פתיחת התפריט הראשי
ויקיפדיה

מרט פרחומובסקי

יוצר ויזם תיאטרון וקולנוע

מָרָט פַּרחוֹמוֹבסקי (נולד ב-2 באפריל 1980) הוא יוצר קולנוע ותיאטרון, יזם בתחום התרבות ועיתונאי ישראלי.

מרט פרחומובסקי
מרט פרחומובסקי, 2008
מרט פרחומובסקי, 2008
לידה 2 באפריל 1980 (בן 39)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, יוצר קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

פרחומובסקי נולד ב-1980 באודסה שבברית המועצות (אוקראינה). בשנת 1990 עלה לישראל עם משפחתו. בעל תואר ראשון בהצטיינות בתסריטאות ובימוי מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר שני בהצטיינות בבימוי תיאטרון מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.

קולנועעריכה

בשנת 2005 היה עוזר במאי ראשון בסרטו של מנחם גולן "ימים של אהבה" והופיע בסרט בתפקיד פסנתרן.

מאז שנת 2005 הוא יוצר יחד עם אביטל בקרמן את פרויקט הניו מדיה הדוקומנטרי "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי", שמספר את סיפורו של הקולנוע הישראלי דרך מאות שעות של ראיונות מצולמים עם אנשי מפתח בתולדותיו. הפרויקט נתמך על ידי קרן הקולנוע הישראלי, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים וסינמטק תל אביב. בשנת 2011 זכה יחד עם בקרמן בפרס אמנות הקולנוע מטעם משרד התרבות והספורט על יצירת הפרויקט.[1] באפריל 2015 הושק אתר האינטרנט של הפרויקט.

בשנת 2009 נערכה הקרנת בכורה לסרט הקצר "פעור הפה של חנוך לוין", שכתב וביים במסגרת אירועי העשור למותו של חנוך לוין בסינמטק תל אביב. בסרט משתתפים השחקנים מוסקו אלקלעי, גבי עמרני, יוסף כרמון, מרינה שויף ורוית רמר.

בשנת 2010 הקים יחד עם המפיק אלעד פלג את קרן הקולנוע האלטרנטיבית קולנוע פרינג' לתמיכה בקולנוע עצמאי דל תקציב. תמיכת הקרן התבצעה באמצעות חבילות של שרותי הפקה ומזומן, שמושקעות בהפקות.[2] הסרט הראשון בתמיכת הקרן, "סרט עם קתרין דנב" בבימויו של עמרי יבין, יצא למסכים במאי 2015. המושג "קולנוע פרינג'", שהוצע על ידי אביטל בקרמן, הפך במהלך השנים לכינוי המקובל בישראל לסרטים עצמאיים דלי תקציב.

באוקטובר 2011 ייסד בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה את הפרינג'ידר, מסגרת המוקדשת לקולנוע עצמאי ואלטרנטיבי ישראלי, שהקרנותיה התקיימו בחלל של מועדון ההופעות "הביט". ביולי 2014, לאחר שתי מהדורות בחיפה, התקיימה מהדורתו השלישית של הפרינג'ידר בפסטיבל הקולנוע ירושלים.

בספטמבר 2016 הושק אתר האינטרנט ספר הקולנוע הישראלי, מאגר מידע מקיף על הסרטים המקומיים, לפי דגם של אתר IMDb האמריקאי, בו שימש כמנהל תוכן ומפיק ראשי.[3]. האתר הוא פרויקט משותף של מועצת הקולנוע במשרד התרבות והספורט, קרן רבינוביץ' ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

בשנת 2017 שימש כמנהל כללי ואמנותי שותף של פסטיבל אוטופיה לקולנוע פנטסטי, לצד מייסד הפסטיבל אורי אביב, לאחר שהפסטיבל נקלע למשבר בעקבות הפסקת תמיכה ציבורית ממשרד התרבות והספורט.[4] הוביל את תהליך השיקום וההבראה של אוטופיה, שבעקבותיו הודיע משרד התרבות והספורט על חידוש תמיכתו בפסטיבל באוגוסט 2018.

תיאטרוןעריכה

ביוני 2010 ביים בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב את ההצגה "מלכת אמבטיה 1970.2010", חידוש לקברט הסאטירי המיתולוגי של חנוך לוין.

באפריל 2011 ביים בתיאטרון יידישפיל את המונודרמה "סטמפניו - פנטזיה לאהבה ולכינור", עיבוד מוזיקלי של הכנר אלכסנדר פובולוצקי לרומן של שלום עליכם בכיכובה של הלנה ירלובה. ההצגה הוזמנה לייצג את ישראל בפסטיבל תספיס הבינלאומי למונודרמות בקיל שבגרמניה.[5]

באוקטובר 2011 יצר את המופע "פלישתו השנייה של נפוליאון", תיאטרון מסע סאטירי, שהשתתף בתחרות המרכזית של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר. המופע נוצר בשיתוף בית הספר לאמנות המשחק של סופי מוסקוביץ', ובהשתתפות בוגריו ותלמידיו.

