חיים ישראל מורגנשטרן

רבי חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב (ה'ת"ר, 1840 − י"ב בסיוון ה'תרס"ה, יוני 1905), נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק. היה מראשוני האדמו"רים שקראו לקירוב הגאולה על ידי יישוב ארץ ישראל ולשיתוף פעולה עם החילונים. השקפותיו בנושא פורסמו בקונטרס "שלום ירושלים".

רבי חיים ישראל מורגנשטרן

אין תמונה חופשית
לידה	1840 ה'ת"ר קוצק
פטירה	יוני 1905 (בגיל 65 בערך) י"ב בסיוון ה'תרס"ה
מקום מגורים	קוצק, פילוב
מקום פעילות	קוצק, פילוב
תקופת הפעילות	כ"ב בתמוז ה'תרל"ג – י"ב בסיוון ה'תרס"ה
אב	רבי דוד מורגנשטרן
האדמו"ר מקוצק-פילוב כ"ב בתמוז ה'תרל"ג (1873) – י"ב בסיוון ה'תרס"ה (1905)

ביוגרפיה

נולד בעיירה קוצק בשנת ה'ת"ר (1840) בן לרבי דוד מורגנשטרן, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק. מורגנשטרן גדל והתחנך תחת השפעת סבו ואחרי פטירת אביו בתמוז ה'תרל"ג (1873) החל מכהן כאדמו"ר בקוצק. בשנת ה'תרמ"ח 1888 עבר לפילוב, אך המשיך לחתום את שמו "ישראל מקאצק". לחצרו בפילוב נהרו אלפי חסידים.

בהשראת תנועת חיבת ציון ניגש גם הרב מורגנשטרן לייסד ארגון של חסידים כדי לקנות אדמה בארץ ישראל ולהתיישב בה. ביזמתו נוסדה "אגודת האלף", שמטרתה הייתה לייסד ישוב עברי בארץ ישראל שיאכלס אלף חסידים. האגודה אספה סכומי כסף ניכרים והעבירה אותם לברון רוטשילד, בצירוף בקשה לסיוע מצידו, אך רוטשילד לא נענה לפנייה, והתוכנית בוטלה. ב-1891 פרסם הרב מורגנשטרן את הקונטרס "שלום ירושלים", ובו פרט את השקפותיו בעניין יישוב ארץ ישראל ותהליך הגאולה. במסגרת פעילותו למען ארץ ישראל נפגש עם הרבנים מוהליבר וריינס. פעילות זו עוררה עליו התנגדות מצד האדמו"ר מראדזין, וגם מצד בנו, רבי יצחק זליג מורגנשטרן, שתמך ביישוב הארץ, אך התנגד לציונות החילונית. באותו תקופה גם מתו עליו בתו היחידה ערב חתונתה עם בן האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב וכעבור זמן קצר גם אשתו. כל אלו הביאו את הרב מורגנשטרן לחדול מפעילותו. הדעות חלוקות בשאלה האם באחרית ימיו חזר בו מעמדותיו הראשונות. רבים מחסידיו של האדמו"ר, שהתחנכו על שיחותיו וכתביו, דבקו ברבם ונשארו נאמנים לרעיון ההתחדשות הלאומית וההתיישבות בארץ ישראל. אחד הידועים בהם הוא שמואל חיים לנדאו ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי.

נפטר בי"ב בסיוון ה'תרס"ה (1905), ואת מקומו בהנהגת חסידות קוצק-פילוב מילאו בניו. רוב חידושיו התורניים אבדו בשואה. נינו, רבי מנדל מאיר מורגנשטרן, אסף מעט מאלו שנותרו לפליטה והוציאם לאור בשנת תשמ"ט, בספר "שארית ישראל". הספר כולל כמה קונטרסים ומכתבים של הרב, וכן חיבור שהחל לכתוב מתורתו של אביו, רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק. בשנים האחרונות הודפס הקונטרס "שלום ירושלים" במהדורה מחודשת על ידי ישיבת אור וישועה בחיפה.

שלום ירושלים

רבי חיים ישראל מורגנשטרן, אדמו"ר קוצק-פילוב, היה ער לתנועות הלאומיות שהתעוררו בתקופתו, כמו תנועת חיבת ציון והארגונים למען יישוב ארץ ישראל. את הגיגיו בנושא ואת מסקנותיו העלה על הכתב בקונטרס "שלום ירושלים", שהתפרסם ב-1891, שרעיונו העיקרי הוא כי יש ”לאסוף אלף אנשים חרדים ויעשו ישוב, לחרוש ולזרוע ולקיים את כל המצוות התלויות בארץ”. לתפישת הרב, דווקא זו תהיה הדרך להתחלת הגאולה.

ביחס לשיתוף פעולה עם החילונים גרס רבי חיים ישראל מורגנשטרן עיקרון מקורי ולפיו שאם יישוב הארץ והבאתה "ליד ישראל" תסתייע או תבוא מידי חילונים - יש לראות זאת בחיוב, כי הקב"ה בוחר להביא את הישועה גם בעזרת יהודים שאינם משומרי המצוות. הוא כתב:

"אף כי העוסקים האלה אינם צדיקים כל כך, כבר למדנו אשר מאנשים פשוטים מבני ישראל ימצא בהם הקב"ה קורת רוח לפעמים יותר מן הצדיקים הגמורים ואין אתנו יודע במי חפץ הקדוש ברוך הוא לקדש שמו על ידו במהרה... ואין אתנו יודע במי חפץ הקב"ה יותר לקדש שמו על ידו במהרה, וזכות מי תגדל יותר בזה, זאת אוכל להגיד שאני זוכר בימי שחרותי היו יושבים זקינים וישישים זי"ע, והיו מספרים בעניין ארץ ישראל, ואמר אחד מהם כי האדמו"ר הקדוש ר' בינם זצ"ל מפשיסחא, שאל את הסובבים אותו בעת שהתחיל השר מאנטפיורי נלאנדאן להתגדל ולהתפרסם בעולם, מדוע לא יקנה השר הזה את ארצינו מיד תורגמה, ענה אחד המיוחד מה יעשה בה אם יקנה, כי לא נפקדנו מפי ה' יתברך לעלות ולשוב עליו ברחמים, וענה בפה קדשו ז"ל, אל נא תאמרו כן, אם תצא הארץ מידם ותבוא ליד ישראל קרובה קרובה לנו הישועה לבוא, ותקומה טובה תהיה לנו במהרה בימינו אמן. ובזאת המסיבה היה גם הרב הצדיק הקדוש ר' העניך זצ"ל מאלכסנדר, וגם בניו היו שומעים הדבר הזה מפיו זצ"ל ויספרו".

— שלום ירושלים, סימן א'

הקונטרס עצמו נדפס על ידי בנו של הרב רק בשנת תרפ"ה 1925, שנים אחרי פטירתו של רבי חיים ישראל מורגנשטרן. בחייו היה הספר מצוי בין חסידיו בהעתקות רבות. למרות זאת, עצם כתיבת הקונטרס ופרסומו עוררו סערה בעולם התורה והחסידות בפולין, וגדולי ישראל התייחסו לדבריו. בין המתנגדים לתוכן החוברת היה קרוב משפחתו הרבי מגור בעל השפת אמת שהשיב לו גם להלכה שיש חשש איסור וגם למעשה שהתוכניות גדולות מאד ולא ניתנות לביצוע וכתב: "תימא שעל כזה נאמר אל יתהלל חוגר כמפתח"

דודו, רבי אברהם בורנשטיין בעל ה"אבני נזר",שהתנגד לציונות השיב לו במכתב:

"בדבר קונטרסו הנחמד עיינתי בעז"ה ונהניתי ממנו, כי מעורר לבבות לחיבת ארץ הקודש...וגם לקנות נחלה בארץ ישראל הוא דבר גדול בפרט להיות לו פרנסה אף אם ישב בחוץ לארץ נחשב קצת ישיבה בא"י (בארץ ישראל). על כן ראוי מאד להתאמץ בזה. והנני שולח לכבודו קונטרס אשר העליתי לדינא כפי הנראה לענ"ד. ובל"נ (ובלי נדר) אראה גם אנכי להיות מן הקונה נחלה אך לא אדע איך ומה"

— שו"ת אבני נזר יו"ד תנה-תנו-תנז

רבי יהושע מקוטנא כתב לו במכתבו המפורסם:

"כי הקבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו. ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה".

— שו"ת ישועות מלכו יו"ד סו

בניו

• רבי יצחק זליג מסוקולוב - ממנהיגי היהדות החרדית בפולין לפני השואה.
• רבי צבי הירש מליקובה, מחבר הספר "עטרת צבי".
• רבי משה מרדכי מפילוב, מחבר הספרים "מדרש משה" ו"מרדכי משה".
• רבי יוסף ששימש ברבנות קוצק.

לקריאה נוספת

• יצחק רפאל, רבי חיים ישראל מפילוב - אדמו"ר ציוני בתוך על חסידות וחסידים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"א

קישורים חיצוניים

• "שלום ירושלים", פיעטרקוב תרפ"ה
• "שלום ירושלים" (אורכב 21.12.2009 בארכיון Wayback Machine), הוצאה מחודשת
• חיים ישראל בן דוד מורגנשטרן (1840-1906), דף שער בספרייה הלאומית
• דוד הלחמי, רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפולב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק ב', עמ' שנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)