שושנה ויג

סופרת ישראלית

שושנה ויגאנגלית: Shoshana Vegh, נולדה ב־24 במרץ 1957) היא סופרת, משוררת, עורכת ספרותית ישראלית, עיתונאית,[1] יזמית פעולות ספרות, מנהלת את קבוצת ״שיח כותבים״ (חבורת כותבים מהעיר נתניה), מנחה אירועים ספרותיים. פרסמה מספר אנתולוגיות לשירה, ויצירותיה נכללות במקראה שהוציא משרד החינוך.

שושנה ויג
Shoshana Vig.jpg
לידה 24 במרץ 1957 (בת 65)
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות "השמות שמורים במערכת"; ״עצובים״
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שושנה ויג נולדה וגדלה באשקלון עד שנת 1976. היא בוגרת מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ע"ש "תגר" בשכונת אפרידר בעיר. בשנת 1974 נהרג אחיה טוביה פיינגולד בתאונת אימונים באזור בלוזה שבסיני. בין השנים 1975–1977, שירתה בחיל הים בתפקיד מוכמ"ת חוף.

היא למדה בחוג לספרות עברית ולשון עברית באוניברסיטת תל אביב, במשך שנה אחת (1977) לתואר ראשון. לאחר הפסקה של מספר שנים, למדה לימודי הוראה לחטיבת הביניים במכללת סמינר הקיבוצים והשלימה תעודת B.Ed. ויג בוגרת תואר שני עם תזה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (1994). נושא עבודת המ.א. שלה: "ביוגרפיה ופואטיקה בשירת יונה וולך", בהנחיית פרופ' הלל ברזל. בשנת 2002 סיימה קורס גישור באוניברסיטה הפתוחה, ובשנת 2013, סיימה עריכה לשונית במכללת בית ברל.

שירים, סיפורים ומאמריםעריכה

שושנה ויג החלה לכתוב שירים בגיל הנעורים, ובשנת 1981, פרסמה לראשונה בקובץ שירים ״אנתולוגיה חדשה״ שיצא לאור בהוצאת ״תגא״. הרומן הראשון שכתבה "דרך העיניים שלי", פורסם בשנת 2000, ויצא לאור בהוצאת ״אסטרולוג״. נוסף על כך, היא פרסמה מאמרים על יוצרים חדשים באינטרנט ורשימות בכתבי העת "מאזנים" ו"אפיריון".

מאמר שכתבה בשיתוף עם המשורר והסופר בלפור חקק בנושא "חזון העברית הרזה",[2] הוא חלק מחומר הלימוד בהכנת תלמידים לבחינת הבגרות בלשון. שיריה, גם שולבו כחומר לימוד בתוכנית הלימודים. אחד השירים הוא השיר "המטבח", שפורסם במקראה "שיח בין דורי" שהוציא משרד החינוך.[3]

בשנת 2016 פורסם ספרה ״העצובים״ - וידוי של אחות שכולה. תוכן הספר מציג בפני הקורא את ההתמודדות עם כאב לב ואובדן בן משפחה קרוב במלחמה. הוא משמש כספר טיפולי לאלו שאיבדו את היקרים להם. למעשה, תוכן הספר מספר את המקרה האישי של שושנה ויג - ההתמודדות עם נפילתו של אחיה.[4] יהודית מליק-שירן הטיבה לתאר את מהותו של הספר: ״זה אחד הספרים הטיפוליים החשובים המתמודדים עם כאב ושברון לב על אובדן בן משפחה במלחמה. הדרך אותה בחרה ויג לתאר, היא הדרך המעניקה לסיפור האישי להגיח מתוכה גם אם בצורה מקוטעת, ללא סדר ועקביות, שכן הביבליותרפיה הנה תרפיה באמנות הספרות, ובה הקול הספרותי מהווה ׳קול שלישי׳ בדיאלוג הטיפולי״.[4]

שירים של שושנה ויג תורגמו לצרפתית, פולנית וסרבית ומתפרסמים בבמות שונות: כתבי עת בבלגרד ובספר רב לשוני, אנתולוגיות בינלאומיות, אתר Spillwords Press.[5] ויג מפרסמת ומסייעת בפרסום שירים באתר הבינלאומי שעורך Agron Shele. שיריה ״בדרך אל האושר״ או ״גם ממרחק״ פורסמו אף הם באתר זה.[6] בנוסף, היא משתתפת בפרסום תרגומי שירה ממשוררי העולם באתר ״קול ההמון״ שעורך ד״ר ניקולא יוזגוף אורבך.[7]

עשייהעריכה

בשנת 2009, ייסדה והקימה את הוצאת הספרים "פיוטית".[8] בין הכותבים, יוצרים בעלי מוגבלויות פיזיות-מוטוריות. כך למשל: המשורר נועם שדות,[9] המשוררות אורית מרטון[10] ושחר גרינשפן.[11]במסגרת ההוצאה, הוציאה לאור מעל 200 כותרים בעיקר ספרי שירה. רבים מהם זכו בתמיכת אקו"ם, קרן גולדברג, מפעל הפיס ועוד.

