חטיפתם של בטי ובארני היל

סיפור חטיפתם של בטי ובארני היל הוא אירוע חטיפה נודע שהתרחש לכאורה בליל 19-20 בספטמבר 1961 באזור ההרים הלבנים שבניו המפשייר כאשר במהלכו, לטענתם של בני הזוג האמריקנים בטי ובארני היל, הם נחטפו על ידי חוצנים בעת שנסעו במכוניתם.

סיפור החטיפה היה הסיפור הראשון מסוגו שהתפרסם בהרחבה באמצעי התקשורת בעולם. מקרה זה היה גם בין הראשונים מסוגו שבו נעשה שימוש בהיפנוזה על מנת לדלות פרטים נוספים לגביו. הסיפור עודנו מהווה אחד ממקרי החטיפה על ידי עב"ם (עצם בלתי מזוהה) המפורסמים ביותר בהיסטוריה של חקר העב"מים, וממשיך להיות שנוי במחלוקת.

המיקום במדינת ניו המפשייר שבו התבצעה לכאורה החטיפה

בשנת 1966 פורסם הספר "The Interrupted Journey", אותו כתב הסופר ג'ון פולר בשיתוף הפעולה עם בני הזוג היל וד"ר סיימון, אשר הפך במהרה לרב מכר. הספר כלל בין היתר עותק של סקיצת "מפת הכוכבים" אותה יצרה בטי. כמו כן, הופק גם בשנת 1975 סרט טלוויזיוני העוסק במקרה בשם "The UFO Incident" בו כיכבו אסטל פרסונס וג'יימס ארל ג'ונס.

באוניברסיטת ניו המפשייר, בה למדה בטי היל, קיים אוסף גדול של 87 תיקיות המכילות בין היתר כתבי יד וקלטות שמע עם העדויות של בטי ובארני היל, בנוסף לגזרי עיתונים, תמונות, שקופיות וסרטים הקשורים לאירוע. ביולי 2011, לרגל 50 שנה לאירוע החטיפה לכאורה של בטי ובארני היל, הציבה מדינת ניו המפשיר שלט היסטורי במקום שבו התקיים לכאורה המפגש בין בני הזוג היל לחוצנים.

רקע

בני הזוג היל התגוררו בעיירה פורטסמות' שבניו המפשייר. בארני עבד בסניף הדואר המקומי. בטי עבדה כעובדת סוציאלית. הזוג היו נוצרים יוניטריאלים וחברים באיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים (NAACP).

הזוג היל היה זוג מעורב, בתקופה שבה נחשב דבר זה לנדיר וחריג. בארני היה אפרו-אמריקאי ובטי - לבנה.

סיפורם של הזוג

סיפורם של הזוג מתחיל בליל 19 בספטמבר 1961 עת חזרתם מחופשה במונטריאול שבקנדה. בני הזוג נסעו דרומה ברכבם לעבר ביתם לאורך כביש מספר 3. בסביבות השעה 22:30 בהגיעם לאזור ההרים הלבנים שבניו המפשייר השניים טענו כי הם הבחינו לראשונה באור בהיר ומשונה שנע בשמיים. תחילה האמינו כי הם חוזים במטאור אך האור נע מעלה במקום מטה, ונעצר ליד הירח. בטי שחשבה כי מדובר בלוויין תקשורת, הפצירה בבארני לעצור את הרכב על מנת לחזות בעצם בצורה טובה יותר. בארני נענה לבקשתה, עצר את הרכב, ובטי מיד הוציאה משקפת ובעזרתה החלה לעקוב בדריכות אחרי האור המוזר, שהחל לשנות צבעים ולנוע לאורך הירח. בארני, שהאמין כי האור הוא מטוס רגיל, לא היה שותף לסקרנותה.

בני הזוג המשיכו בנסיעה לאורך הכביש השומם והמבודד כאשר להפתעתם האובייקט הבהיר החל להנמיך ולהתקרב לכיוונם. הזוג היל תיארו את תנועתו של האור כנע בהתאם לטופוגרפיית הארץ, עד אשר הגיע לפסגות של הר שם הם טענו כי הוא החל להנמיך באיטיות, ולפעמים אף נראה היה כאילו הוא נוחת. פעמים רבות, הם טענו, האור התקרב לעברם במהירות ואז נסוג.

בשלב מסוים האור התקרב לעבר מכוניתם של בני הזוג במהירות כה רבה עד שבארני נאלץ לעצור את הרכב באמצע הכביש. הוא יצא מהרכב כשהוא לוקח איתו את אקדחו האישי ואת המשקפת. האובייקט הבהיר החל בינתיים לרחף במרחק של כ-250 מטרים מהרכב ומילא את האזור באור בוהק. בארני התקרב לעבר האור על מנת לחוקרו, והבחין כי הוא נע בצורה הדומה למטוטלת. בעזרת המשקפת, הצליח בארני להבחין כי מדובר בכלי טיס בצורת דיסק בקוטר של כ-20 מטר, המוקף בטבעת אור, בעל שתי שורות של חלונות, אשר ריחף בגובה 80 עד 100 מטרים מעל לפני הקרקע. לטענתו של בארני הוא הבחין ב-8 עד 11 דמויות המסתכלות לעברו מתוך החלונות של כלי הטיס. ברגע מסוים כל הדמויות מלבד אחת פנו אל עבר מה שנראה כלוח מחוונים, ונראה היה כי בכוונתם לבצע פעולה חשובה כלשהי. הדמות היחידה שנשארה במקומה המשיכה להסתכל על בארני, ולטענתו שידרה לו בטלפתיה את המשפט "הישאר במקומך והמשך להסתכל". באותו הרגע, כנפיים החלו להיפרס מצדי העב"ם ומבנה מוזר, דמוי סולם, החל לצאת מגחונו. בעקבות כך בארני נכנס במהירות לרכב תוך שהוא צועק לבטי "הם עומדים לתפוס אותנו". בני הזוג המבוהלים ניסו להימלט מהמקום ברכבם. בארני ביקש שבטי תבדוק אם היא מבחינה בעב"ם, ובטי בתגובה הוציאה את ראשה מהחלון, הביטה מעלה ולא ראתה דבר מלבד אפלה.

בתוך זמן קצר, החל להישמע צפצוף אלקטרוני מוזר מחלקו האחורי של הרכב. הצפצוף היה כה חזק, לטענתם, עד כי הרכב רעד, וכאשר בטי נגעה בדלת היא הרגישה אותה רוטטת. הזוג סיפר כי הבחין בשלב זה במה שנראה כמו חבורה של אנשים, או לפחות דמויי אנוש, שהופיעו על הכביש עליו נסעו, ובו בעת החלו הזוג להרגיש בעקצוצים מוזרים שהחלו לעבור בגופם, ולאחר מכן מצאו עצמם בקהות חושים. בפעם הבאה שהזוג היל שמעו את הצפצופים המוזרים הם מצאו את עצמם כ-60 ק"מ ממקומם המקורי. השניים לא הצליחו לזכור כיצד הגיעו למקום או את הדרך שעברו. זמן קצר לאחר מכן הצפצופים נעלמו ולא חזרו עוד.

אחרית דבר

האינטרפרטציה של מרג'ורי פיש למפת הכוכבים שצוירה על ידי בטי היל במהלך ההיפנוזה

לאחר שהגיעו לביתם שבפורטסמות' בבוקר 20 בספטמבר טענו בני הזוג כי הם חשו בהרגשה מוזרה שאותה הם התקשו להסביר. הם הבחינו כי שעוני היד של שניהם מקולקלים וכי השעון בבית הורה על השעה חמש בבוקר. הדבר הוביל אותם למסקנה כי למעלה משעתיים מחייהם נעלמו. כמו כן, בארני גילה כתמים על מכוניתו, חבורות על עורפו, וכי נעליו היו בלויות. כמו כן, בטי החלה לסבול מסיוטים שבהם חלמה שהיא ובארני נחטפים על ידי חייזרים אל החללית. אובדי עצות, השניים ניסו ארוכות להיזכר את שאירע להם בין שמיעת שני הצפצופים, ללא הצלחה.

יום למחרת, ב-21 בספטמבר 1961, בטי התקשרה לבסיס חיל האוויר המקומי על מנת לדווח על העב"ם. ב-22 בספטמבר יצר עימה קשר סרן פול הנדרסון מחיל האוויר האמריקני על מנת לערוך עימה שיחה מפורטת יותר. בדו"ח של הנדרסון מ-26 בספטמבר 1961 קבע הנדרסון כי בני הזוג היל הבחינו ככל הנראה בכוכב הלכת צדק.

