שושנה ויג

סופרת ישראלית

שושנה ויג (נולדה ב־24 במרץ 1957) היא סופרת, משוררת, עורכת, מתרגמת ועיתונאית ישראלית.[1]

שושנה ויג
לידה 24 במרץ 1957 (בת 67)
ישראלישראל אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה
יצירות בולטות "השמות שמורים במערכת", ״עצובים״
תקופת הפעילות מ-1972
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויג היא יזמית פעילויות בתחום הספרות, מנהלת את קבוצת "שיח כותבים" בעיר נתניה ומנחה אירועים ספרותיים. ויג כתבה מעל עשרים ספרים, ערכה ופרסמה מספר אנתולוגיות לשירה, ויצירותיה נכללות במקראה שהוציא משרד החינוך.

ביוגרפיה עריכה

שושנה ויג נולדה וגדלה באשקלון עד שנת 1976. היא בוגרת מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ע"ש "תגר" בשכונת אפרידר בעיר. בשנת 1974 נהרג אחיה טוביה פיינגולד בתאונת אימונים באזור בלוזה שבסיני. בין השנים 1975–1977, שירתה בחיל הים בתפקיד מוכמ"ת חוף.

היא למדה בחוג לספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב, במשך שנה אחת (1977) לתואר ראשון. לאחר הפסקה של מספר שנים, למדה לימודי הוראה לחטיבת הביניים במכללת סמינר הקיבוצים והשלימה תעודת B.Ed. ויג בוגרת תואר שני עם תזה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (1994). נושא עבודת המ.א. שלה: "ביוגרפיה ופואטיקה בשירת יונה וולך", בהנחיית פרופ' הלל ברזל. בשנת 2002 סיימה קורס גישור באוניברסיטה הפתוחה, ובשנת 2013 סיימה לימודי עריכה לשונית במכללת בית ברל.

שירים, סיפורים ומאמרים עריכה

שושנה ויג החלה לכתוב שירים בגיל הנעורים, ובשנת 1981, פרסמה לראשונה בקובץ שירים ״אנתולוגיה חדשה״ שיצא לאור בהוצאת ״תגא״. הרומן הראשון שכתבה, "דרך העיניים שלי", פורסם בשנת 2000, ויצא לאור בהוצאת ״אסטרולוג״. נוסף על כך, היא פרסמה מאמרים על יוצרים חדשים באינטרנט ורשימות בכתבי העת "מאזנים" ו"אפיריון".

מאמר שכתבה בשיתוף עם המשורר והסופר בלפור חקק בנושא "חזון העברית הרזה",[2] הוא חלק מחומר הלימוד בהכנת תלמידים לבחינת הבגרות בלשון. שיריה גם שולבו כחומר לימוד בתוכנית הלימודים. אחד השירים הוא השיר "המטבח", שפורסם במקראה "שיח בין דורי" שהוציא משרד החינוך.[3]

בשנת 2016 פורסם ספרה ״העצובים״ – וידוי של אחות שכולה, המספר את המקרה האישי של שושנה ויג – ההתמודדות עם נפילתו של אחיה.[4] הספר מציג בפני הקורא את ההתמודדות עם הכאב של אובדן בן משפחה קרוב במלחמה, והוא משמש כספר טיפולי לאלו שאיבדו את היקרים להם. יהודית מליק-שירן הטיבה לתאר את מהותו של הספר: ״זה אחד הספרים הטיפוליים החשובים המתמודדים עם כאב ושברון לב על אובדן בן משפחה במלחמה. הדרך אותה בחרה ויג לתאר, היא הדרך המעניקה לסיפור האישי להגיח מתוכה גם אם בצורה מקוטעת, ללא סדר ועקביות, שכן הביבליותרפיה הנה תרפיה באמנות הספרות, ובה הקול הספרותי מהווה ׳קול שלישי׳ בדיאלוג הטיפולי״.[4]

