Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך דורש עריכה לשונית והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גורילות שיש להם מבנה חברתי 

חיות חברתיות (social animals) הן בעלי חיים שיש ביניהם אינטראקציה גבוהה עם בעלי חיים אחרים,  בעיקר עם בני מינם, עד ליצירת חברה בעלת מבנה וכללים. בעלי חיים רבים הם חברתיים בכך שהורים מטפלים בצאצאים ושני פרטים מתחברים לצורך התרבות, אבל במונח "חברתי" הכוונה לרוב לקבוצות שיש בהן ארגון מעבר לזה, עם קבוצות מגילים שונים שחיות יחד, ויחסים שממשיכים מעבר למפגש אחד. אצל בעלי חיים כאלה אינטראקציות הן קריטיות, ושלילתן עשויה להיות הרסנית לגבי הפרט. יחסים אישיים וחברתיים אלה עוזרים לפרט לפתח יציבות רגשית למשך חייו[1]. ההפך מכך הוא חיה בודדה. לסוגים שונים של חרקים כגון ארבה יש בחייהם פאזות בהן הם בודדים או חברתיים לחלופין[2]. התנהגות בעלי חיים והתארגנותם נלמדת ב פסיכולוגיה השוואתית, אקולוגיה התנהגותית, ובמדעי מחשב (בינה מלאכותית).

תוכן עניינים

רמת ארגון גבוהה עריכה

רמת הארגון הגבוהה ביותר (Eusociality) מאופיינת על ידי חפיפה של דורות מבוגרים, חלוקת מטלות הרבייה וטיפול משותף בצעירים.

מספר מינים, בעיקר חרקים מסדרת הדבוראים (נמלים, דבורים וצרעות), וכן מסדרת הטרמיטאים, מאופיינים בארגון חברתי ברמה המקסימלית. לקבוצות מסוימות בהם יש תפקידים ברורים ומוגדרים. צורה זו של התנהגות חברתית מכונה "חברתי גבוה". בטרמיטים, העבודה מתחלקת בין המעמדות השונים במין, כולל מלכות ומלכים שמתרבים, ופועלים וחיילים שאינם מתרבים. ממיני מכרסמים ידועים רק שני מינים הפועלים במבנה ארגון חברתי גבוה זה: החולד העירום וחולד דמאראלנד.

קדם-חברתיעריכה

קדם חברתיות קיימת כאשר חיות מפגינות יותר מאשר אינטראקציות מיניות בלבד, אלא גם מטפלות במשותף בצעירים וחולקות מטלות אחרות, אך אינן מציגות את כל שלושת המאפיינים של ארגון גבוה. בין הדוגמאות לחברות כאלה נמצאים חרקים, במיוחד ממשפחת הדבוראים (נמלים, דבורים, צרעות), בני אדם, ציפורים רבות ושימפנזים. בני אדם ומינים שונים של מרמוסטים הם ייחודיים במידת שיתוף הפעולה בטיפול בצעירים. כמה חרקים כגון ארבה עשויים להפוך לחברתיים כשהם נעים בנחילים עצומים, אך לרוב הם (The Selfish Gene).

קופי רזוסעריכה

רזוס מקוק קבוצת אשר מהווים קבוצה מעורבת של 20 עד 200 זכרים ונקבות. נקבות עולות על הזכרים ביחס של 4:1. זכרים ונקבות שניהם נפרדים היררכיות. לנקבות יש היררכיה מטרנליסטית יציבה וקבועה, ובנות מדורגות לפי ההיררכיה של אמן. בנוסף בקבוצה עשויות להיות מספר שושלות מטרנליסטיות, ונקבה נמצאת גבוה יותר מכל נקבה בשושלת נמוכה ממנה. קופי רזוס הם יוצאי דופן בכל שנקבות צעירות  נוטות להיות בכירות יותר מאחיות מבוגרות. ייתכן שההסבר הוא שנקבות צעירות הן פוריות יותר. נראה גם שבדרך זו אמהות מונעות מהבנות הבוגרות ליצור קואליציות נגדן, משו שהבנות הצעירות תלויות בהן ולא ירוויחו מהתמרדות באמהות. גם הזכרים הצעירים שייכים לשושלת המטרנליסטית, עד לגיל ארבע או חמש שבו הם מוצאים מהקבוצה  המשפחתית על ידי הזכר השליט. כך קופי רזוס בוגרים קונים שליטה באמצעות גילם והניסיון שלהם.

התפתחות חריגהעריכה

ב-1958 ערך הפסיכולוג הארי הארלו ניסוי עם קופי רזוס. הוא הגיש להם אוכל בשתי צורות ונתן להם לבחור ביניהן: בקבוק אוכל ללא כיסוי ובמקביל בקבוק אוכל העטוף במגבת. הוא מצא כי במשך 18 שעות ביום הקופים נצמדו לבקבוק העטוף. מסקנתו הייתה שהקשר בין הפרטים לא תמיד קשור לאוכל, אלא לקרבה הפיזית קרבה עם המטפל. תוצאות מחקר זה הראו ש מפגשים חברתיים נחוצים על מנת שקופים צעירים יתפתחו גם נפשית וגם מינית.

עטלפים ערפדיםעריכה

ערפדים, (דסמודוס), הם בעלי חיים חברותיים מאוד שנוטים לחיות במושבות במקומות אפלים כגון מערות, בארות ישנות, עצים חלולים, ומבנים במושבה של עטלפים כאלה יש אלפי פינות קינון. המושבה מבוססת על הרמונות, שמורכבים מנקבות וצאצאיהם וכמה זכרים בוגרים, המכונים "זכרים בני בית", וקבוצה נפרדת של זכרים המכונים "תושב חוץ". בקבוצת ערפדים שעירי רגליים, היררכיית ההפרדה בין הזכרים היא פחות נוקשה מאצל העטלפים מוצצי הדם. הזכרים תושבי החוץ מתקבלים  להרמות כשהטמפרטורה בסביבה יורדת. התנהגות זו מצביעה על ויסות טמפרטורה חברתי.

זכרים "בני בית" מזדווגים עם הנקבות בהרמון בתקופת הייחום, אך נפוץ שגם הזכרים תושבי החוץ מזדווגים עם הנקבות. הצאצאים לרוב נשארים בקבוצה, אלא אם האמהות שלהן עוברות מקום או מתות. בתוך קבוצה עשויות להיות מספר שושלות אימהיות, משום שנקבות שאינן קשורות  בקשרי משפחה מצטרפות לקבוצה. צאצאים זכרים נוטים לחיות בקבוצה עד גיל שנתיים בערך, ולפעמים, מגורשים בכוח על ידי זכרים בוגרים.

עטלף ערפד יכול לשרוד רק  יומיים בלי ארוחת דם, אך אין להם ביטחון למצוא מזון בכל לילה. כשעטלף לא מצליח למצוא את המזון, הוא לעתים "מבקש" אוכל מעטלף אחר. עטלף יכול לפלוט כמות קטנה של דם כדי לקיים את חברו המושבה. התופעה צוינה כבר על ידי חוקרי טבע רבים כדוגמה להדדיות ואלטרואיזם בטבע[3]. התנהגות הדדית זאת בין עטלפים שומרת על קשר הדדי מתמשך בין הפרטים. מחקרים הראו כי עטלפים אינם חולקים את המשאבים באופן שווה, והם יתנו יותר לעטלפים שידוע להם שהם  יפגשו איתם שוב, כמו קרובי משפחה. באמצעות ההדדיות כוחה של המושבה כולה עולה, ולא על חשבון אף עטלף בודד[4].

דוגמאותעריכה

חסרי חוליותעריכה

רבים ממיני הדבורים ומספר מיני חרקים ידועים בהתנהגות חברתית, כמו גם התריפסאים, חסילונים, סרטנים מסוימים, עכבישים ונושאי ציפורניים[5].

בעלי חוליותעריכה

 
נקבה פילים חיים בקבוצות, יחד עם צאצאיהם.

דוגמאות חברתיות: בעלי החוליות כוללים עטלפים, (תוכים), קופים, כולל כמה מינים של מרמוסט, עורבים, דולפינים חתולים, כלבים, עכבר הבית, פילים, זרזיר מצוי, גרבילים, שרקנים, שימפנזה ננסי שימפנזה מצוי, גורילות, אדם, סוסים, צבועים, לווייתנים קטלנים, ארנביים, אריות, סוריקטות, פינגווינים, תוכים, חולדות, לוטרות ים, זאבים, זברה פינק וכמה מיני דגים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Petfinder. "Dogs Who Are Home Alone All Day". Société des Produits Nestlé. בדיקה אחרונה ב-12 במרץ 2014. 
  2. ^ "Dogs Who Are Home Alone All Day - Petfinder". Petfinder (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2016. 
  3. ^ Frequently Asked Questions (FAQs) about locusts, www.fao.org
  4. ^ Frequently Asked Questions (FAQs) about locusts, www.fao.org
  5. ^ ראו Vampire bat