חיים אביב
חיים אביב (1940 – 13 בנובמבר 2021) היה מדען ישראלי, שעסק בתחום הביולוגיה המולקולרית, והיה אחראי במידה רבה לאופיה של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית, בשל פעילותו הענפה בתחום זה החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד למותו.[דרוש מקור] שימש יושב ראש הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה וועדות אחרות בנושא שהמליצו לממשלת ישראל לקידום הביוטכנולוגיה בישראל.
 | |
| לידה |
1940 ארד, רומניה |
|---|---|
| פטירה | 13 בנובמבר 2021 (בגיל 81 בערך) |
| ענף מדעי | ביולוגיה מולקולרית, ביוטכנולוגיה, פיתוח תרופות |
| מקום מגורים | רומניה, ישראל |
| מוסדות |
מכון ויצמן למדע  |
  | |
קורות חיים והשכלה עריכה
חיים אביב (לבית גרינשפן) נולד ב-1940 ברומניה (אראד), ועלה לישראל בגיל עשר. נעוריו עברו עליו ברחובות, שם הוא התגורר גם בבגרותו. בזמן שירותו הצבאי בנח"ל ובקיבוץ, פיתח עניין בתחום החקלאות. לאחר שהשלים לימודים לתואר שני בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, החל בלימודי דוקטורט במכון ויצמן למדע. בתחילה התעניין אצל פרופ' עזרא גלון באפשרות להתמחות בחקר הצמחים, אך עד מהרה מצא עצמו במעבדתו של פרופ' דוד אלסון, ועסק בביולוגיה המולקולרית. בשנת 1970 השלים אביב את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בסינתזה של חלבונים, בהנחיית הפרופסורים דוד אלסון, עדה זמיר ומישל רבל. לאחר מכן נסע למכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH) לשם התמחות פוסט-דוקטורטית. בשנת 1973 חזר למכון ויצמן כחוקר בכיר, ובסוף שנות השמונים הועלה לדרגת פרופסור חבר.
בשעות הפנאי עסק אביב בלימוד יהדות ובהיסטוריה יהודית ובייחוד בנושא שואת יהודי אירופה. אביב היה אספן ספרי יודאיקה עתיקים.
עבודתו המדעית עריכה
במהלך שהותו במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (NIH), עסק אביב במחקר בנושא תהליכים מולקולריים הקשורים להתמיינות תאים, בקרה על ייצור המוגלובין ובקרה על ייצור נוגדנים, בהנחייתו של פרופ' פיליפ לידר (Philip Leder). עבודה זו פורסמה בסדרת מאמרים, שחלקם היו מהמצוטטים ביותר בתחום הביולוגיה המולקולרית במשך עשרות שנים. [1]
אביב פיתח שיטה להפקת רנ"א שליח (mRNA) שאיפשרה חקר תהליכי בקרה על תרגום RNA לחלבון, וחקר את מעורבותו של mRNA בהתמיינות תאים ורקמות. בשיתוף עם מעבדתו של פרופ' אדוארד שקולניק (Edward Scolnick) ביצע מחקר אשר איפשר לראשונה לסנתז דנ"א משלים (cDNA), שיטה בה השתמשו רבות לאחר מכן בחקר בקרת גנים .[2] לאחר שובו למכון ויצמן, המשיך אביב בחקר תהליכי התמיינות וסינתזה של mRNA.
בסוף שנות ה-70 החל אביב לעסוק במחקר שימושי של הנדסה גנטית, והנדס חיידק שבו הושתל גן של הורמון גדילה לבקר (bovine growth hormone). התהליך אשר פיתח, עליו נרשם פטנט,[3] משמש לייצור תעשייתי של הורמון גדילה לצורך הגברת תנובת חלב בפרות. הורמון גדילה לבקר נמצא היום בשימוש רחב בתעשיית החלב.
