדים", שעסקו בלחימה על הישרדות.

מחקריה האקדמיים עוסקים בתחום בריאות הנפש בחברה הערבית. אבו בכר פרסמה מחקרים קליניים ואמפיריים בנושאים מגוּונים, כגון החברה הערבית בישראל, המשפחה הפלסטינית, נשים פלסטיניות ופוליטיקה, בריאות הנפש במשפחה הערבית, טיפול קליני רגיש לתרבות, השפעת טראומה (בעקבות אירועים כמו מלחמה, אלימות מינית וכדומה) על הפרט והמשפחה הפלסטיניים, השפעתם של יחסי מגדר על הזוגיות במשפחה הערבית ועוד.

היא עובדת גם כמטפלת משפחתית מורשית ומנהלת בקליניקה בעכו בה היא מקיימת טיפול פרטני וייעוץ וטיפול בבעיות בין בני זוג וטיפול בנפגעי אלימות מינית ומשפחותיהם. חברה בהנהלת האגודה הבינלאומית לטיפול משפחתי (International Family Therapy Association).

מספריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ניב יהב וקובי מנדל‏, כבוד למגזר: פרופסור ערבייה ראשונה, באתר וואלה!‏, 23 בנובמבר 2008