יותם ראובני

משורר, סופר, מתרגם ומו"ל ישראלי

יותם ראובני (שמו בלידה: ז'אן ריבֶן, Jean Riven,‏ 2 בדצמבר 194921 בנובמבר 2021[1]) היה משורר, סופר, מתרגם מו"ל , עיתונאי ועורך ישראלי. ראובני, שהושפע ממרסל פרוסט ופנחס שדה, בלט בספרות העברית כנציג של כתיבת זרם התודעה[2].

יותם ראובני
יותם ראובני, 2000
יותם ראובני, 2000
לידה 2 בדצמבר 1949
יאשי, הרפובליקה העממית הרומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בנובמבר 2021 (בגיל 71)
אשדוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean Riven עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מתרגם, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראובני נולד בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה במשפחתו של חייט יהודי. בשנת 1957 התייתם מאמו אחרי שהתחיל ללמוד בבית ספר יסודי ביאשי. חלק משנותיו המוקדמות בילה בכפר ביבולאר, קרוב לנהר פרוט, שם המשיך בלימודים בבית הספר היסודי המקומי. עם מורי בית הספר נמנה באותה תקופה מורה יהודי לשפה ולספרות הרומנית, לאון וולוביץ', לימים היסטוריון וחוקר ביד ושם שהתרשם מצמאונו של הילד לקריאה ולתרבות.

עלה לישראל בשנת 1964 עם אביו ושלושת אחיו והתיישב באשדוד. למד בתיכון הממלכתי א' בעיר, אחר כך שהה בקיבוץ משגב עם, השתלב שם בגרעין נח"ל ושירת בצבא בפיקוד הנח"ל. הוא עיברת את שמו ושימש כעורך בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". הטקסט הראשון שפרסם בעברית, ב-6 בפברואר 1970, בעיתון "הארץ", נקרא "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו".

ספרו הראשון, "בעד ההזיה", הופיע ב-1978 ועסק בגלוי בהומוסקסואליות, נושא חריג ונדיר מאוד באותם ימים. בספר נכלל סיפורו "השערות על מותו של פייר פאולו פאזוליני" (במאי קולנוע איטלקי נודע, שנרצח בנסיבות שלא הובהרו עד היום, סמוך למפגש מיני בתשלום עם נער בן 17). הספר כלל שבעה סיפורים, שהראשון והאחרון עוסקים בצדדים קשים של החוויה ההומוסקסואלית [3]. דן מירון שיבח את נועזותו הסגנונית של הספר, וטען כי סיפוריו בנוים במתכונת המוזיקלית המעגלית של הרונדו[4].

ב-1979 פרסם ראובני את ספר השירים "דיווח מתוך התרחשות", ובאותה שנה פרסם גם המשך ל"בעד ההזיה" - קובץ הסיפורים "התפכחות". מאז כתב יצירות רבות, לרבות את "הבלדה למדחת יוסף" בעקבות הפקרת חייל מג"ב מדחת יוסף למותו בקבר יוסף בשכם. ב-2000 הקים את הוצאת נמרוד. ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה ראובני להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[5]. ראובני זכה למספר פרסים חשובים. באותן שנים פנה לעשייה תאטרלית ובין השאר הקים בביתו תיאטרון חדר.

באוגוסט 2017 יצא לאור אלבום מוזיקה עם 28 משיריו של ראובני, בהפקה עצמית של דויד פרל, עם יותר מ-30 זמרים ואמנים שעיבדו, הלחינו וביצעו את שיריו של ראובני לכדי אלבום שנקרא "השעה הכי יפה".

בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם ראובני.

נפטר מסרטן ב-21 בנובמבר 2021.