הזוג נבדק בהמשך על ידי שני רופאים במשך למעלה משנה. לאחר מכן הופנו השניים לפסיכיאטר מבוסטון בשם ד"ר בנג'מין סיימון אשר ערך היפנוזה רגרסיבית כדי לנסות ולשחזר מה אירע להם במהלך השעתיים שבהם כביכול חוו "זמן אבוד". בני הזוג הופנטו בנפרד ונחקרו בתהליך שארך שבעה חודשים, ובמהלכו שוחזרו פרטים רבים מהמפגש אותו קיימו לכאורה עם החוצנים. תחת השפעה היפנוטית סיפרו השניים שבאותו הלילה, לאחר שעצרו בצד הדרך, החוצנים גרמו לחושיהם להיות מעורפלים למחצה על מנת שלא יוכלו להתנגד וכי לאחר מכן הם נלקחו לתוך החללית בידי חוצנים דמויי אנוש, בעלי עור אפור, ראשים בצורת אגס, עם עיניים גדולות מלוכסנות, ואפים קטנים. בחללית הם הופרדו ונערכו עליהם מספר בדיקות רפואיות פולשניות כאשר בסיומם הם הוחזרו לרכבם כשהם עדיין במצב של ערפול חושים. בטי נזכרה גם במהלך הטיפול ההיפנוטי כי תחושתה במהלך החטיפה הייתה שלמרות הבדיקות שנערכו עליהם ושהיו לא נעימות ברובן (ייתכן כללו גם נטילת זרע מבארני), היא חשה שהחייזרים, ובמיוחד המנהיג שלהם, ניסו להיות ידידותיים ולא להפחיד את בני הזוג. היא אף ציינה כי אחד החייזרים הציע לה לקחת למזכרת חפץ מסוים מהחללית (שלדידה נראה כמו ספר), אך לאחר זמן קצר לדבריה התקיים מעין דיון סוער קצר בקרב החייזרים בעניין זה והחפץ נלקח ממנה.

בין הממצאים הרבים שעלו מההיפנוזה, בטי הצליחה לצייר סקיצה של מפת כוכבים בה לטענתה הבחינה כאשר הייתה בתוך החללית. בשנת 1968, עם גילוי מערכת הכוכבים ζ ברשת (Zeta Reticuli), ערכה החוקרת החובבת מרג'ורי פיש השוואה בין המפה ששרטטה בטי היל ומפת המערכת ומצאה דמיון מדהים בין המפות. ממערכת כוכבים זו התקבלו במהלך השנים אותות רדיו מסתוריים שטיבם לא ברור.

בארני היל נפטר לבסוף מדימום מוחי בשנת 1969, בהיות בן 46. בטי היל נפטרה מסרטן ב-17 באוקטובר 2004 בהיותה בת 85.

חטיפתם של בטי ובארני היל בתרבות

המקור לגזע החוצנים הבדיוני "אפורים" אשר הפך נפוץ בתרבות הפופולרית לאחר שהאירוע התפרסם, מיוחס לרוב לתיאור החוצנים בעדותם של בטי ובארני היל.

• בשנת 1966 פורסם הספר "The Interrupted Journey", אותו כתב הסופר ג'ון פולר בשיתוף הפעולה עם בני הזוג היל וד"ר סיימון, אשר הפך במהרה לרב מכר.

• בשנת 1975 הופק סרט טלוויזיוני העוסק במקרה בשם "The UFO Incident" בו כיכבו אסטל פרסונס וג'יימס ארל ג'ונס.

• נעשה שימוש בפרטי המקרה בפרק ה-20 של העונה השלישית של סדרת המדע הבדיוני האמריקנית "תיקים באפלה".

• המקור לגזע החוצנים "אפורים", אשר עם השנים הפך נפוץ במיוחד בתרבות הפופולרית בכלל ובספרות המדע בדיוני בפרט לאחר שהאירוע התפרסם, מיוחס לרוב לתיאור שניתן בעדות של בטי ובארני היל (חוצנים דמויי אנוש, בעלי עור אפור, ראשים בצורת אגס, עם עיניים גדולות מלוכסנות, ואפים קטנים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיפתם של בטי ובארני היל בוויקישיתוף

• שעות החסרות: התיאור המלא ביותר בעברית של פרשת חטיפת ברני ובטי היל בידי חוצנים, בלוג המולטי יקום של אלי אשד
• אוסף העדויות של בטי ובארני היל באוניברסיטת ניו המפשייר
• "אין שום סיבה שבן אדם שלא עבר את זה יקלוט על מה אני מדבר", אריאל סמל ב"פאראנו", באתר גלובס, 18 באוגוסט 2005
• אורחים זרים - סרטו התיעודי של אילן שושן אשר בוחן את סוגיית ביקור האורחים מהחלל החיצון בארץ, באמצעות קטעי וידאו של עב"מים בשמי הארץ, ראיונות עם אנשים הטוענים שנפגשו עם חייזרים, ביקרו בחלליות ועוד. 2004. YouTube
• תיאורים של מפגשים מהסוג הרביעי עם חייזרים - חיים מזר, יקומתרבות - פורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר עב”מים גיליון מס. 32 יולי 2001
• האם חייזרים חוטפים אותנו? - פורסם בספרייה הווירטואלית של מטח
• חלליות רודפות אחריך - פורסם באתר nrg ב-10 ביוני 2010