חבצלת חבשוש

חבצלת חבשוש (30 במרץ 195018 בנובמבר 1984) הייתה משוררת וסופרת ישראלית.

חבצלת חבשוש
אין תמונה חופשית
לידה 30 במרץ 1950
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 18 בנובמבר 1984 (בגיל 34) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולדה וגדלה בתל אביב למשפחה אמידה ומסורתית, שעלתה מצנעא שבתימן, משפחתה עסקה בסחר בתבלינים ובקפה. חבצלת הייתה בת זקונים למשפחה בת שבעה ילדים. חבצלת הוא שם העט שלה. בשנת 1956 לפני מבצע קדש נפל אחיה הבכור שמעון בגבול רצועת עזה, חוויה שממנה אמה לא התאוששה מעולם.

חבצלת למדה בבית הספר היסודי הדתי לבנות ברחוב שלמה המלך. לאחר שנתיים בתיכון עזבה את הלימודים ועברה לקיבוץ בית העמק, שם התגורר אחיה ציון עם משפחתו. לאחר 9 חודשים עזבה את הקיבוץ ועברה לגור באילת ליד אחותה הנשואה איילת שמאי. לאחר חצי שנה בהיותה בת 19 חזרה לגור בתל אביב.

חבצלת למדה דרמה בבית צבי. לאחר חצי שנה עזבה את הלימודים והחלה לעבוד בעבודות מזדמנות.

למדה ציור במכון אבני ובמהלך הלימודים בראשית שנות השבעים התפרסמה כשניהלה רומן עם הסופר פנחס שדה וחלק קטן ממכתבי אהבה שכתבה לו בהיותה בת 23 ראו אור בספר בשם "התמסרות – 21 מכתבים לפנחס שדה" (1973), בהוצאת צ'ריקובר, שהפך לרב-מכר[1][2]. הספר יצא לאור על ידי שדה ששיכנע אותה שהוצאת הספר כמוה כלידת פרי אהבתם. מאז הוצאת הספר החלו אנשים להצביע ולרכל עליה, היא עזבה את הלימודים ושקעה בדיכאון עמוק, לקתה במחלת נפש, והתאשפזה באברבנאל. שדה זכה לביקורות נוקבות בעקבות פרסום המכתבים. הסופר נתן זך כתב "פרסם את מכתביה מתוך תאוות הסנסציה".

בנובמבר 1984 התאבדה בקפיצה מגג ביתה שבתל אביב.

יומיים לפני התאבדותה מסרה את אסופת שיריה לדודה יחיאל חבשוש, והוא ראה אור אחרי מותה בהוצאה עצמית בשם "שירת חבצלת" (1986)[3].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה