ראש המטה הכללי

המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל
(הופנה מהדף הרמטכ"ל)

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא הגנה לישראל, העומד בראש המטה הכללי של צה"ל.

ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל)
רֹאשׁ הַמַּטֶּה הַכְּלָלִי
ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי
ראש המטה הכללי של צה"ל, רב-אלוף הרצי הלוי
איוש נוכחי הרצי הלוי
תאריך כניסה לתפקיד 16 בינואר 2023
דרכי מינוי מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
דרגה רב-אלוף רב-אלוף (אוויר)  רב-אלוף
מושב המשרה מגדל המטכ"ל, מחנה רבין, תל אביב, ישראל
משך כהונה קצוב 3 שנים (שר הביטחון יכול להאריך את כהונת הרמטכ"ל לשנה רביעית)
ייסוד המשרה 1 ביוני 1948
איוש ראשון יעקב דורי

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

מעמד הרמטכ"ל

עריכה

מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):

(א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.

למעשה, שר הביטחון חייב להגיע להסכמה על המינוי עם ראש הממשלה, שכן רק לראש הממשלה הסמכות להביא את המינוי לאישור הממשלה.

המינוי קצוב לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. תקופה זו אינה מוגדרת בחוק, אך נהוגה החל מקום המדינה[1][2].

חוק יסוד: הצבא לא מתייחס כלל לסמכותו של ראש הממשלה כלפי הרמטכ"ל. למעשה ממילא שר הביטחון חייב ליידע את ראש הממשלה על כל פעולה משמעותית (גם לפי "מסמך הקונסיטיטוציה" וגם לפי נוהלים פנימיים שקיימים במשרדי ראש הממשלה ושר הביטחון).

 
דרגת ראש המטה הכללי, רב-אלוף

חנן מלצר בתפקידו בפרקליטות הצבאית כתב חוות דעת ובה שלוש גישות אפשריות ליחס בין הרמטכ"ל לשר הביטחון:

  1. כפיפות מוחלטת – השר רשאי להתערב בכל נושא, והוא מעין 'רמטכ"ל על' (כנציג הממשלה).
  2. כפיפות אסטרטגית – הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון בנושאים בעלי משמעות מדינית או אסטרטגית, אך ניהול שוטף ואירועים טקטיים בסמכות מלאה של הרמטכ"ל.
  3. כפיפות יחסית – בנושאים האסטרטגיים הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, אך בניהול שוטף ואירועים טקטיים שר הביטחון מוסמך רק לאשר או לפסול את הצעת הרמטכ"ל.

בפרקטיקה נהוגה "כפיפות יחסית". כך מינוי קצינים מדרגת אל"ם נקבע בידי הרמטכ"ל בלבד, אך המינוי נכנס לתוקף רק לאחר אישור שר הביטחון (או אישור ראש הממשלה אם הרמטכ"ל מעוניין להביא לאישורו).

מסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל גדי איזנקוט הרחיב את הגדרת תפקיד הרמטכ"ל והגדירו כ"מפקד המערכה" וכמי שקובע את "הרעיון והתפישה להשגת המשימה". הרמטכ"ל מתפקד הן כחוליה המקשרת בין הצבא לדרג המדיני, הממשלה ובתוכה הקבינט, הן כיועץ להפעלת הכוח ובניינו והן כמפקד הצבא במערכה כולה, וכקבלן הביצוע של החלטות הממשלה ושל בניין הצבא[3].

היסטוריה

עריכה

תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.

הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה: יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.

בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זו של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).

ראש המטה הכללי המכהן וה-23 במספר הוא רב-אלוף הרצי הלוי, שנכנס לתפקיד ב-16 בינואר 2023.

עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.

רשימת ראשי המטה הכללי

עריכה
 
ראשי המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה ראש הממשלה הממנה שר הביטחון הממנה אירועים מרכזיים
תאריך לועזי
1   רב-אלוף

יעקב דורי

(1899–1973)

1 ביוני 1948 9 בנובמבר 1949 דוד בן-גוריון
2   רב-אלוף

יִגָּאֵל ידין

(1917–1984)

9 בנובמבר 1949 7 בדצמבר 1952
3   רב-אלוף

מרדכי מקלף

(1920–1978)

7 בדצמבר 1952 6 בדצמבר 1953
4   רב-אלוף

משה דיין

(1915–1981)

6 בדצמבר 1953 29 בינואר 1958
5   רב-אלוף

חיים לסקוב

(1919–1982)

29 בינואר 1958 1 בינואר 1961
6   רב-אלוף

צבי צור

(1923–2004)

1 בינואר 1961 1 בינואר 1964
7   רב-אלוף

יצחק רבין

(1922–1995)

1 בינואר 1964 1 בינואר 1968 לוי אשכול מלחמת ששת הימים
8   רב-אלוף

חיים בר-לב

(1924–1994)

1 בינואר 1968 1 בינואר 1972 לוי אשכול משה דיין מלחמת ההתשה
9   רב-אלוף

דוד אלעזר

(1925–1976)

1 בינואר 1972 3 באפריל 1974 גולדה מאיר מלחמת יום הכיפורים
10   רב-אלוף

מרדכי גור

(1930–1995)

