חכים ג'מאל א-דין נזאמי

חכים ג'מאל א-דין נזאמי או "נזאמי גנג'ווי" (בפרסית: نظامی گنجوی; 1141 – 1209) היה משורר שכתב את שיריו בפרסית. מורשתו מוערכת באזרבייג'ן, איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, כורדיסטן, פקיסטן ומדינות נוספות. הוא נולד בגנג'ה (כיום באזרבייג'ן, אז בשליטת האימפריה הסלג'וקית הגדולה) לאב ממוצא פרסי ואם כורדית וחלק ניכר מחייו גר בעבר הקווקז.

נזאמי גנג'ווי
نظامی گنجوی

דיוקן של הסופר על שטיח, במוזיאון בגנג'ה
לידה	1141? גנג'ה, האימפריה הסלג'וקית
פטירה	1209 (בגיל 68 בערך) גנג'ה, ממלכת השרוואנשאהים (קורסנים)
שם לידה	ג'מאל א-דין אבו מוחמד אליאס אבן יוסוף אבן זכי מואייד جمال الدین ابو محمّد الیاس بن یوسف بن زکی مؤیِّد - בבגרותו - חכים ג'מאל א-דין ...
מדינה	Kasranids, השושלת הסלג'וקית
מקום קבורה	גנג'ה
שם עט	نظامی
שפות היצירה	פרסית
יצירות בולטות	ח'מסה

עיקר יצירתו של נזאמי הן חמש פואמות הנכללות יחדיו בקובץ בשם "ח'מסה":

• "מח'זן אל-אסראר" (בית אוצר הסודות) – הפואמה היא בת 2250 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנת 1163. היא בעלת תוכן מוסרי-פילוסופי, קרובה לרוח הצופיות, ומגמה דידקטית.
• "ח'וסרו ושירין" – הפואמה היא בת 6500 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנים 1180-1177. היא מבוססת על סיפור אהבתו של המלך הסאסאני ח'וסרו פרוויז לשירין.
• "לילא ומג'נון" - הפואמה היא בת 4700 טורים דו-צלעיים ונתחברה בשנת 1192. היא מבוססת על סיפור אהבתו של המשורר הערבי קייס אל-עמארי שהיה להוט עד טירוף הדעת אחרי לילא אהובתו.
• "הפת פיכר" (שבע תמונות יופי) – הפואמה נתחברה בשנת 1196. היא מתארת את חיי המלך הסאסאני בהראם גור בשילוב סיפורים המושמים בפי שבע נסיכות הנישאות לו.
• "אסכנדר-נאמה" (ספר אלכסנדר) – הפואמה נתחברה בשנים 1202-1196. היא מתארת את סיפור חייו של אלכסנדר הגדול בשני חלקים: "שרף-נאמה" (ספר הכבוד) מתאר את כיבושיו, ו"אקבאל-נאמה" (ספר המזל) מתאר את דמותו כנביא וכפילוסוף.

עליו נקרא רחוב ניזאמי, אחד הרחובות המרכזיים בבאקו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חכים ג'מאל א-דין נזאמי בוויקישיתוף

• חכים ג'מאל א-דין נזאמי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נט'אמי (1141?-1209?), דף שער בספרייה הלאומית
• חכים ג'מאל א-דין נזאמי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• חכים ג'מאל א-דין נזאמי, באתר Discogs (באנגלית)