ציפי הראל
ציפי הראל (נולדה ב-13 באוקטובר 1959) היא סופרת ומשוררת ישראלית, עורכת ספרים ומעצבת גרפית.
 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1959 (בת 65) רמת גן, ישראל  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | סופרת ומשוררת |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת בר-אילן |
| שפות היצירה |
עברית |
|
www | |
  | |
הראל פרסמה ארבעה ספרים, ערכה מספר אנתולוגיות ספרותיות, ופיתחה יחידות לימוד בספרות ובשירה, ביניהן עבור תוכנית הקשר הרב דורי בשיתוף אנו – מוזיאון העם היהודי ועבור משרד החינוך.
קורות חיים
עריכההראל נולדה וגדלה ברמת גן. בנערותה הייתה חברה בתנועת הנוער העובד והלומד ובהמשך הצטרפה לגרעין נח"ל. לאחר שירותה הצבאי למדה פילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון. בהמשך למדה באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון במדעי החברה (פסיכולוגיה וסוציולוגיה) ולתעודת הוראה בפסיכולוגיה, והמשיכה בלימודים לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף ללימודיה האקדמאיים, למדה צילום במסגרת לימודי חוץ של אוניברסיטת בן-גוריון, השתלמה בלימודי עריכת לשון וכן בעיצוב גרפי במכללת ג'ון ברייס.
מגיל צעיר עסקה הראל בכתיבה, בין השאר בהפקת עיתונים בית-ספריים בשיתוף ידיעות אחרונות ובפיתוח חוגים בעיתונאות ובכתיבה יוצרת לילדים ולנוער עבור מתנ"סים בעיריית גבעתיים. בשנת 1999 כתבה לירחון ילדי טבע הדברים. הראל פרסמה לראשונה משיריה באסופת השירים ״אנתולוגיה חדשה״ שיצאה לאור בשנת 1981 בהוצאת ״תגא״.
ספריה
עריכה- הגשם אינו ממציא סיפורים – פרוזה, הוצאת נצר, 2024.
- קווים ונקודות – מחזור שירה, הוצאת עמדה, 2021.
- יללות ונביחות[1] – שירים וצילומים, הוצאת פיוטית, 2019.
- איך זה שהמים שקטים[2] – שירים, הוצאת פיוטית, 2017.
במילים אלו מתארת הפובליציסטית שושנה ויג את הספר "הגשם אינו ממציא סיפורים":
"המאפיין המשותף לסיפורים הוא הדינמיקה ביחסי נשים-גברים – הן בממד האישי של מערכות היחסים שבינה לבינו והן בממד החברתי-מגדרי. דמויות הנשים בסיפורים חושפות את זהותן האישית והחברתית; זהו תהליך בירור עצמי מתוך מודעוּת והתבוננות אמיצה על הכוחות הפנימיים הפועלים בנו, וחקירה הכרתית של נשים בעלות אמירה ועוצמה ייחודית... סגנון כתיבתה של הראל סוריאליסטי וסימבולי - היא חוצה את גבולות הדמיון ומשלבת בעלילות מראות פנטסטיים מפתיעים." — שושנה ויג, אפריל 2024[3]
במאמר הגות "פני השיר כפני הכלב" שכתבה ד"ר נורית צדרבוים על הספר "יללות ונביחות", היא מתארת:
"יללות ונביחות הן קולות – שפת הדיבור של כלבים וחתולים, ואילו בספר זה, בוחרת המשוררת להשתמש בקולם כדי להשמיע את קולה. הכלבים והחתולים זוכים כאן למעמד מכובד. לכאורה נראה שהם 'גיבורי הסיפור' - הם משמיעים את קולם, מדברים מנקודת מבטם ואף משולבים בצילומים מקוריים, אך למעשה משמשים מעין מסכה. מאוסקר ויילד למדנו ש'תן לבן אדם מסכה ויאמר לך את כל האמת'. המסכה בדמות בעלי חיים אלה משמשת כמראה מטאפורית שדרכה מציגה המשוררת את הווייתה, אמירותיה ואמיתותיה." — ד"ר נורית צדרבוים, ספטמבר 2019 / מרץ 2024[4]