שירים של שושנה ויג תורגמו לצרפתית, פולנית וסרבית ומתפרסמים בבמות שונות: כתבי עת בבלגרד ובספר רב לשוני, אנתולוגיות בינלאומיות, אתר Spillwords Press.[5] ויג מפרסמת שירים ומסייעת בפרסום שירי יוצרים באתר הבינלאומי שעורך Agron Shele. שיריה ״בדרך אל האושר״ ו״גם ממרחק״ פורסמו אף הם באתר זה.[6] בנוסף, היא משתתפת בפרסום תרגומי שירה ממשוררי העולם באתר ״קול ההמון״ שעורך ד״ר ניקולא יוזגוף אורבך.[7]

עשייה עריכה

בשנת 2009, ייסדה והקימה את הוצאת הספרים "פיוטית".[8] בין הכותבים, יוצרים בעלי מוגבלויות פיזיות-מוטוריות. ביניהם: המשורר נועם שדות,[9] המשוררות אורית מרטון[10] ושחר גרינשפן.[11]במסגרת ההוצאה, הוציאה לאור מעל 200 כותרים בעיקר ספרי שירה. רבים מהם זכו בתמיכת אקו"ם, קרן גולדברג, מפעל הפיס ועוד.

עבריתון עריכה

בשנת 2012, יזמה ויג את הוצאת כתב העת לספרות עברית שיצא לאור ככתב עת דו-שנתי, בשם "עבריתון, כתב-עת אחר", אשר היה חלק נוסף בהוצאת הספרים שייסדה. היא מינתה את יאיר בן-חור לעורך הגיליון וביחד ניהלו את כתב העת. תוכנו של כל גיליון התרכז בנושא אחד וכלל יצירות שטרם פורסמו ומאמר אקדמי על מספר יצירות. הגיליון הראשון "התחלות", יצא לאור לפני ראש השנה תשע"ג, בספטמבר 2012. בין המשוררים ששיריהם פורסמו בגיליון: אחמד שאמס, חמוטל בר יוסף, מירון איזקסון, יניב קקון, בן בן-ארי, ואחרים.[12] הגיליון השני פורסם בפברואר 2013 ונושאו ״מסכות״. הוא כלל בתוכו יצירות של המשוררים והסופרים חנה לבנה, אביחי קמחי, חיים ספטי, גליה אבן-חן, טל איפרגן, ועוד.[13] הגיליון השלישי והאחרון, שאחריו הפסיק כתב העת להופיע, יצא לאור בחודש מרץ 2014 ונושאו היה ״פולמוס״. גיליון זה כלל מיצירותיהם של בלפור חקק, הרצל חקק, חיים ספטי, יהודה ניב, ענת קוריאל, ואחרים.[14]ֿ[15]

אנתולוגיות בעריכתה עריכה

ויג הפיקה 7 אנתולוגיות ספרותיות בהוצאת ״פיוטית״: (1) המיית הרחם (2014) – האנתולוגיה הופקה בשיתוף עם מזי כהן-מלמד, וכוללת בתוכה שירי נשים המביעים את רחשי ליבן. השירים נאספו תוך כדי הלחימה במבצע צוק איתן;[16] (2) זכויות יוצרות (2015) – אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי, אסופת יצירות פרי עֵטָן של משוררות וסופרות, ציירות וצלמות, המבטאות את עולמה של האישה כיום בישראל;[17] (3) צלע מן האדם (2016) – אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי, המכילה את יצירותיהם של 59 יוצרים, ביניהם:[18] גלי כהן חוה, סמדר שיר, טל איפרגן, גאולה הודס-פלחן, נתי מלאכי, טלי וייס;[19] (4) שירה על שירה – אנתולוגיה לשירה ארס-פואטית, בשיתוף עם ציפי הראל, שבה השתתפו 107 יוצרים, ביניהם: ציפי הראל, רעיה המאיר, שלומית הרטמייר, טובי סופר, אביטל קשת, ד״ר רחל אברהם-איתן, יהודית מליק-שירן, לילך גליל, חיים יחזקאל, אסתר דגן-קניאל, גאולה הודס-פלחן, שושנה קרבסי, טלי וייס; (5) תמונת עיר (2018) – אסופת שירי משוררים בני העיר נתניה, לכבוד יום ההולדת ה-90 של העיר.[20] באנתולוגיה שיריהם של משה ויג, רעיה המאיר, נגה סוירי, חיה בנצל, יפה לורנצי, חיה מגנר, חנה כהן, אסתר דגן-קניאל, אסתי אברהם-קושמרו, ד״ר מירי דבי, פרופ׳ אביבית לוי, ואחרים; (6) בשבילי הבחירה – אסופת שירים של 55 יוצרים עכשוויים, בנושא הבחירות האישיות שלהם בתחומים שונים.[21] באנתולוגיה יצירות של פרופ׳ גד קינר-קיסינגר, סמדר שיר, רחל נפרסטק, שלומית כהן-אסיף, טלי כהן-שבתאי, ציפי הראל, מיקי הראל, בלפור חקק, הרצל חקק, טל איפרגן; (7) איש לא הכין את ציפורי השיר למלחמה: אסופת שירה בינלאומית.[22]

