חבצלת חבשוש

חבצלת חבשוש (30 במרץ 195018 בנובמבר 1984) הייתה משוררת וסופרת ישראלית.

חבצלת חבשוש
אין תמונה חופשית
לידה 30 במרץ 1950
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 18 בנובמבר 1984 (בגיל 34) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולדה וגדלה בתל אביב למשפחה אמידה ומסורתית, שעלתה מצנעא שבתימן, משפחתה עסקה בסחר בתבלינים ובקפה. חבצלת הייתה בת זקונים למשפחה בת שבעה ילדים. בשנת 1956 לפני מבצע קדש נפל אחיה הבכור שמעון בגבול רצועת עזה, חוויה שממנה אמה לא התאוששה מעולם.

חבצלת למדה בבית הספר היסודי הדתי לבנות ברחוב שלמה המלך. לאחר שנתיים בתיכון עזבה את הלימודים ועברה לקיבוץ בית העמק, שם התגורר עם אחיה ציון ועם משפחתו. לאחר 9 חודשים עזבה את הקיבוץ ועברה לגור באילת ליד אחותה הנשואה אילת שמאי. לאחר חצי שנה בהיותה בת 19 חזרה לגור בתל אביב.

חבצלת למדה דרמה בבית צבי. לאחר חצי שנה עזבה את הלימודים והחלה לעבוד בעבודות מזדמנות.

למדה ציור במכון אבני ובמהלך הלימודים, בראשית שנות השבעים, קראה את הספר "החיים כמשל" של פנחס שדה והושפעה ממנו עמוקות. לאחר מכן יצרה קשר עמו. בין השניים נוצר קשר אינטימי והיא שלחה לו מכתבי אהבה רבים, בהיותה בת 23. שדה שכנע אותה (שהוצאת הספר כמוה כלידת פרי אהבתם) להסכים לפרסום חלק קטן ממכתבי האהבה שכתבה לו כספר בשם "התמסרות – 21 מכתבים לפנחס שדה" שראה אור ב-1973 בהוצאת צ'ריקובר. בעקבות הספר, שהפך לרב-מכר[1][2], זכתה היא ומערכת היחסים בין השניים לפרסום רב. הספר יצא לאור על ידי שדה, תחת שם העט "חבצלת". לאחר הופעת הספר החלו אנשים להצביע ולרכל עליה, היא עזבה את הלימודים ושקעה בדיכאון עמוק, לקתה במחלת נפש, והתאשפזה באברבנאל. שדה זכה לביקורות נוקבות בעקבות פרסום המכתבים. הסופר נתן זך כתב "פרסם את מכתביה מתוך תאוות הסנסציה".

בנובמבר 1984 התאבדה בקפיצה מגג ביתה שבתל אביב.

יומיים לפני התאבדותה מסרה את אסופת שיריה לדודה יחיאל חבשוש, והוא ראה אור אחרי מותה בהוצאה עצמית בשם "שירת חבצלת" (1986)[3].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה