חורבת אל עין
חורבת אל עין הוא אתר ארכיאולוגי השוכן בצמוד לדרך הרומית העתיקה מבית גוברין לירושלים, שלושה ק"מ צפונית מזרחית לבית גוברין וק"מ דרום מזרחית לתל גודד. האתר מתחלק למעשה לשניים, אתר עליון שככל הנראה שימש כחווה חקלאית ואתר תחתון הצופה על נחל גודד ונמצא בסמוך לבאר רסק.[1]
 | |
| קולומבריום בחורבת אל עין | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
תקופה ההלניסטית התקופה החשמונאית התקופה הרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
אגף העתיקות אוניברסיטת תל אביב |
| ארכאולוגים |
בועז זיסו איתן קליין שמש יערן יותם זיסו |
| מצב | חורבה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | שפלת יהודה |
| קואורדינטות | 31°37′31″N 34°54′49″E / 31.62525°N 34.913527777778°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   חורבת אל עין | |
  | |
סקירה היסטורית
עריכהחורבת אל עין נסקרה לראשונה בין השנים 1899 – 1900 ע"י מקאליסטר, מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, כשבמקביל הוא מבצע חפירות בתל גודד. המחקר שביצע במקום היה ראשוני ובחלק מהמקרים הוא לא ידע לזהות בצורה מדויקת את אופן השימוש במערות. להוציא חפירת שוד של מערת קבורה באמצע שנות התשעים, לא זכה האתר לשום התייחסות. בשנת 2017 בוצעה למעשה הסקר והמחקר הראשון והמקיף ביותר עד עתה של האתר והחללים התת קרקעיים שבו.[1]
ממצאים ארכאולוגיים
עריכהבשני חלקי האתר, העליון והתחתון כמעט ולא נמצאו יסודות של מבנים וגם הממצא הקרמי על פני השטח היה מועט ותוארך לתקופה הרומית, הביזנטית והאיסלמית הקדומה. האתר כולל מספר מערות פעמון, חלקן אף מחוברות, אשר כולן החלו כמחצבות ולאחר מכן, הוסב השימוש שלהן למערות קולומבריום, מערת בית בד, מערות קבורה ועוד. בתקופת מרד בר כוכבא נחצבו במערות מחילות מסתור, חלקן עם אמצעי נעילה, תוך שימוש בחללים הקיימים ו/או חצייתם. כמו כן' נתגלו במקום מערות קבורה אשר נשדדו בעבר ולא נותר בהם כל ממצא משמעותי. בחלקו התחתון של האתר נמצאה אבן המייל השנייה מבית גוברין לירושלים.[1]
ניתוח ארכאולוגי
עריכהעל פי הממצאים שנתגלו בשטח ובחללים התת קרקעיים, בשני חלקי האתר הייתה התיישבות החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה האיסלמית הקדומה. במקום היה יישוב יהודי מהתקופה הרומית ועד למרד בר כוכבא. זאת על פי כלי האבן שנתגלו באתר ועל פי מערכות המסתור וחלק ממערות הקבורה במקום, שחלקן מתוארכות לתקופה החשמונאית ומאופיינות במנהגי קבורה יהודיים. לאחר המרד יושב האתר ע"י אוכלוסייה נוצרית עד לכיבוש האיסלמי והוא ניטש לחלוטין בתקופה האיסלמית הקדומה.[1]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 בועז זיסו, איתן קליין, שמש יערן, עמרי גסטר, סקר חללים תת־קרקעיים חצובים בחורבת אל־עין שמצפון־מזרח לבית גוברין, באתר www.ariel.ac.il, 2020