במאי 2012 יצר את המופע "תיאטרון" במסגרת פסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע, והשתתף בו, לצד מבקר התיאטרון צבי גורן.[6]

במרץ 2014 ביים בתיאטרון תמונע את ההצגה "אפשר לעשות עם זה משהו", לפי מחזהו של עודד ליפשיץ, יצירה פיוטית על זוגיות צעירה בעיר הגדולה. בהצגה השתתפו דן שפירא, מוריה בשארי ליפשיץ, נטע בר רפאל ולאון מורוז.

באוקטובר 2014 יצר בתיאטרון תמונע, יחד עם שמרית מלול, את העבודה הנסיונית "1948", ע"פ ספרו של ההיסטוריון בני מוריס, וגם השתתף בה לצדו של גד קינר.[7] המופע עסק בניסיון לפענח את פשר ההדחקה של אירועי מלחמת העצמאות, והשפעתה על החברה הישראלית.

בספטמבר 2015 העלה באולם נחמני את "הנסיכה האמריקאית (חוזרת)", עיבוד עכשווי למחזה הקלאסי של נסים אלוני, בהשתתפותם של אוהד שחר ובני אלדר.

בינואר 2017 העלה בתיאטרון תמונע את ההצגה "הגולם חי!", קלאסיקה יהודית מאת ה. לייוויק בעיבוד עכשווי, והשתתף בה לצדם של רודיה קוזלובסקי, גד קינר, יעל ניברון ויובל מסקין.

בדצמבר 2018 העלה בתיאטרון הקאמרי קריאה מבוימת של "האם יש מקקים בישראל?", בכורה עולמית למחזה האחרון והגנוז של נסים אלוני, לפי עיבוד שיצר יחד עם דורי פרנס. בהפקה השתתפו דן שפירא, רועי אסף, דנה מיינרט, עזרא דגן, גד קינר, ערן שראל, רות אסרסאי, שירי לוטן, דודו גולן, אבי טרמין, אוהד שחר, רודיה קוזלובסקי, בר פלד ורבקה מיכאלי.

באפריל 2019 ביים בפסטיבל תיאטרונטו את "הסלון של סבתא ורדה", הצגת היחיד של ענת עצמון, שנכתבה על ידי המחזאי דודי אוחנה. ההצגה עוסקת בניצולת שואה בת 95, שמספרת את סיפור חייה לצוות של יד ושם, בעודה מסתירה סוד גדול.[8]

עתונות, ספרים והוראהעריכה

בשנת 2000 הקים את אתר האינטרנט "תרבות" והתחיל לפרסם במסגרתו ביקורות תיאטרון. בשנת 2007 התחיל לפרסם את ביקורותיו גם במקומון "ידיעות תל אביב" של רשת ידיעות תקשורת. ביוני 2009 עבר לתפקיד מבקר וכתב התיאטרון של השבועון "Time Out תל אביב". באפריל 2014 עבר לתפקיד מבקר התיאטרון של אתר האינטרנט עכבר העיר. באפריל 2017 פרש מכתיבת ביקורת תיאטרון, כדי להתמקד ביצירה.

במקביל, פרסם פרחומובסקי ביקורות קולנוע וספרים באתר "וואלה!", רשימות על ספרי קולנוע במוסף הספרים של "הארץ" וכן מאמרים בכתב העת לקולנוע "סינמטק".

מאז שנת 2011 מלמד תולדות הקולנוע הישראלי בבית הספר הגבוה מנשר לאמנות.

בשנת 2012 היה שותף לעריכת הספר "אברהם הפנר - ספר התסריטים" בהוצאת הספרים כתר, יחד עם עליזה ציגלר, רנן שור, איתן גרין ומאיה הפנר.

בנובמבר 2013 יצא לאור במוסקבה ספרו "תעשיית הקולנוע בישראל - מבנה ומאפיינים" בהוצאת מרכז הקולנוע Pioner. הספר הושק בפתיחת פסטיבל הקולנוע הישראלי במוסקבה ב-13 בנובמבר, במעמד שגרירת ישראל ברוסיה.

בינואר 2019 יצא לאור ספרו "מבוא לאהבה: הסרטים של משה מזרחי" בהוצאת ליריקה, בעריכתה של עליזה ציגלר. הספר כולל שיחות עם במאי הקולנוע זוכה האוסקר משה מזרחי ולצדן ניתוח של סגנונו ויצירותיו. הספר נכתב ביוזמתה של הבמאית מיכל בת-אדם, אלמנתו של מזרחי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרט_פרחומובסקי&oldid=25554270"