הסופר ומבקר הספרות רן יגיל מתאר כך את שירתה של הראל בספר "קווים נקודות":
"באיזו עדינות ארוטית נפלאה כותבת הראל את מחזור האהבה הזה המחולק לשלושה: "כמעט…", "דז'ה וו" (כבר נראה), "מעולם לא…". מתוך השירים האלה עולה כל הזמן התחושה כי האהבה היא דבר יקר ערך וחמקמק, רגע אחד היא שם ואחר כך כבר לא, ושוב גחה לה ממקום איניודע: במציאות, בזיכרון. כמו ברומן האהבה הגדול של לואי אראגון "אורליין", שבו עיקר היופי הוא בתיאור פיוטי עדין של האהבה הנידפת, הטרגית הלא-אפשרית – הסיפור המיתי הגדול של הספרות הצרפתית. לא לחינם אפוא כותרות השערים בספר זה הן בצרפתית, ושמות השירים מצויים דווקא בתחתית העמוד ולא בראשו: קודם תחווה את השיר הארוטי ואז תסכמו בשורה תחתונה אם בכלל תוכל – כמה מקורי, אישי וחגיגי." — רן יגיל, ספטמבר 2021[5]
אנתולוגיות בהן פורסמו מיצירותיה
עריכה- העולם של אתמול – אנתולוגיה של סיפורים קצרים, הוצאת כתב, 2022.
- יקוד ב – כתב עת לספרות עברית, 2021.
- בשבילי הבחירה – אנתולוגיה לשירה, הוצאת פיוטית, 2019.
- שירה על שירה – אנתולוגיה לשירה ארספואטית, הוצאת פיוטית, 2016.
- צלע מן האדם[6] – אנתולוגיה לשירה, הוצאת פיוטית, 2016.
- הולכים ומסתבכים[7] – קובץ סיפורים קצרים, אינדיבוק, 2015.
- זכויות יוצרות[8] – אסופת יצירות ליום האישה הבינלאומי, הוצאת פיוטית, 2015.
- סופי הדרכים – אנתולוגיה של סיפורים קצרים, הוצאת כתב, 2015.
רבות מיצירותיה הספרותיות של הראל פורסמו בכתבי עת מודפסים שונים, ביניהם: בגלל, עבריתון, בין סגול ובין תכלת, קול שירה אישה, וכן בעיתון הארץ. בנוסף פורסמו יצירותיה בכתבי עת דיגיטליים ובאתרים לתרבות, ספרות ושירה, ביניהם: יקום תרבות[9], סלונט[10][11], מוטיב, ליריקה[12], בטאון לשירה. בשנת 2015 זכה סיפורה "הקבצן" במקום השני בתחרות סיפורים קצרים של הוצאת כתב. כמו כן כמה משיריה הולחנו[13][14]
עבודתה ופעילויותיה הספרותיות
עריכהעד שנת 2012 עבדה הראל כמרצה למדעי החברה במכללות. בין השנים 2007–2019 שימשה כמחנכת-מלווה בפרויקט לנערות בסיכון, מטעם עמותת בת-עמי ברשת עמל. במקביל עסקה הראל לאורך שנים אלו בכתיבה ובעריכה אקדמית ופדגוגית, בין השאר עבור: היחידה לפיתוח תוכניות לימודים של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שירותי בריאות כללית, רשת עמל, משרד הכלכלה, תוכנית הקשר הרב דורי, אנו - מוזיאון העם היהודי. בין עבודותיה: כתיבה ועריכה של תוכניות לימודים, חוברות ומערכי לימוד בתחומי דעת שונים[15][16] ופיתוח יחידות לימוד,
הראל ערכה ועדכנה את תוכניות הלימודים הארציות לנוער ולמבוגרים במנהל וביישומי מחשב עבור משרד הכלכלה[17], בצורה המותאמת להתפתחות הטכנולוגית. אחת מיחידות הלימוד הספרותיות אותן פיתחה עוסקת בשירה העברית ומיועדת לתלמידי שכבת העל-יסודי[18]. יחידה זו ניתנת גם ללמידה אינטראקטיבית דרך הקטלוג החינוכי של משרד החינוך. בשנת 2020, בתקופת מגפת הקורונה, פיתחה הראל סיור מקוון במוזיאון אנו – מוזיאון העם היהודי[19] המיועד ללמידה מרחוק.
