פתיחת התפריט הראשי

חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותם של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה. החוק התקבל על ידי הכנסת השמינית ב-31 במרץ 1976, כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו,[1] בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

חוק יסוד: הצבא
תאריך לועזי 31 במרץ 1976
תאריך עברי כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו
כנסת הכנסת השמינית
עיקרי החוק
נוסח מלא אתר הכנסת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריה חקיקתיתעריכה

דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הרקע לחקיקתו:

הבסיס החוקתי והחוקי של צבא ­הגנה ­לישראל היה עד כה פקודת צבא­ הגנה ­לישראל, תש"ח-­1948, מיום י"ז באייר תש"ח (26 במאי 1948), שניתנה לפי סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח- ­1948 ואושרה בסעיף 4 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-­1948.
מוצע עתה להביא את עניין הצבא בשורת חוקי­ היסוד הדנים במוסדות ממלכתיים אחרים, כגון הכנסת, נשיא המדינה, הממשלה. החוק המוצע הולך בעקבות הפקודה האמורה מראשית ימי המדינה, אך מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה ומעמדו של הרמטכ"ל והוראות אחרות שוועדת החקירה ­- מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט) התריעה על העדרן.[2]

חוק יסוד זה לא עבר כל שינוי מאז שנחקק.

החוקעריכה

החוק הוא קצר ותמציתי, בעל 6 סעיפים, ו-9 משפטים בלבד:

  • מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
  • כפיפות למרות האזרחית:
  • הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
    • ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
    • ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
  • החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו.
  • הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.
  • אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על פי חוק.

הסברעריכה

הסמכות להפעלת צה"ל, מצויה בידי כל הממשלה. לראש הממשלה אין מעמד מיוחד להפעיל את צה"ל כמו שקיים במדינות אחרות כמו בארצות הברית למשל, ושר הביטחון צריך להפעיל את הצבא על פי החלטות הממשלה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   חוק יסוד: הצבא, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה