חאזם נוסייבה

חאזם זכי נוסייבהערבית: حازم زكي نسيبة; 6 במאי 192210 באפריל 2022) היה פוליטיקאי ודיפלומט ירדני ממוצא פלסטיני.

חאזם נוסייבה
حازم نُسيبة
לידה 6 במאי 1922
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 2022 (בגיל 99)
עמאן, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
נשיא מועצת הביטחון של האו"ם
אוקטובר 1982 – נובמבר 1982
(כ־4 שבועות ו־4 ימים)
Carlos Ozores
שר החוץ
ינואר 1962 – 1965
(כ־3 שנים)
פרסים והוקרה
Commander of the Order of the Defender of the Realm (1965) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נוסייבה נולד בירושלים ב-6 במאי 1922. ב-1936–1940, הוא למד במכללת ויקטוריה (אנ') באלכסנדריה, מצרים. ב-1943, הוא סיים תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. ב-1943–1948, הוא למד משפטים בירושלים. במהלך תקופה זו, הוא עבד כפרשן והעורך הראשי של שירות השידור של פלשתינה (א"י). מאוחר יותר, הוא למד בבית הספר ליחסים ציבוריים ובין-לאומיים של אוניברסיטת פרינסטון. שם קיבל תואר שני בעניינים ציבוריים ב-1952 וכן תואר שני ושלישי בלימודי פוליטיקה דמוקרטית ב-1953 ו-1954, בהתאמה.

קריירה דיפלומטית עריכה

כשר בממשלה עריכה

ב-1958, הוא היה אמור להתמנות לתת-מזכיר של שר החוץ של האיחוד הערבי, אך לבסוף לא מונה בשל מהפכת 14 ביולי 1958. בשלב מסוים, הוא היה נציג ירדן בוועדת שביתת הנשק הירדנית-ישראלית. בינואר 1962 – אפריל 1963 ו-1965, הוא כיהן כשר החוץ של ירדן, אם כי ישנם מקורות המציינים כי הוא כיהן ברציפות ב-1962–1966. הספר הלבן לשיפור יחסיהם של ירדנים ופלסטינים, שהציג ראש ממשלת ירדן וספי א-תל בפברואר 1965, נערך בעיקר על ידי נוסייבה. ספר זה, שקרא להקמת ממלכה מאוחדת של פלסטין וירדן וכלל גם הענקת אוטונומיה לגדה המערבית, נתקל בביקורת מצד נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, שביקש שהוא זה שיהיה אחראי על הפלסטינים. ב-1963, מונה נוסייבה לשר החצר הממלוכתית וליועץ המדיני של חוסיין, מלך ירדן. לאחר מכן, כיהן כשר השיקום והפיתוח הירדני ב-1967–1968.

כשגריר עריכה

נוסייבה כיהן כשגריר ירדן במצרים ב-1968–1971, כשגריר ירדן לטורקיה ב-1971–1972, כשגריר ירדן לאיטליה, שווייץ ואוסטריה ב-1972–1974, וכן כשגריר ירדן באו"ם ב-1976–1985. במהלך כהונתו באו"ם, הסתכסך פעמים רבות עם שגריר ישראל באו"ם, יהודה בלום. בדצמבר 1980, נאם נוסייבה נאום חלקי על הפרוטוקולים של זקני ציון, ובו טען כי היהודים רוצים להשתלט על העולם. נאום זה זכה לביקורת מצד בלום. בתחילת 1982, שני השגרירים הסתכסכו עוד פעם, אך הפעם על מעמד הפלסטינים. במהלך הדיון על הפלישה לאיי פוקלנד ב-1982, כחלק ממלחמת פוקלנד, נוסייבה הבטיח לשגריר ארגנטינה באו"ם, אדוארדו רוקה (אנ'), כי יצביע נגד בריטניה. עם זאת, לאחר שיחה בין נוסייבה ושגריר בריטניה באו"ם, אנתוני פרסונס (אנ'), ירדן הצביעה בעד בהחלטה 502 של מועצת הביטחון של האו"ם (אנ'), בתמיכת הממלכה המאוחדת. באוקטובר 1982 כיהן כנשיא מועצת הביטחון של האומות המאוחדות.

קריירה פוליטית ופרישה עריכה

לאחר פרישתו מהשירות הדיפלומטי, הוא היה חבר בפרלמנט הירדני ב-1982–1985 ו-1989. לאחר כהונה בפרלמנט הירדני, הוא לימד עניינים ערביים ובין-לאומיים באוניברסיטת ירדן ובמכללת המלחמה הלאומית. ב-2009, הוא הוציא ספר זיכרונות, Jerusalemites: a living memory.

ביום הולדתו ה-90 של נוסייבה, ב-6 במאי 2012, אירח הנסיך חסן בן טלאל משתה להישגיו של נוסייבה בירדן.[1]

חיים אישיים עריכה

בצעירותו, נוסייבה זכה במספר טורנירים לאומיים ובין-לאומיים בטניס.

נוסייבה היה נשוי לקאדר מסרי נוסייבה והיו לו ארבעה ילדים: הית'ם, חאלד, לילה ולינה. הוא נפטר ב-10 באפריל 2022, בהיותו בן 99.

עיטורים עריכה

יצירות ופרסומים עריכה

  • 1954: The ideas of Arab nationalism
  • 1972: Palestine and the United Nations
  • 2009: Jerusalemites: a living memory

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חאזם נוסייבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kamel S. Abu Jaber (10 במאי 2012). "Hazem Nusseibeh of Jerusalem". The Jordan Times. אורכב מ-המקור ב-12 באוקטובר 2013. נבדק ב-8 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Senarai Penuh Penerima Darjah Kebesaran, Bintang dan Pingat Persekutuan Tahun 1965" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2018-09-28. נבדק ב-2023-12-27.