חאפז

משורר פרסי בן המאה ה-14

ח'ואג'ה שמס-א-דין מוחמד חאפז שיראזיפרסית: خواجه شمس‌الدین محمد حافظ شیرازی או בקיצור: حافظ; תעתיק מדויק: חאפט'; 13251389) היה משורר פרסי סופי.

חאפז
خواجه شمس‌الدین محمد حافظ شیرازی
לידה 1325?
שיראז, Muzaffarids of Iran עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1389 (בגיל 64 בערך)
שיראז, השושלת הטימורית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה Muzaffarids of Iran, השושלת הטימורית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קבר חאפז עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט حافظ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פרסית, טג'יקית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה לירית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי שירה לירית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Divān of Hafez עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אבן ערבי, ח'אקאני, פריד א-דין עטאר, חכים ג'מאל א-דין נזאמי, סנאאי, אנוורי, מנצור אל-חלאג' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של חאפז בשיראז

חייו

עריכה

חאפז נולד בעיר שיראז שבפרס. והיה השלישי בבניו של בהא א-דין. הוא למד את הקוראן בעל פה כאשר הקשיב לתפילתו של אביו, וגם את שירתו של סעדי (אנ'), שהיה המשורר האהוב עליו. אביו, שהיה סוחר פחם, מת והשאיר אחריו חובות כבדים. חאפז נאלץ לעזוב את בית הספר ולעבוד באריגה ואחר כך במאפייה. כאשר עבד במאפיה הוא הוביל לחם לרובע העשיר של העיר שיראז, ופגש את שאק א- נבאט, שהייתה עלמה יפהפייה. בשנות העשרים לחייו הוא נשא אישה שילדה לו בן, אבל אהב את שאק א-נבאט שסימלה בשבילו יופי אלוהי.

חאפז פגש את המשורר עטאר והפך לתלמידו. כשהיה בן 33 שימש חאפז כמשורר החצר של אבו אסחאק, נעשה למשורר מפורסם בשיראז, והיה מורה ללמודי הקוראן בבית הספר שם. כשהיה בן 48 נאלץ להימלט מעירו שיראז ולהתגורר בעיר אספהאן, אך חזר לשיראז כעבור ארבע שנים. בהיותו בן 60 הוא החל במשמרת של ארבעים יום וארבעים לילה שבהם ישב במעגל שאת גבולותיו קבע לעצמו, דבר שגרם לו התעלות רוחנית וחוויה דתית של התקרבות לאלוהים. חאפז מת בשיראז ב-1389, ונקבר בגני מוסאלה שעל גדות נהר רוקנבאר בשיראז, מקום המכונה בשם חאפזיה.

שירתו

עריכה

חאפז כתב כ-500 "גזל", שירים קצרים המורכבים משני חרוזים בכל בית, ו-42 "מרובעים" (רובאעיאת), שהם שירים בחרוזים של יחידות בעלות שני בתים עם ארבע שורות בכל בית. רבים משיריו הם שירי אהבה המוקדשים לשאק א-נבאט. חלק משיריו הם שירי געגועים לעיר מולדתו שיראז, שנכתבו כאשר התגורר באספהאן. חאפז כתב רק כאשר הייתה לו השראה אלוהית, ולכן הוא כתב רק כ-10 "גזל" בכל שנה. אך בתשע השנים האחרונות לחייו, אחרי שעבר חוויה דתית, הוא כתב יותר ממחצית שיריו. רבים מבין שירי הגזל שכתב היו שירי אהבה לאלוהים.

כתביו שראו אור בתרגום לעברית

עריכה
  • חפיז, "שמעתי את אלוהים צוחק" - מבחר שירי נשמה של גדול המשוררים הסופיים, תרגום: נמרוד בורוש, אוריון הוצאת ספרים, 2011; הוצאת פראג, 2020.
  • חדשות האהבה: שירים פרועים ומתוקים מאת חאפיז, עברית: גיל רון שמע על פי גרסאותיו של דניאל לדינסקי, ירושלים: עולם קטן, 2013
  • הָאפֶז - דִּיוָאן הָעַ'זַלִים, תרגום ועיבוד לעברית: רחמן חיים, עורך ויועץ אקדמי: ד"ר סולי שאהוור, הוצאה במימון המונים, חיפה, ישראל, נובמבר 2019. ISBN 978-965-92594-3-4
  • שירו 'סָאקִי נָאמֶה' התפרסם בעברית בז'אנר הסאקי-נאמה של מיטב המשוררים הפרסיים בספר "איגרת ממוזגת היין - סאקי נאמה", תרגום ועיבוד לעברית: רחמן חיים, בהוצאה עצמית, חיפה, פברואר 2019, ISBN 978-965-92594-2-7
  • המַסְנַוִי היחיד שלו בשם "הוי צבי פראי" התפרסם בעברית בספר "פנינים מהשירה הפרסית", ספר ראשון, תרגום ועיבוד: רחמן חיים, הוצאת כתב-ווב, 2014. ISBN 978-965-7506-29-5

קישורים חיצוניים

עריכה