16 באפריל 1974 16 באפריל 1978
11   רב-אלוף

רפאל איתן

(1929–2004)

16 באפריל 1978 19 באפריל 1983 מנחם בגין עזר ויצמן
12   רב-אלוף

משה לוי

(1936–2008)

19 באפריל 1983 19 באפריל 1987 משה ארנס
13   רב-אלוף

דן שומרון

(1937–2008)

19 באפריל 1987 1 באפריל 1991 יצחק שמיר יצחק רבין
14   רב-אלוף

אהוד ברק

(1942–)

1 באפריל 1991 1 בינואר 1995 משה ארנס
15   רב-אלוף

אמנון ליפקין-שחק

(1944–2012)

1 בינואר 1995 9 ביולי 1998 יצחק רבין
16   רב-אלוף

שאול מופז

(1948–)

9 ביולי 1998 9 ביולי 2002 בנימין נתניהו יצחק מרדכי
17   רב-אלוף

משה יעלון

(1950–)

9 ביולי 2002 1 ביוני 2005 אריאל שרון בנימין בן אליעזר האינתיפאדה השנייה
18   רב-אלוף

דני חלוץ

(1948–)

1 ביוני 2005 14 בפברואר 2007 שאול מופז
19   רב-אלוף

גבי אשכנזי

(1954–)

14 בפברואר 2007 14 בפברואר 2011 אהוד אולמרט עמיר פרץ
20   רב-אלוף

בני גנץ

(1959–)

14 בפברואר 2011 16 בפברואר 2015 בנימין נתניהו אהוד ברק
21   רב-אלוף

גדי איזנקוט

(1960–)

16 בפברואר 2015 15 בינואר 2019 משה יעלון
22   רב-אלוף

אביב כוכבי

(1964–)

15 בינואר 2019 16 בינואר 2023 אביגדור ליברמן
23   רב-אלוף

הרצי הלוי

(1967–)

16 בינואר 2023 מכהן יאיר לפיד[4] בני גנץ[4]

רמטכ"לים לשעבר בפוליטיקה הישראלית

עריכה
  ערך מורחב – קציני צה"ל לשעבר בפוליטיקה הישראלית

נכון למאי 2024 הצטרפו לפוליטיקה 14 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים שכיהנו בישראל. הבולטות של בכירי מערכת הביטחון בפוליטיקה בישראל היא תופעה יוצאת דופן, ובמיוחד בקרב מדינות דמוקרטיות.[דרוש מקור]

הרמטכ"ל שנות פעילות בפוליטיקה תפקידים בולטים מפלגה / סיעה אליה השתייך
יגאל ידין 19771981 סגן ראש ממשלת ישראל ד"ש
משה דיין 19591981 שר החקלאות, שר הביטחון, שר החוץ מפא"י, רפ"י, המערך, העבודה, תנועה להתחדשות ממלכתית
צבי צור 1965 חבר הכנסת ה-6 רפ"י
יצחק רבין 19741995 ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, שר העבודה המערך, מפלגת העבודה הישראלית
חיים בר-לב 19721992 שר התעשייה והמסחר, שר המשטרה, שר הפיתוח המערך
מוטה גור 19811995 שר הבריאות, שר בלי תיק, סגן שר הביטחון המערך, מפלגת העבודה הישראלית
רפאל איתן 19841999 סגן ראש ממשלת ישראל, שר החקלאות, השר לאיכות הסביבה התחיה, צומת, הליכוד-גשר-צומת
אהוד ברק 19952001, 20072013, 2019 ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, שר החוץ, שר הפנים, ראש האופוזיציה מפלגת העבודה הישראלית, ישראל אחת, עבודה-מימד, מפלגת העצמאות, ישראל דמוקרטית
אמנון ליפקין-שחק 19992001 שר התחבורה, שר התיירות מפלגת המרכז, ישראל אחת
שאול מופז 20022015 המשנה לראש הממשלה, סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר התחבורה, ראש האופוזיציה הליכוד, קדימה
משה יעלון 20092016, 20192021 המשנה לראש הממשלה, שר הביטחון, השר לנושאים אסטרטגיים הליכוד, הליכוד ביתנו, תל"ם, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
גבי אשכנזי 20192021 שר החוץ חוסן לישראל, כחול לבן
בני גנץ 2019 ואילך יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה החלופי, שר הביטחון חוסן לישראל, כחול לבן, המחנה הממלכתי
גדי איזנקוט 2022 ואילך שר בלי תיק חוסן לישראל, המחנה הממלכתי

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם ממשלת שרון הדיחה את משה יעלון מתפקיד הרמטכ"ל?, באתר גלובס, 28 במרץ 2023
  2. ^ שלמה נקדימון, כך מינו כאן רמטכ"לים לפני וילה גלנט ולפני אהוד ברק, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
  3. ^ גל פרל פינקל, מבחן תפקודו של רמטכ"ל, "עדכן אסטרטגי", כרך 23 גיליון 2, אפריל 2020, עמודים 103–106
  4. ^ 1 2 מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר ב-23 באוקטובר 2022 על ידי ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות יאיר לפיד בהמלצת שר הביטחון בני גנץ. המינוי נכנס לתוקף בעת כהונת ממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, בה כיהן יואב גלנט כשר הביטחון.