עריכת ספרים ואנתולוגיות
עריכהבעשור האחרון עוסקת הראל כעורכת ספרים וכמעצבת גרפית. הראל מתמחה בכל השלבים של הוצאת ספר לאור: עריכת תוכן, עריכת לשון, ניקוד, הגהה, עימוד, עיצוב גרפי ועיצוב כריכות ספרים. הראל עובדת עם מספר הוצאות לאור, ביניהן: הוצאת עמדה (מו"ל רן יגיל), הוצאת כתב (מו"ל משה מנשהוף), הוצאת פיוטית (מו"ל שושנה ויג), הוצאת טוטם (מו"ל לילי פרי), עתון 77, הוצאת נצר, בת אור, וכן עם יוצרים עצמאיים.
החל משנת 2012 ליוותה הראל את כתב העת הספרותי בגלל כעורכת תוכן באתר, והעמידה תערוכות ויזואליות של "בגללריה" בשיתוף עם אוצרת התערוכות ד"ר נורית צדרבוים. בנוסף, מגיליון 10 ואילך שימשה כחברת מערכת בכתב העת בגלל. החל מגיליון 15 עיצבה מחדש את עטיפת הגיליונות. בשנים 2022–2023 שימשה הראל כשופטת בתחרויות הסיפור הקצר של הוצאת כתב. מאז 2016 ועד היום משמשת כעורכת לשון של כתב העת הספרותי בין סגול ובין תכלת[20].
הראל ערכה והפיקה עשרות ספרים, ביניהם ספרי שירה, ספרי פרוזה, ספרי עיון והגות, ספרי ילדים וסיפורי חיים. דוגמאות בולטות לספרים בעריכתה – ספרי עיון והגות: "חילוניות דיאלוגית" מאת ד"ר נועם ויסמן (נצר, 2024), "מין כהלכה" מאת פרופ' ראובן שטינהרץ (נצר, 2021), "משפט בתעבורה" מאת עו"ד גל מוטאי (נצר, 2021); ספרי פרוזה ורומנים: "אריה בקלקיליה" מאת דליה כהן-קנוהל (כתב, 2022), "מאחורי הפרגוד – תמונות ממחלקת נשים" מאת ד"ר מיכאל אטלס (נצר, 2021); ספרי שירה: "הזורעים" מאת יואב איתמר (כתב, 2022), "טיפות אחרונות" מאת רעיה המאיר (פיוטית, 2019), "יד היוצר" מאת אשר שיף (בת אור, 2016); ספרי ילדים: "סוכרייה לכל יום" מאת מרגלית עובדיה (נצר, 2021), "ארמונם של חדי הקרן" מאת תמר כהן (בת אור, 2020); סיפורי חיים: "רמת גן – היו זמנים" מאת עליזה להב (נצר, 2019), "מסע חיי" – סיפור חייה של הבמאית מרים לרמן באר (נצר, 2021), ועוד רבים נוספים. הראל יזמה, הפיקה וערכה בשיתוף עם שושנה ויג את האנתולוגיה "שירה על שירה" - אנתולוגיה ארספואטית מקורית לשירה עברית הכוללת יצירות ארספואטיות של משוררים ישראליים. כמו כן ערכה הראל מספר אנתולוגיות לספרות ולשירה.
אנתולוגיות בעריכתה
עריכה- ים ומלואו – אנתולוגיה של סיפורים קצרים, הוצאת כתב, 2022.
- העולם של אתמול – אנתולוגיה של סיפורים קצרים, הוצאת כתב, 2021.
- מסע בין עשורים[21] – אלבום הקשר הרב דורי בשיתוף אנו - מוזיאון העם היהודי, נצר 2021.
- בשבילי הבחירה[22] – אנתולוגיה לשירה, בשיתוף עם שושנה ויג, הוצאת פיוטית, 2019.
- שירה על שירה[23] – אנתולוגיה לשירה ארספואטית, בשיתוף עם שושנה ויג, הוצאת פיוטית, 2016.
לקריאה נוספת
עריכה- עמיקם יסעור, סקירת הספר "הגשם אינו ממציא סיפורים", באתר בין סגול ובין תכלת, גיליון 25, 30 באפריל 2024.