עריכה ועיבוד ספרותי של ספרים עריכה

  • חפציבה גולדנברג (עריכה ועיבוד ספרותי), לאחות את הקרעים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2010.
  • יוסף שמוחה (עיבוד ספרותי של הספר), ערפלית, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
  • אנה שומלו (תרגום מסרבית), דווקא פתאום, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
  • אורית מרטון, מצלמה מגובה ישיבה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
  • כרמית רינצלר, אפיקי הלב, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.

כתיבת ספרי זיכרונות עריכה

  • שושנה ויג, (ניצולת אושוויץ – רחל ויג-רוזנווסר), חזקה מברזל חלשה מזבוב, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
  • ד"ר פני וולד, הניצחון שלי, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.

חברות במוסדות עריכה

חברה באגודת הסופרים (2017-2002); חברת ועדת הביקורת באגודת הסופרים, כאשר עוזיאל חזן היה יו"ר הוועדה (2007-2005);[23] דוברת אגודת הסופרים (2009-2007);[23] שופטת בפרס קוגל לשירה (2013);[24] חברה בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה (2015-2013); סגנית יו"ר ״גנזים״ (2015-2013); חברה באיגוד הסופרים הכללי; מייסדת קבוצת "שיח כותבים" משוררי העיר נתניה (2015); חברה בארגון DIPLOMA of MEMBER of the World Literature Academy, מייסודו של המשורר הרומני טרנדאפיר סימפטרו; חברה בוועד העולמי של משוררי העולם ליצירתיות ולהומניזם (IFCH) מייסודו של ד״ר עזיז מונטסייר ממרוקו וד״ר ז׳אנט אירוקה טיברסיו ממקסיקו; חברה באקו״ם.

מלגות ופרסים עריכה

  • מקום ראשון בתחרות כתיבה, בפסטיבל הספרים הבינלאומי בירושלים (2012).
  • מקום שלישי בתחרות השירה של קבוצת ״אות ועוד״ של הסופרת יהודית מליק־שירן (2014).[1][25]
  • מלגת בית הנשיא לסופרים ומלומדים עבור הספר "תבואת השיגעון".[1]
  • מלגת אקו"ם עבור הספר "קופיף מעצבן".[1]
  • מלגת קרן קיימת לישראל עבור הספר "העצובים".[1]
  • מלגת יד ושם עבור ספרי הוצאת ״פיוטית״.[1]
  • מלגת אקו"ם עבור כתב העת ״עבריתון״.[1]
  • קבלת ״אות החלוצים״.[26]
  • קבלת פרס ספרותי בקוסובו – פרס בוגדני (The Bogdani Presitios Prize).[27]
  • פרס והוקרה בפסטיבל פמיניסטי באיסטנבול.[28]

הוקרה עריכה

אירוע מיוחד לכבוד שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" – היצירה והחיים, (2021).[29]

פסטיבלים, מיצגים וראיונות עריכה

חיים אישיים עריכה

שושנה ויג נשואה ואם לחמישה. מתגוררת בנתניה.

