פתיחת התפריט הראשי
ניר רון בהצגה "חוקר פרטי", תיאטרון החאן, 2011
עירית פשטן וניר רון, "חוקר פרטי", החאן
ארז שפריר (הולך), ניר רון מביט מרחוק, "חוקר פרטי", החאן
ניר רון ואריאל וולף, "חוקר פרטי"
מימין לשמאל ניר רון, תמר אלקן ואריאל וולף, "חוקר פרטי", החאן
כרמית מסילתי-קפלן ואורית גל, "חוקר פרטי", החאן

חוקר פרטי הוא מחזה פרי עטו ובבימויו של מיכאל גורביץ', השזור בשירים אותם הלחין יוני רכטר. הצגת בכורה בתיאטרון החאן הירושלמי הייתה ב-24 בדצמבר 2011.

הפקהעריכה

המחזה נולד במהלך עבודת אלתור בת שמונה חודשים שערך הבמאי מיכאל גורביץ בשיתוף שחקני הלהקה. שיטה זו, של כתיבה בצורת ניסוי וטעייה תוך כדי החזרה, מאפיינת את צורת עבודתו של גורביץ' בעת כתיבת מחזות מקוריים. בחודש העבודה הראשון קראו השחקנים את "המשתה" של אפלטון בהדרכתה של פרופסור מרגלית פינקלברג (שתרגמה אותו עשור קודם לכן לעברית), מתוך כוונה להעלות הצגה שתצא מתוך תוכני "המשתה". עם זאת, במהלך החזרות לבש המחזה צורה אחרת והפך למחזה בלשי-פסיכולוגי.

עלילהעריכה

אישה מגיעה לחוקר פרטי ומבקשת ממנו למצוא את בעלה שנעדר מביתו זה חמישה ימים. די מהר מגלה החוקר, כי האישה הסתירה ממנו פרטים הדרושים לו, כדי להשלים את חקירתו. למען האמת הוא מגלה, כי הוא עצמו מסתיר פרטים הקשורים לחקירה. על כל פנים הקשר בין האנשים שהוא פוגש ורצף האירועים שהוא חושף, מוזר מכדי להיות מקרי. הבעל נעלם מביתו, הבן נכנס למיטת הוריו ואינו יוצא ממנה, ואולי רק דרך חלומותיו של הבן יוכל החוקר להתחיל להבין את פשר התעלומה.

מוזיקהעריכה

ההצגה נפתחת בשירו של גתה "שר היער", עם לחנו של שוברט, בביצוע הקלטה של זמר הבריטון דיטריך פישר-דיסקאו ונגן הפסנתרן ג'רלד מור. הומאז' נוסף המופיע בהצגה הוא לשירו של נתן זך, "המוות בא אל סוס העץ מיכאל". לאורך כל המחזה מרחף צילו של המחזה "המשתה" של אפלטון, המנסה לבחון את מושג הארוס בדרכים שונות. בהצגה משולבים שירים אותם כתב מיכאל גורביץ', והלחין יוני רכטר.

תימות וסוגיות במחזהעריכה

ההצגה מבוססת על שני מוטיבים עיקריים: ים וחלום.

על אף שההצגה נראית כדרמה בלשית, היא מתבררת כדרמה פילוסופית ופסיכולוגית וכמסע אל נפש האדם. עולות בה תימות פילוסופיות כגון מקריות מול סיבתיות. כך למשל, גברת ויצמן הפונה לחוקר שיחפש את בעלה פולטת דבר מה על כך שמדובר בצירוף מקרים, והוא עונה לה: "זה לא צירוף מקרים גברת ויצמן היקרה, זהו הערפל שאופף את התודעה הקטנה והמוגבלת שלנו. כשהתעלומה הזאת תיפתר, יתפזר הערפל".

כמו כן עוסקת ההצגה בזוגיות ובוחנת את סוגיית האהבה שמשתנה בהתאם לאידיאל שיש לנו של האהוב. כך למשל, נוהג מיכאל (שנושא את שמו של המחזאי) לצלם את תמרה חברתו בכל הזדמנות אפשרית, בעוד שיום אחד הוא נוכח לדעת שתמרה האמיתית אינה דומה לתמרה שהוא צילם.

פרסיםעריכה

ההצגה הייתה מועמדת לפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012 בארבע קטגוריות שונות:

  • הראשונה – פרס המוזיקה המקורית בו זכה יוני רכטר.
  • השנייה – פרס עיצוב התפאורה עליו הייתה מועמדת המעצבת סבטלנה ברגר.
  • השלישית - פרס עיצוב התאורה עליו היה מועמד רוני כהן.
  • והרביעית- פרס הבטחת השנה עליו הייתה מועמדת השחקנית תמר אלקן.

שחקניםעריכה

יוצריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ראיונות

ביקורות