קידום תחום הביוטכנולוגיה עריכה
ב-1980 יזם אביב את הקמת חברת "ביוטכנולוגיה כללית בע"מ", החברה הראשונה בישראל שעסקה בהנדסה גנטית,[4] וזאת בעידודם של פרופ' אפרים קציר ופרופסור מיכאל סלע. קבוצת המשקיעים בחברה כללה את פרד אדלר, דן טולקובסקי ועוזיה גליל. פרופסור מריאן גורצקי מונה למנהל המחקר והפיתוח של החברה בהתהוותה.
לאחר פרישתו מניהול חברת "ביוטכנולוגיה כללית בע"מ", הקים אביב את דיאטק בע"מ שעסקה בדיאגנוסטיקה רפואית, ואת חברת פארמוס שאותה הוא ניהל. חברת פארמוס עסקה בתחילה בפיתוח תרופות עיניים, אך התפרסמה בעיקר כשעסקה בפיתוח תרופה חדשנית המבוססת על החומר הפעיל של קנאביס (קנבינואידים), פרי המצאתו של פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית. התרופה יועדה לטיפול בפגיעות ראש חמורות. למרות תוצאות מבטיחות בניסויים הראשוניים, בניסוי הקליני המכריע (שלב 3) שנערך בהיקף גדול, התרופה לא עמדה בציפיות. חוסר ההצלחה של התרופה, בניגוד לציפיות הגבוהות שהיו ממנה, עוררה הדים רבים בקרב המשקיעים ובתקשורת. עם זאת, הניסוי הקליני בתרופה היה הגדול ביותר שנערך בעולם עד היום בתחום פגיעות הראש. פגיעות ראש חמורות, בעיקר כתוצאה מתאונות דרכים, מהוות עד היום אתגר טיפולי וחסר טיפול תרופתי הולם. בשנת 2007 עזב אביב את תפקיד מנכ"ל החברה.
בשנת 2000 ייסד אביב את חברת פרדיקס, יחד עם ד"ר סילביה נוימן וד"ר אורן בקר. החברה עסקה בפיתוח תרופות בעזרת כלי מחשוב מתוחכמים, הכוללים אלגוריתמים תלת־ממדיים פרי המצאותיו של ד"ר אורן בקר.
נכון ל-2011 השקיע אביב את עיקר מרצו בחברת "הרבמד" כיו"ר וכבעל מניות עיקרי. חברת הרבמד עוסקת בתחום מוצרי מזון תומכי בריאות. המוצרים מוגשים בצורה של חטיפים ומשקאות.
לבד מפעילותו בחברת הרבמד, כיהן אביב כדירקטור ב"ידע", חברת מסחור הקניין הרוחני של מכון ויצמן, וכן כחבר בדירקטוריון של אוניברסיטת בן-גוריון ושל מספר חברות בתחום פיתוח תרופות ומכשור רפואי. אביב כיהן גם כיו"ר הוועדה הלאומית בתחום הביוטכנולוגיה, והיה חבר בוועדות נוספות בתחום זה.
בין המלצותיו העיקריות היו הקמת חברות השקעה ייעודיות בסיוע מקורות מימון ממשלתיים.
נפטר ב-13 בנובמבר 2021.
קישורים חיצוניים עריכה
- רוני לינדר גנץ, פרופ' חיים אביב חוזר לסיבוב נוסף: "חטיף הבריאות שפיתחתי יכבוש את האמריקאים", באתר TheMarker, 15 באוקטובר 2010
- אתר חברת הרבמד
- חיים אביב, מאמר מערכת בנושא "Bridging the Gap Between Food and Health", 2010
הערות שוליים עריכה
- ^ Aviv H. and Leder P. Purification of biologically active globin messenger RNA by chromatography on oligothymidylic acid-cellulose. Proc Natl Acad Sci U S A. 1972 Jun;69(6):1408-12.
- ^ Ross J, Aviv H, Scolnick E and Leder P. In vitro synthesis of DNA complementary to purified rabbit globin mRNA. Proc Natl Acad Sci U S A. 1972 Jan;69(1):264-8.
- ^ http://www.freepatentsonline.com/6229003.html
- ^ עמוס כרמל, על דוקטורים וחיידקים, דבר, 19 באוקטובר 1981