חיים יחזקאל

משורר ומחנך ישראלי

חיים יחזקאל (נולד ב-24 באוגוסט 1966) הוא משורר ומחנך ישראלי.

חיים יחזקאל
לידה 24 באוגוסט 1966 (בן 57)
כפר יונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, פנימיית שטיינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חיים יחזקאל, הבכור בין שישה ילדים, נולד וגדל בכפר יונה. אביו יצחק יחזקאל היה נהג מונית ואימו, מרים יחזקאל, עקרת בית. בוגר פנימיית שטיינברג ותיכון כצנלסון בכפר-סבא. בצה"ל שירת במשך שלוש שנים כלוחם נ"מ ושנת קבע בחיל החינוך, במסגרתו הוא גם שירת במילואים. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודיו זכה במצטיין רקטור, פרס קרן דב סדן ללימודי יהדות ופרס מהכנסת על הצטיינות במדעי הרוח.

יחזקאל הוא מורה רב-תחומי משנת 1995. לימד ברמת אביב בתיכון הנדסאים הרצליה ליד אוניברסיטת ת"א, ובנתניה, באורט לייבוביץ', לני ואורט אקסטרני. מייסד שותף של תיכון ”אביב" בנתניה בשנת 1997, בית ספר אינטרני פרטי בפיקוח משרד החינוך, מ-2005 עד 2010 היה בבעלותו ובניהולו.

החל משנת 2013 מנהל את בית ספר "אופקים" בנתניה. ב"אביב" ו"אופקים" לימד ומלמד מקצועות שונים.

שיריו שהולחנו: תפילה, אדון לא נעים לו, שיר נעורים, אי ביטחון, דודה קלרה, פשוט (הולחנו ובוצעו על ידי הזמרת והמלחינה רחלי וולשטיין). השיר 'השלמה' הולחן ובוצע על ידי אלי דראי. שיריו הושמעו והוקראו בתחנות רדיו: קול ישראל, אורנים והרדיו של יהודית מליק שירן.

בין השנים 91–93, בהיותו סטודנט, כתב יחד עם מנחם זילברמן קטעים סאטיריים ל'הבקתה' בתל אביב לערב שנקרא "יום שלישי פעמיים כי טוב".[1]

מרבה להרצות בבמות ספרותיות כדוגמת בית הסופר ובית היוצר.

חבר בקבוצת המשוררים הנתנייתים "שיח כותבים" בניהולה של שושנה ויג.

חבר באגודת הסופרים העבריים משנת 2017 וחבר אקו"ם משנת 2018.

חיים יחזקאל נשוי לאלה משנת 1994. יש להם ארבעה ילדים, והם מתגוררים בנתניה.

ספרי שירה עריכה

  • למלוך בלילך: שירי אהבה * פזמונים * מכתמים, ציורים: דני קרמן, חלונות/גוונים, 2005.
  • רציתי לצאת עם העברית, פיוטית, 2016.

שירים באנתולוגיות עריכה

  • שירה על שירה, הוצאת פיוטית, 2016, בעריכת ציפי הראל ושושנה ויג.
  • צלע מן האדם, הוצאת פיוטית, 2016, בעריכת שושנה ויג.
  • עורי שפת עבר, הוצאת צבעונים, 2017 (בעריכת ד"ר לאה צבעוני) - שיר הנושא של הספר "רציתי לצאת עם העברית".
  • בשדה כובס, הוצאת דבי אופקים, 2018 (בעריכת ד"ר מירי דבי)
  • שירה עבריה, אנתולוגיה לשירה, הוצאת ארגמן מיטב, 2018. עמ 44.
  • שיעור באזרחות (או אגדה דמוקרטית), מוטיב גיליון 34, אפריל 2018, עמ' 85–88.
  • הספר תמונת עיר, נתניה חוגגת 90 בעריכת שושנה ויג, הוצאת פיוטית, 2018, עמ' 75–77.
  • בשבילי הבחירה. אנתולוגיה לשירה, בעריכת שושנה ויג וציפי הראל, הוצאת פיוטית, תש"פ, 2019.
  • אנתולוגיה. שירת הנורמן. הוצאת עמדה, התש"פ, 2020. עורך: יחזקאל נפשי.
  • לאין שיעור. אנתולוגיית שירי בית-ספר. הוצאת מקום לשירה. 2020. עורך: גלעד המאירי.
  • ימי הקורונה, אנתולוגיה, הוצאת חדרים, 2021, עמ' 87-86.

לקריאה נוספת עריכה

  • סיגל אלקיים, "הלילה שלו הלילה שלה", בעיתון חדשות נתניה, 26 באוגוסט 2005, עמ' 45.
  • תהי-לי פיטרס וגינת בן-דר, על הספר "למלוך בלילך", במדור ספרות של העיתון אמצע נתניה, 9 בספטמבר 2005, עמ' 84.
  • רותי ברמן, "שירת חייו", במדור 'בפרונט', בעיתון חדשות נתניה, 21 באפריל 2017, עמ' 8.
  • מעריב, זמן צפון -שרון, יום ו', יא בטבת תשע"ח, 29 בדצמבר 2017. עמ' 16.
  • המסדרון 9 (בעריכת יאיר בן-חיים). מאי 2019. עמ' 40 ו-44.
  • המסדרון 10 (בעריכת יאיר בן חיים). נובמבר 2019. עמ' 39.
  • המסדרון 11 (בעריכת יאיר בן חיים). יוני 2020. עמ' 30.
  • המסדרון 12 (בעריכת יאיר בן חיים). דצמבר 2020. עמ' 38.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חיים יחזקאל בוויקישיתוף

מאמרים פרי עטו

באתר חדשות מחלקה ראשונה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חיים יחזקאל הופיע בסיפור של דורית זילברמן בספר 'סיוט מתוק', אסופה של ספורים קצרים. אחד מהם נקרא "הומאז' לגבריאל גרסיה מארקס" - שם יחזקאל מופיע כדמות, בשם המלא, עם הציונים הביוגרפיים הברורים (גיל, סטודנט, חברם של בני הזוג זילברמן, מנחם ודורית).