ספריה עריכה

  • דרך העיניים שלי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2000.
  • חגיי ועונותיי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2002.
  • תבואת השיגעון (שירה), ירושלים: הוצאת צור אות, 2006.
  • איפה את חיה (שירה), ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2008.
  • לאחות את הקרעים (רומן), יחד עם חפציבה גולדנברג, ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2010.
  • הקונטרס שלי (שירה), ירושלים: הוצאת פיוטית / צור אות, 2011.
  • השמות שמורים במערכת (רומן מכתבים), יחד עם בלפור חקק, ירושלים: הוצאת פיוטית, 2011.[35]
  • דמעות של גלידה (ספר ילדים), יחד עם חיה בנצל, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012
  • נשמה אינדיאנית (שירה), ירושלים: הוצאת פיוטית, 2013.[35]
  • קופיף מעצבן (ספר ילדים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
  • מולי רוצה לשיר (ספר ילדים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
  • העצובים – וידוי חושפני של אחות שכולה מכוחות הביטחון (נובלה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2016.
  • בסבך השערה – התשוקה אינה זקוקה לפנים (פרוזה), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג-משכל, 2017.[35]
  • הרואין (שירה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2019.
  • עד שתשרוף אותי האהבה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2019.
  • אין זה משנה מי אתה – בשותפות עם אוואל אחמד איברהים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2020.
  • ענפי התודעה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2021.
  • מטענים של זיכרון, נתניה: הוצאת פיוטית, 2022.
  • Unsolved Equations, קוסובו: הוצאת IWA Bogdani edition, 2022.
  • Act Of Love, נתניה: הוצאת פיוטית, 2023.[36]
  • שירים מכר ההיתוך (שירה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2024.
  • מזמורים לחיים / Odi alla vita, יחד עם שרה צ'אמפי (איט'), קורט פ. סווטק (Kurt F. Svatek), הוצאת Edizioni Universum,‏ 2024.

תרגומים עריכה

  • רקויאם לסתיו (תרגום מאלבנית של המשורר אגרון שֶלֶה), נתניה: הוצאת פיוטית 2023.[37]
  • אהבה מוצאת עצמה בכל מקום (תרגום מאנגלית של המשורר קלמנדי ג׳טון), נתניה: הוצאת פיוטית 2023.[38]
  • הדי תיפוף רחוקים [(תרגום מאנגלית וצרפתית של השחקנית והמשוררת הלן קרדונה (Helene Cardona)], נתניה: הוצאת פיוטית 2024.[39]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שושנה ויג בוויקישיתוף