עבריתוןעריכה

בשנת 2012, יזמה את הוצאת כתב-העת לספרות עברית שיצא לאור ככתב-עת דו-שנתי, בשם "עבריתון, כתב-עת אחר", אשר היה חלק נוסף בהוצאת הספרים שייסדה. היא מינתה את יאיר בן-חור לעורך הגיליון וביחד ניהלו את כתב-העת. תוכנו של כל גיליון התרכז בנושא אחד ופרסם יצירות שטרם פורסמו, מאמר אקדמי על מספר יצירות, וללא ביקורות ספרותיות. הגיליון הראשון - "התחלות", יצא לאור לפני ראש השנה תשע"ג (ספטמבר 2012), בין המשוררים ששיריהם פורסמו בגיליון היו: אחמד שאמס, חמוטל בר יוסף, מירון איזקסון, יניב קקון, בן בן-ארי ואחרים.[12] הגיליון השני פורסם בפברואר 2013 ונושאו ״מסכות״. הוא כולל בתוכו יצירות של המשוררים והסופרים חנה לבנה, אביחי קמחי, חיים ספטי, גליה אבן-חן, טל איפרגן ועוד.[13] הגיליון השלישי והאחרון, שאחריו הפסיק כתב-העת להופיע, יצא לאור בחודש מרץ 2014 ונושאו היה ״פולמוס״. גיליון זה כלל בתוכו את יצירותיהם של בלפור חקק, הרצל חקק, חיים ספטי, יהודה ניב, ענת קוריאל ועוד אחרים.[14]ֿ[15]

אנתולוגיות בעריכתהעריכה

ויג הפיקה 6 אנתולוגיות ספרותיות בהוצאת ״פיוטית״: (1) "המיית הרחם" (2014) - הופקה בשיתוף עם מזי כהן-מלמד, וכוללת בתוכה שירי נשים המביעים את רחשי לִבָּן. השירים נאספו תוך כדי הלחימה במבצע צוק איתן;[16] (2) "זכויות יוצרות" (2015) - אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי. אסופת יצירות פרי עֵטָן של משוררות וסופרות, ציירות וצלמות, המבטאות את עולמה של האישה כיום בישראל;[17] (3) "צלע מן האדם" (2016) - אנתולוגיה ליום האישה הבינלאומי. המכילה את יצירותיהם של 59 יוצרים:[18] גלי כהן חוה, סמדר שיר, טל איפרגן, גאולה הודס-פלחן, נתי מלאכי, טלי וייס ואחרות;[19] (4) "שירה על שירה" - אנתולוגיה לשירה ארס-פואטית, בשיתוף עם ציפי הראל, באנתולוגיה 107 יוצרים: ציפי הראל, שלומית הרטמייר, טובי סופר, אביטל קשת, ד״ר רחל אברהם-איתן, יהודית מליק-שירן, לילך גליל, חיים יחזקאל, אסתר דגן-קניאל, גאולה הודס-פלחן, שושנה קרבסי, טלי וייס; (5) ״תמונת עיר״ (2018) - אסופת שירי משוררים בני העיר נתניה, לכבוד יום ההולדת 90 של העיר.[20] באנתולוגיה שיריהם של משה ויג, נגה סוירי, חיה בנצל, יפה לורנצי, חיה מגנר, חנה כהן, אסתר דגן-קניאל, אסתי אברהם - קושמרו, ד״ר מירי דבי, פרופ׳ אביבית לוי; (6) ״שבילי הבחירה״ - אסופת שירים של 55 יוצרים עכשוויים, ששלחו שירים שבחרו בנושא הבחירות האישיות שלהם בתחומים שונים.[21] באנתולוגיה יצירות של פרופ׳ גד קינר-קיסינגר, סמדר שיר, רחל נפרסטק, שלומית כהן-אסיף, טלי כהן-שבתאי, מיקי הראל, בלפור חקק, הרצל חקק, טל איפרגן, ציפי הראל.

עריכה ועיבוד ספרותי של ספריםעריכה

  • חפציבה גולדנברג, (עריכה ועיבוד ספרותי), לאחות את הקרעים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2010.
  • יוסף שמוחה, (עיבוד ספרותי של הספר), ערפלית, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
  • אנה שומלו (תרגום מסרבית), דווקא פתאום, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
  • אורית מרטון, מצלמה מגובה ישיבה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2013.
  • כרמית רינצלר, אפיקי הלב, סיפורים קצרים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.

כתיבת ספרי זיכרונותעריכה

  • שושנה ויג, (ניצולת אושוויץ - רחל ויג-רוזנווסר), חזקה מברזל חלשה מזבוב, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012.
  • ד"ר פני וולד, הניצחון שלי, נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.

חברות במוסדותעריכה

חברה באגודת הסופרים (2017-2002); חברת ועדת הביקורת באגודת הסופרים, כאשר עוזיאל חזן היה יו"ר הוועדה (2007-2005);[22] דוברת אגודת הסופרים (2009-2007);[22] שופטת בפרס קוגל לשירה (2913);[23] חברה בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה (2015-2013); סגנית יו"ר ״גנזים״ (2015-2013); חברה באיגוד הסופרים הכללי ומייסדת קבוצת "שיח כותבים" משוררי העיר נתניה (2015); חברה בארגון DIPLOMA of MEMBER of the World Literature Academy, מייסודו של המשורר הרומני טרנדאפיר סימפטרו; חברה בוועד העולמי של משוררי העולם ליצירתיות ולהומניזם (IFCH) מיסודו של ד״ר עזיז מונטסייר ממרוקו וד״ר ז׳אנט אירוקה טיברסיו ממקסיקו; חברה באקו״ם.

מלגות ופרסיםעריכה

  • מקום ראשון בתחרות כתיבה, בפסטיבל הספרים הבינלאומי בירושלים (2012).
  • מקום שלישי בתחרות השירה של קבוצת ״אות ועוד״ של הסופרת יהודית מליק־שירן (2014).[1][24]
  • מלגת בית הנשיא לסופרים ומלומדים עבור הספר "תבואת השיגעון".[1]
  • מלגת אקו"ם עבור הספר "קופיף מעצבן".[1]
  • מלגת קרן קיימת לישראל עבור הספר "העצובים".[1]
  • מלגת יד ושם עבור ספרי הוצאת ״פיוטית״.[1]
  • מלגת אקו"ם עבור כתב העת ״עבריתון״.[1]

הוקרהעריכה

אירוע מיוחד לכבוד שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" - היצירה והחיים, (2021).[25]

פסטיבלים, מיצגים וראיונותעריכה

  • תערוכה ״קורא בצבע״ שהתקיימה בנתניה, שילוב יוצרי שיח כותבים ועמותת אמני נתניה, ציור ושירה, (2017).[26]
  • השיר ״סגור״ - פסטיבל שירה בינלאומי רוסיה טורקיה, (2020).[27]
  • השיר ״תה״ - במיצב וידאו במוזיאון לשירה באיטליה במסגרת שירים מכל העולם בנושא: ״תה״, (2021).[28]
  • ראיונות עם משוררים מכל העולם, (2021).[29]
  • ראיון ברדיו ״סול״, מראיין גידי לויתן, בתוכנית ״מגשימי חלומות״, (16 מרץ 2022).[30]

חיים אישייםעריכה

שושנה ויג נשואה ואם לחמישה. מתגוררת בנתניה.

