חיים חג'בי

רב תימני, רב מחוז כולאן בתימן

הרב חיים חג'בי (18651949; ה'תרכ"וכ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19[1][2].

הרב חיים חג'בי
חיים מוסא חג'בי
הרב חיים חג'בי, מרבני תימן.jpg
לידה 1865
ה'תרכ"ו
תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1949 (בגיל 84 בערך)
כ' בחשוון ה'תש"י
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה פתח תקווה
מדינה תימן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פתח תקווה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, קבלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הרב חיים בן הרב משה חג'בי נקרא גם בשם מארי חיים מוסא חג'בי, נולד בשנת ה'תרכ"ו (1865) לאביו הרב משה חג'בי בעיירה רבוע במחוז כוולאן שבתימן, נצר למשפחה שהעמידה תלמידי חכמים ורבנים שמקורם מהעיר חג'בה[3].

בצעירותו קיבל מאביו את הלימוד המקובל בתימן: משנה תורה להרמב"ם, הלכה, משנה, תרגום אונקלוס, ומנורת המאור[3][2]. לאחר מכן נשלח על ידי אביו לעיר צנעא ללמוד אצל רבני העיר ושם בלט בלימודו, בחריפותו ובמידותיו[3]. רבני העיר צפו לו גדולות. נודע כעילוי ובקי בייחוד בתורת הקבלה[1]. הוסמך לרבנות בגיל צעיר על ידי חכמי ביה"ד צנעא[4], ולדיינות[3]. בהמשך, התמנה לרב העיירה רבוע ולרב מחוז כוולאן[5], ושימש אב"ד באזורו[6][4][3][1], ואף לימד והסמיך דיינים במחוז כוולאן שבתימן[7].

כונה בתואר "גמרן", שניתן בתימן רק למעטים מהרבנים שהיו בקיאים בגמרא בצורה יוצאת דופן[1][3][8]. תמך בעליה לארץ ישראל[דרוש מקור]. החכם האשכנזי הרב יעקב ספיר שביקר בתימן ותיעד את חכמיה במסעו מזכיר בספרו גם את שמו של הרב חיים חג'בי[דרוש מקור]. אם כי השמות חיים ומשה היו נפוצים במשפחתו של רבי חיים חג'בי מספר דורות - ומסתבר, מפאת התאריכים, כי הכוונה לסבו של רבי חיים, שהיה נצר לדורות של רבנים.

כמקובלעריכה

הרב חיים למד מאביו משה מתורת האר"י, מסורות שאינן מועלות על הכתב[דרוש מקור]. מסופר כי מלאך היה מתגלה אליו ומלמדו רזי רזים וסודות כמוסים בתורה בנגלה ובנסתר ואף מסר לו ספר קבלה עתיק הנקרא חפץ שהיה עושה בו שימוש[9]. תלמידו מספרים כי היה מלומד בניסים ובעל רוח קודש, ונפוצו עליו סיפורי מופתים רבים[5][10][3]. את חיבוריו בענייני הקבלה גנז בעצמו מחמת קדושתם, נראה כי חשב שהם מקדימים את זמנם מבחינת הסודות הקדושים הכתובים בהם[דרוש מקור].

רב מחוז כוולאןעריכה

בהיותו רבה של העיירה רבוע, ורבו של מחוז כוולאן שבמרכז תימן[4][5], מחוז גדול שבתוכו מספר ערים ויישובים, היה מסתובב בעיירות ובכפרים ללמד ולפקח על הדיינים והשוחטים במחוז ומחוצה לו, כגון: חג'בה, רבוע, חיצ'ן, כומיים, דאר עמר, ג'רוף, סדום, צ'יצום, ערנין, ועוד[2]. עסק בנוסף ברפואה, והיו שולחים אליו חולים ממקומות רחוקים[2][11]. כתב קונטרסים רבים - חידושים וביאורים בכתב ידו על התורה. הרב חיים חיבר קונטרסים על הלכות שחיטה ומראה הבהמה וחלקיה, וכן בענייני הלכה אחרים[דרוש מקור]. שימש ברבנות עוד בימי השלטון הטורקי בתימן וגם אחרי עזיבתם[12]. עסק רבות בצורכי הרבים ובכל מקום שבו היו צרות ומחלה שלחו אל הרב, והיה מסייע להם בצרכיהם[11]. בצעירותו, במקביל למשרת הרבנות, עסק במלאכת הנגרות, כך שהתפרנס מיגיע כפיו כמנהג רבני תימן[1]. פעל להצלת ילדים יהודים יתומים מגזירת היתומים בשיתוף פעולה עם בן דורו הרב יחיא יצחק הלוי בהצלת ילדים[13].

העלייה לארץעריכה

במחנה חאשדעריכה

 
יהודים בביקור בקבר הרב חיים חג'בי, ביום ההילולה, כ' בחשוון.

