פתיחת התפריט הראשי

חורבת א-רפיד

חורבת א-רפיד היא אתר ארכאולוגי בתחומי פארק הירדן שברמת הגולן, החורבה נמצאת כמה מאות מטרים ממזרח לנהר הירדן, על ראש הר בגובה 52 מטר, במקום בו עמד בעבר עמוד גבול מס' 58 בקו שביתת הנשק בין ישראל וסוריה (לפני מלחמת ששת הימים).[1]

החורבה נסקרה לראשונה ב-1890, על ידי הארכאולוג הגרמני החובב, גוטליב שומאכר, שתיאר ושרטט את הממצאים העיקריים.[1] מאוחר יותר העלה קרל ואצינגר את ההשערה שזהו בית כנסת עתיק מימי המשנה והתלמוד, וזאת, על סמך עיטור של זוג דגים שמצא ושרטט שומאכר באתר. עיטור דומה נמצא בבית הכנסת בברעם.[1]

ב-1933 סקר את האתר אליעזר סוקניק. הוא לא מצא את בניין בית הכנסת אך מצא מספר אבנים מעוטרות ששומאכר תיאר כחלק מבית הכנסת.[1] סוקניק מצא במרכז החורבה שלוש אבנים שאותן החשיב כממצא המעניין ביותר בחורבה ובהן שתי אבנים עם עיטור "ביצה וחץ", קונכייה ודמות אדם עם חיות בצדדיו (באבן אחת לא צוירו חיות) ובאבן השלישית היה עיטור בדגם קונכייה האופייני לאמנות בתי הכנסת העתיקים.[1]

בביקורו באתר לאחר מלחמת ששת הימים, סבר צבי אילן כי באתר יש גם שרידים מהתקופה הביזנטית ומהתקופה הערבית המוקדמת. הוא תיאר שם גם בניין שאולי שימש למלאכה, בניין בעל קיר גבוה הפונה אל הירדן שסבר כי ייתכן והוא מצודה, שרידי טחנה רומאית, עמודי הבזלת וכותרת מעוטרת אותה תיאר גם סוקניק ואבנים ששימשו בבית בד.[1]

יצחקי גל בביקורו באתר ב-1968 העלה השערה שעמודי הבזלת הם שרידי בסיליקה.[2]

במקום נמצאים כיום שרידי חומות אבנים ושרידים וממצאים נוספים. הגישה למקום היא קשה, חלק מהמקום הוא בבעלות פרטית, והעשב הגבוה שבמקום מסתיר חלק מאבני הבזלת של הממצאים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 צבי אילן, "ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל", הוצאת עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977, עמ' 251-248
  2. ^ יצחקי גל, "יומן סקר נופים ואתרים בגולן", סיור מתאריך 18 בספטמבר 1968, ציטוט הקטע הרלוונטי: "מדיכה נסענו לבית הבק. אכלנו ונסענו לא-רפיד. דב מצא מטבע מימי קונסנטינוס ועליו לוחם ושבוי. כמו כן נמצא מבנה עם הרבה עמודים. שלושה מהם ניצבים באתרם ומראים, אולי, בסיליקה. מצאתי כתובת בערבית כופית וחומה במערב החורבה, בגובה של כ-1.5-2 מ' ובאורך של כ-30 מ'. ראינו גם בצפון החורבה בור מים בנוי מאבן ולידו שוקת מאבן. ממזרח לבור ניצבו שני עמודים מעוטרים."