ספרי פרוזהעריכה

בעברית:

  • בעד ההזיה (הוצאת עכשיו , 1978. הוצאה מחודשת - 2018 בהוצאת אפיק) , כותרת משנה: "סיפורים - מבחר דברי וידוי על מצבו של האדם ביקום, בחלל, בלילה, בעזובה ובשממון".
  • התפכחות (הוצאת תירוש,1979. הוצאה מחודשת בהוצאת "נמרוד" של ראובני עצמו, ב- 2003 )
  • מלים (הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל : יחדיו, 1982), רומן
  • חסד: מחול הונגרי (הוצאת כדים, 1984)[6]
  • יומן לילה (הוצאת כדים, 1987), יומן לילה 2 הוצאת מודן, 1987) יומן לילה 3 (הוצאת נמרוד, 1989)
  • כיכר הקוקיה (ספרית מעריב, 1990)
  • ימי דגון (ספרית מעריב, 1992)
  • היסטוריה עולמית של אהבת גברים (הוצאת נמרוד,2002)
  • יובל (2006)
  • פשר המעשים (נמרוד, 2006-2005. 7 כרכים)
  • מיסדר אֶפֶמֶרָה (נמרוד, 2011)
  • האמנות היא הגאולה: על מצבו של פנחס שדה (נמרוד, 2011) - ראיונות עם פנחס שדה
  • הרוצח השכיר של העם היהודי (נמרוד, 2012)
  • האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן (אפיק - ספרות ישראלית , 2015)
  • אשדודים, (אפיק, 2017)
  • ישזמן: פרגמנטים (הוצאת נמרוד, 2018)

ברומנית:

  • Întoarcerea (החזרה)

ספרי שירהעריכה

תרגומיםעריכה

יותם ראובני תרגם לעברית ספרי פרוזה ועיון, ביניהם משל יאקוב בהמה, תרסה מאווילה, אמיל דורקהיים, קלוד לוי שטראוס, גסטון בשלאר, פול ריקר, דניאל דפו, ג'ון גלסוורתי, קנוט המסון, יז'י קושינסקי, מרסל פרוסט, תומאס דה קווינסי, אלברטו מורביה, הנרי מילר, ארתור סי. קלארק, גרהם גרין, קורט וונגוט, ג'ון צ'יוור), מחזות מאת פייר דה מאריבו, אלפרד דה מיסה, ז'אן ז'נה, הנריק איבסן, מקסים גורקי, ברנרד פומרנס, ג'ון אוסבורן, מישל טראמבלה, ספרי מתח (ינווילם ואן דה וטרינג), ספרי מדע בדיוני, וכן מהספרות וההגות הרומנית המודרנית (מירצ'ה אליאדה, אמיל סיוראן, מיכאיל סבסטיאן, ניקולאיה שטיינהרדט, זכריה סטאנקו, ספר אנטולוגי על המיתולוגיה הרומנית), ובת זמננו (בנימין פונדויאנו, לודוביק (יוסף לייב) ברוקשטיין, סוניה פלטי, מירצ'ה קרטרסקו, נורמן מנאה, גבריאלה אדמשטיאנו, פלורינה איליס, רזוואן פטרסקו.

פרסיםעריכה

מוזיקה בהשראתועריכה

השיר "לפנות ערב" - הולחן על ידי אליוט

בשנת 2017 יצא האלבום "השעה הכי יפה" בניהולו האומנותי של דויד פרל, ובו ביצועים של 28 אמנים לשיריו של יותם ראובני.

לקריאה נוספתעריכה

  • יותם ראובני, הרוצח השכיר של העם היהודי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 415–419, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצונייםעריכה

עם מותועריכה

מפרי עטועריכה

על "בעד ההזיה"עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^   ציוץ של האגודה למען הלהט"ב בישראל ברשת החברתית טוויטר, 21 בנובמבר 2021
  2. ^ יובל גלעד, "קתדרלה אבודה במזרח התיכון: על הפרוזה של יותם ראובני", עמדה 24, 2011, עמ' 176-131
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    סוג לא תואם [ 3 ]
    אמיר מנדל, "בעד ההזיה" של יותם ראובני: ההומוסקסואליות נושאת קללה וחורבן, באתר הארץ
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    סוג לא תואם [ 3 ]
    יותם ראובני, אני הייתי שהרזדה: "בעד ההזיה" כעבור 40 שנה, באתר הארץ
  5. ^ ג'ורג' אבני, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביוני 2015‏
  6. ^ ארי שביט, המין כמשל, כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984