בשנת ה'תש"ו הוקם ליד עיר הנמל עדן מחנה עולים בשם מחנה גאולה בעזרת הג'וינט והסוכנות היהודית שבארץ ישראל. הרב חיים חג'בי הורה לתלמידיו ולאנשי הקהילה ביישוב רבוע לעלות לישראל, והוא עצמו עלה לארץ עם האחרונים שבבני קהילתו כמאסף, דרך מחנה המעבר "גאולה".[14] במחנה חיזק את רוחם של הפליטים השוהים שם הן בדברי תורה ומוסר וכיסופים לארץ הקודש שעודדו והפיחו רוח חיים בקרב יושבי המחנה, כדי להקל עליהם את השהיה במחנה.[דרוש מקור] היות ששמו הלך לפניו עוד טרם ההגעה למחנה "גאולה", כרב חשוב ומלומד בניסים, גם שאר יושבי המחנה שלא נמנו על בני קהילתו כיבדו אותו מאוד.[דרוש מקור]

בישראלעריכה

לעת זקנתו זכה הרב חיים לעלות לישראל בחודש תשרי שנת ה'תש"י.[3][15] הרב נפטר לאחר תקופה קצרה בישראל, ביום שבת, בתאריך כ' בחשוון ה'תש"י.[16][5] נטמן בבית הקברות סגולה שבעיר פתח תקווה, בחלקה ד' שורה מ'.[16].

מורשתועריכה

הרב חיים הסמיך שוחטים מקדשים ומוהלים והעמיד תלמידים רבים, ואף דיינים במחוז כוולאן שבתימן[7][3][1]. הרב חיים היה מוכר גם אצל רבני צנעא וכונה בפיהם: "מרא דאתרא"[6] ו"מקובל".[דרוש מקור].

כתבים לזכרועריכה

  • חוברת מפעלי הצדיק - תולדות הרב חיים חג'בי. חוברת זו היא פרי מחקר מקיף על פועלו של הרב, והיא כוללת עדויות ממקור ראשון על פועלו של הרב. פורסמה בשנת ה'תשס"ז בחודש תשרי.
  • ספר זיכרון תימן - ספר אודות חכמי תימן מהמאה ה-18, בספר חלק נכבד מתייחס לרב חיים חג'בי ובניו הרבנים. פורסם בשנת ה'תשס"ו.
  • פעולותיו של הרב חיים פורסמו בעלוני שבת שונים המופצים בישראל.[17].

מתלמידיועריכה

  • בנו הרב הדיין משה חג'בי.
  • בנו רבי חיים חג'בי, נקרא על שם אביו. עסק ברפואה על פי חוכמת הקבלה.
  • הרב הדיין יוסף תנעמי.
  • חתנו הרב הדיין יחיאל שפירא,[18] היה ראש השוחטים בעיר באר שבע.
  • הרב שלום נחשון. היה שוחט, מוהל, ועורך חופות.

ספריועריכה

עם העלייה לארץ אבדו רוב כתבי היד של הרב, ואת חלקם גנז הרב בעצמו ולא הפיצם ברבים.

  • קונטרס דברי תורה - פירוש על התורה בדרך הפרד"ס.
  • מראה הבהמה וחלקיה - בירורים בהלכות שחיטה ומראה הבהמה וחלקיה, כולל ציורים של איברים והסבר מפורט עליהם.
  • חידושים והבהרות - בכתב ידו על התורה. את כל הקונטרסים כתב וחיבר בארץ התימן.

לקריאה נוספתעריכה

אודות הרב

כתבות

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 זכרון תימן, עמוד קי"א.
  2. ^ 1 2 3 4 מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, מבוא, עמוד 6.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 MyTzadik האנציקלופדיה להנצחת צדיקים, MyTzadik
  4. ^ 1 2 3 עדות לקבלת רבנותו על ידי רבני צנעא, הסמכות התורנית העליונה, ניתן לראות בספר איש ימינ"י, עמוד שפ"ח, על הרב יחיא יצחק הלוי, שם ציינו אותו ראשון ברשימת רבני העיר אלרבוע שבמחוז כולאן.
  5. ^ 1 2 3 4 דברי הרב יצחק רצאבי לרגל הילולת הרב חג'בי, בשבח הצדיק המקובל רבי חיים חג׳בי זצוק"ל זיע"א
  6. ^ 1 2 ספר מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמוד 21. שם מופיע שלפסק דין שכתב הצטרפו רבני צנעא. שמו של הרב מופיע כ"מ"ו (מורנו ורבינו) חיים מוסא (בן מוסא) ועייאלה (וילדיו)"
  7. ^ 1 2 ספר מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמוד 32.
  8. ^ גם הרב חיים כסאר כונה בכינוי זה
  9. ^ ספר מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמוד 40.
  10. ^ ספר מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמודים 41-42.
  11. ^ 1 2 זכרון תימן, עמוד קי"ח.
  12. ^ מפעליהצדיקמבוא
  13. ^ מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמודים 23-28.
  14. ^ מפעלי הצדיק, מהדורה ראשונה, עמוד 36.
  15. ^ מסמכי הג'וינט של העלייה הגדולה (עמ' מס' 49 ברשימה)
  16. ^ 1 2 הרב חיים חג'בי, BillionGraves
  17. ^ שבט טיש, משפטים, תשע"ו. מדי שבת בשבתו, עלון מס' 40.
  18. ^ נקרא גם מארי יחיא חפדי.