- שושנה ויג, בין פנטזיה למציאות, על הספר "הגשם אינו ממציא סיפורים", באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 באפריל 2024.
- ד"ר נורית צדרבוים, "פני השיר כפני הכלב", מאמר הגות על הספר "יללות ונביחות", באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 מרץ 2024.
- מערכת סלונט, נעים להכיר - ציפי הראל, באתר סלונט, 23 במאי 2022.
- רן יגיל, על הספר "קווים ונקודות" מאת ציפי הראל, באתר בננות, ספטמבר 2021.
- חיים יחזקאל, עיון בספר "יללות ונביחות" מאת ציפי הראל, באתר סלונט, 26 ביוני 2020.
- האתר של נילי דגן, שירים מתוך "איך זה שהמים שקטים", סופ"ש שירה 92, 23 באוגוסט 2018.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ציפי הראל
ציפי הראל, ברשת החברתית פייסבוק- רשימת הפרסומים של ציפי הראל בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הספר יללות ונביחות מאת ציפי הראל, באתר פיוטית, 2019
- ^ הספר איך זה שהמים שקטים מאת ציפי הראל, באתר פיוטית, 2017
- ^ שושנה ויג, בין פנטזיה למציאות, באתר News1, 1 באפריל 2024
- ^ ד"ר נורית צדרבוים, "פני השיר כפני הכלב - יללות ונביחות זה הקול", באתר News1, המאמר פורסם לראשונה בספטמבר 2019 בגוף הספר, 3 במרץ 2024
- ^ רן יגיל - סופר, עורך, מבקר, על ספר השירים של ציפי הראל "קווים ונקודות", באתר בננות, ספטמבר, 2019
- ^ האנתולוגיה צלע מן האדם, באתר פיוטית, 2016
- ^ נורית ויסמן, על האנתולוגיה הולכים ומסתבכים, באתר נוריתה, 2015
- ^ זכויות יוצרות - אנתולוגיה לרגל יום האישה הבינלאומי, באתר נילי דגן
- ^ ד"ר ניסים כץ, סיפור קצר ליום השבת - המניפסט מאת ציפי הראל, באתר יקום תרבות, 14 בספטמבר 2012
- ^ מערכת סלונט, שמלת כלולות מאת ציפי הראל, באתר סלונט, 17 במאי 2022
- ^ ספוקן וורד על קִרבה מאת ציפי הראל, באתר סלונט, 18 במאי 2024
- ^ שירים מתוך "איך זה שהמים שקטים" לציפי הראל, באתר ליריקה, 2017-2013
- ^ צִיּוּר מאת ציפי הראל, לחן וביצוע: אורית וזיוה אריאל
- ^ שִׁיר הַגְּרָף מאת ציפי הראל, לחן וביצוע: נחום סילברמן, עריכת וידאו: ריקי בנימין
- ^ ציפי הראל, פעילויות ליום ירושלים, באתר הקשר הרב דורי, 2020
- ^ ציפי הראל, מנהגי ל"ג בעומר, באתר הקשר הרב דורי, 10 במאי 2020
- ^ תוכניות לימודים במנהל, באתר משרד העבודה, תוכניות הלימודים המקוריות, שעליהן מבוססות תוכניות ההמשך, נערכו על ידי ציפי הראל בשנת 2011, 2018
- ^ ציוני דרך בשירה - יחידת לימוד בספרות, באתר הקשר הרב דורי, משרד החינוך
- ^ מצגת עזר לסיור המקוון במוזיאון אנו, באתר הקשר הרב דורי, 2020
- ^ גיליונות כתב העת הספרותי בין סגול ובין תכלת, באתר בין סגול ובין תכלת
- ^ האלבום מסע בין עשורים בעריכת ציפי הראל, באתר הקשר הרב דורי בשיתוף אנו - מוזיאון העם היהודי והמשרד לשוויון חברתי, 2021
- ^ בשבילי הבחירה - אנתולוגיה בעריכת שושנה ויג וציפי הראל, באתר פיוטית, 2019
- ^ שירה על שירה - אנתולוגיה בעריכת ציפי הראל ושושנה ויג, באתר פיוטית, 2016