ספריהעריכה

  • דרך העיניים שלי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2000.
  • חגיי ועונותיי (רומן), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג, 2002.
  • תבואת השיגעון (שירים), ירושלים: הוצאת צור אות, 2006.
  • איפה את חיה (שירים), ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2008.
  • לאחות את הקרעים (רומן), יחד עם חפציבה גולדנברג, ירושלים: הוצאה פיוטית / צור-אות, 2010.
  • הקונטרס שלי (שירים), ירושלים: הוצאת פיוטית/ צור אות, 2011.
  • השמות שמורים במערכת (רומן מכתבים), יחד עם בלפור חקק, ירושלים: הוצאת פיוטית, 2011.[31]
  • דמעות של גלידה (ספר ילדים), יחד עם חיה בנצל, נתניה: הוצאת פיוטית, 2012
  • נשמה אינדיאנית (שירים), ירושלים: הוצאת פיוטית, 2013.[31]
  • קופיף מעצבן (ספר ילדים),נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
  • מולי רוצה לשיר (ספר ילדים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2014.
  • העצובים – וידוי חושפני של אחות שכולה מכוחות הביטחון (נובלה), נתניה: הוצאת פיוטית, 2016.
  • בסבך השערה - התשוקה אינה זקוקה לפנים (פרוזה), הוד השרון: הוצאת אסטרולוג-משכל, 2017.[31]
  • הרואין (שירים), נתניה: הוצאת פיוטית, 2019.
  • עד שתשרוף אותי האהבה, נתניה:הוצאת פיוטית, 2019.
  • אין זה משנה מי אתה - בשותפות עם אוואל אחמד איברהים, נתניה: הוצאת פיוטית, 2020.
  • ענפי התודעה, נתניה: הוצאת פיוטית, 2021.
  • מטענים של זיכרון, נתניה: הוצאת פיוטית, 2022.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שושנה ויג, אוצר הספרות העברית - מוטיב
  2. ^ שושנה ויג ובלפור חקק, חזון העברית הרזה, AISH, ‏7 מאי 2005
  3. ^ תשס"ז שיח בין דורי משרד החינוך, מנהל החינוך הדתי, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח עמ' 156-152
  4. ^ 1 2 יהודית מליק-שירן, קולו של המטפל - קולו של המטופל, News1, ‏8 מרץ 2016
  5. ^ SHOSHANA VEGH, Where Word Matter, Spillword Press, ‏2020
  6. ^ AGRONSH, Poems by Shoshana Vegh (שושנה ויג), ATUNIS GALAXY POETRY, ‏2 ספטמבר 2021
  7. ^ World Literature, קול ההמון
  8. ^ אודות ההוצאה, באתר פיוטית
  9. ^ שושנה ויג, נשיקת הטל, שירי אהבה לשירלי, News1 מחלקה ראשונה, ‏13 ינואר 2013
  10. ^ הילה סימון אשור, שירת חייה, ישראל היום, מוסף שישבת, ‏13 יוני 2019
  11. ^ ערן נבון, שחר של שיר חדש: שחר גרינשפן שנפצעה אנוש כילדה מוציאה ספר שירים, ישראל היום, מוספים:שישבת, ‏21 אוקטובר 2021
  12. ^ עבריתון, נוריתה - מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים, ‏8 מרץ 2013
  13. ^ אילן ברקוביץ, עבריתון – מסכות, פיוטית
  14. ^ עבריתון - כתב עת אחר, אוצר הספרות העברית, ‏20 יוני 2021
  15. ^ עבריתון 3 – פולמוס, פיוטית
  16. ^ "המיית הרחם"- ערב השקה, במה, ‏2014
  17. ^ שושנה ויג, זכויות יוצרות – אנתולוגיה, הוצאת ״פיוטית״, ‏2015
  18. ^ צלע מן האדם - אנתולוגיה, הוצאת ״פיוטית״, ‏2016
  19. ^ צלע מן האדם / ויג שושנה-עורכת (2016), מדף הספרים של פאני
  20. ^ עדי ארצי, משוררי העיר מכינים הפתעה לכבוד יום ההולדת ה-90 של נתניה, מיינט נתניה, ‏21 פברואר 2018
  21. ^ האנתולוגיה “שבילי הבחירה”, פיוטית
  22. ^ 1 2 שושנה ויג, הקשרים
  23. ^ מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, עיתון הארץ, ‏11 יוני 2013
  24. ^ שושנה ויג פרס שלישי בתחרות שירים מקבוצת אות עוד, youtube, ‏28 ינואר 2014
  25. ^ nehamamazor, טעימה קלה מהאירוע המיוחד של שושנה ויג, בשם "צומחת כמו שושנה" - היצירה והחיים., youtube, ‏15 בדצמבר 2021
  26. ^ nehamamazor, "קורא בצבע" - תערוכה מקורית של שירי משוררים, שקבלו ביטוי באמנות פלסטית, youtube, ‏7 בינואר 2017
  27. ^ We meet. Poet of the world. Vegh Shoshana. Israel, youtube, ‏13.11.2020 - 11.11.2020
  28. ^ Rucksak a Global Poetry Patchwork 2021, Voicing Diversity, Shoshana Vegh, Israel, youtube, ‏2 נובמבר 2021
  29. ^ שושנה ויג - ראיון עם האואל אחמד איבראים מניגריה, SHOSHANA VEGH AND Auwal Ahmed Ibrahim, youtube, ‏1 פברואר 2021 (באנגלית)
  30. ^ ראיון עם שושנה ויג, youtube, ‏16 מרץ 2022
  31. ^ 1 2 3 שושנה ויג (1957), לקסיקון הספרות העברית החדשה, ‏7 יולי 2018