ביקורות על ספריה עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שושנה ויג, באתר אוצר הספרות העברית - מוטיב
  2. ^ שושנה ויג ובלפור חקק, חזון העברית הרזה, באתר AISH, ‏7 מאי 2005
  3. ^ תשס"ז שיח בין דורי משרד החינוך, מנהל החינוך הדתי, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח עמ' 156-152
  4. ^ 1 2 יהודית מליק-שירן, קולו של המטפל - קולו של המטופל, באתר News1, ‏8 מרץ 2016
  5. ^ SHOSHANA VEGH, Where Word Matter, Spillword Press, ‏2020
  6. ^ AGRONSH, Poems by Shoshana Vegh (שושנה ויג), באתר ATUNIS GALAXY POETRY, ‏2 ספטמבר 2021
  7. ^ World Literature, קול ההמון
  8. ^ אודות ההוצאה, באתר פיוטית
  9. ^ שושנה ויג, נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי, באתר News1 מחלקה ראשונה, ‏13 ינואר 2013
  10. ^ הילה סימון אשור, שירת חייה, באתר ישראל היום, מוסף שישבת, ‏13 יוני 2019
  11. ^ ערן נבון, שחר של שיר חדש: שחר גרינשפן שנפצעה אנוש כילדה מוציאה ספר שירים, באתר ישראל היום, מוספים:שישבת, ‏21 אוקטובר 2021
  12. ^ עבריתון, באתר נוריתה - מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים, ‏8 מרץ 2013
  13. ^ אילן ברקוביץ, עבריתון – מסכות, באתר פיוטית
  14. ^ עבריתון - כתב עת אחר, באתר אוצר הספרות העברית, ‏20 יוני 2021
  15. ^ עבריתון 3 – פולמוס, באתר פיוטית
  16. ^ "המיית הרחם"- ערב השקה, באתר במה, ‏2014
  17. ^ שושנה ויג, זכויות יוצרות – אנתולוגיה, באתר הוצאת ״פיוטית״, ‏2015
  18. ^ צלע מן האדם - אנתולוגיה, באתר הוצאת ״פיוטית״, ‏2016
  19. ^ צלע מן האדם / ויג שושנה-עורכת (2016), באתר מדף הספרים של פאני
  20. ^ עדי ארצי, משוררי העיר מכינים הפתעה לכבוד יום ההולדת ה-90 של נתניה, באתר מיינט נתניה, ‏21 פברואר 2018
  21. ^ האנתולוגיה “שבילי הבחירה”, באתר פיוטית
  22. ^ שושנה ויג (לקטה, ערכה ותרגמה), אִישׁ לֹא הֵכִין אֶת צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר לַמִּלְחָמָה: אֲסֻפַּת שִׁירָה בֵּינְלְאֻמִּית, מסת"ב 979-8-8707-9336-8
  23. ^ 1 2 שושנה ויג, באתר הקשרים
  24. ^   מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
  25. ^ שושנה ויג פרס שלישי בתחרות שירים מקבוצת אות עוד, באתר youtube, ‏28 ינואר 2014
  26. ^ טקס הענקת "אות החלוצים" לשנת 2021-2022, באתר youtube, הטקס התקיים בירושלים ״יד בן צבי״ בתאריך 20 נובמבר 2022, שושנה ויג מופיעה ב-1:14:36
  27. ^ Shoshana Vegh, Israel – The Bogdani Presitios Prize, IWA BOGDANI, International Writers Association, ‏17 פברואר 2022 (באנגלית)
  28. ^ News1.co.il - חדשות, פוליטיקה, כלכלה וספורט, באתר News1.co.il
  29. ^ nehamamazor, טעימה קלה מהאירוע המיוחד של שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" - היצירה והחיים., באתר youtube, ‏15 בדצמבר 2021
  30. ^ nehamamazor, "קורא בצבע" - תערוכה מקורית של שירי משוררים, שקבלו ביטוי באמנות פלסטית, באתר youtube, ‏7 בינואר 2017
  31. ^ We meet. Poet of the world. Vegh Shoshana. Israel, youtube, ‏13.11.2020 - 11.11.2020
  32. ^ Rucksak a Global Poetry Patchwork 2021, Voicing Diversity, Shoshana Vegh, Israel, youtube, ‏2 נובמבר 2021
  33. ^ שושנה ויג - ראיון עם האואל אחמד איבראים מניגריה, SHOSHANA VEGH AND Auwal Ahmed Ibrahim, youtube, ‏1 פברואר 2021 (באנגלית)
  34. ^ ראיון עם שושנה ויג, באתר youtube, ‏16 מרץ 2022
  35. ^ 1 2 3 שושנה ויג (1957), באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה, ‏7 יולי 2018
  36. ^ ”משוררי העולם מתרגשים כשהם רואים את שיריהם בשפת הקודש”, באתר sh.mcity.co.il
  37. ^ רקוויאם לסתיו, באתר m.news1.co.il
  38. ^ סיפורה של שושנה - רשת מקומונים בשרון | השבוע בנתניה, באתר israelnow.co.il
  39. ^ סוחרת השירים: המשוררת שושנה ויג מתרגמת ומפיצה שירה מכל העולם, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-03-27