יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז–ה' בשבט תרס"ה; 1847–1905) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, "שפת אמת", הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס.

האדמו"ר מגור, בעל השפת אמת
הרב יהודה אריה ליב אלתר

מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין
מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין
לידה	15 באפריל 1847 כ"ט בניסן תר"ז ורשה, פולין
פטירה	11 בינואר 1905 (בגיל 57) ה' בשבט תרס"ה פולין
מקום קבורה	גור
מקום מגורים	העיר גורה קלוואריה בפולין
מקום פעילות	גור
תקופת הפעילות	? – 11 בינואר 1905
תחומי עיסוק	מחשבה, קבלה, ש"ס
רבותיו	סבו, רבי יצחק מאיר אלתר ('חידושי הרי"ם'), מייסד חסידות גור
חיבוריו	שפת אמת
בת זוג	בנישואיו הראשונים יוכבד-רבקה קמינר, ובנישואיו השניים רייזל הלברשטאם בתו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ
אב	רבי אברהם מרדכי אלתר, בן 'חידושי הרי"ם', מייסד חסידות גור
אם	אסתר
צאצאים	עשרה
אדמו"ר מגור תר"ל – ה' שבט תרס"ה → ר' חנוך הניך הכהן לוין בנו, ר' אברהם מרדכי אלתר, ה"אמרי אמת" ←

ביוגרפיה

בית המדרש בגור

נולד בוורשה בכ"ט בניסן ה'תר"ז (1847) לר' אברהם מרדכי בנו של בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור, ולאסתר. בגיל שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלשה תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשרה שעות ברציפות וכן שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. כשהיה בגיל 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו, שהתמנה לאדמו"ר לעדת חסידי פשיסחא-קוצק לאחר פטירת הרבי, הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראו פעם יהודי אמיתי".

בתרכ"ב (1862), בגיל 15, נישא ליוכבד-רבקה בתם של הרב יהודה קמינר נכד הברוך טעם, ואשתו הדסה (בתו של הרב משה חיים רוטנברג אחיו של ה"חידושי הרי"ם"). כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להוסיף לשמו את השם "אריה". לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.

בכ"ג אדר תרכ"ו (1866) בגיל 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סבו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך הניך, בגיל 23, החל לשמש אדמו"ר, אך סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.

תחת הנהגתו של רבי יהודה לייב הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. כרבי צעיר דבקו בו רבים מצעירי הלומדים, שהיו מתייעצים איתו בדרך לימודם ועבודתם, והוא היה משקיע זמן קבוע לטיפוחם. את החסידים הרבים שהיו באים להתייעץ עמו קיבל כשהוא עומד בפתח חדרו שעון על ארון הספרים. מאחר שהיה עונה במהירות ובקצרה, הספיקו שעות ספורות לקבלת קהל גדול של חסידים. בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה לייב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות. בתקופת הנהגתו נבנה בית מדרש חדש גדול ומרווח, ובחצרו נבנו אגפי מגורים שנועדו לשמש את אלפי החסידים שבאו לשהות במחיצתו בחגים ובשבתות. שחזור מדויק של קיר בית המדרש ניתן לראות בירושלים בשכונת מחנה יהודה סמוך לקבר בנו בעל אמרי אמת. ב-1899 נחנך קו רכבת מיוחד אשר קישר בין גור לוורשה. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה.

בחודש אב תרס"א (1901) נפטרה אשתו הראשונה וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר ברוך מגורליץ. בתרס"ה (1905) חלה במחלה נדירה^{[דרושה הבהרה]}. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה–יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נקבר בעיירה גור, לצד סבו רבי יצחק מאיר אלתר. בהלווייתו השתתפו כ־20,000 איש, ובשל מנהגי החסידות לא נישאו בה הספדים, למעט הספד קצר שנשא הרבי מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין שתוכנו היה: "יהודי זה הסתלק לרגל צרות ישראל". האוהל שהוקם על קברם נהרס בזמן השואה ושופץ לאחריה.

ספריו

רבי יהודה לייב כתב לעצמו את דברי תורתו שנשא לקהל חסידיו בשבתות וחגים בשנות כהונתו, ואחר פטירתו הדפיסו את כתביו בספר. המול קראו שם הספר שפת אמת, השם נבחר מהפסוק בו סיים את מאמרו האחרון, שנכתב כמה שבועות קודם לפטירתו. על שם ספרו זה כונה האדמו"ר בשם 'שפת אמת', כינוי שבו לא היה שימוש במהלך חייו.

הספר, שהודפס לאחר פטירתו, זכה להערכה רבה, ונודעה לו השפעה רבה לא רק בחסידות, אלא מחוצה לה בעיקר בקרב הציבור הדתי-ציוני, מאחר שהרב קוק - הרב המרכזי והמוביל בציבור זה - החשיב אותו והתמיד בו מאוד.

בנוסף לעיקר הספר שיצא מיד אחר פטירתו יצא ממנו עוד ספר על פרשיות התורה ועל מועדי השנה מכתביו שכתב בשנים תרכ"ו - תר"ל, בין פטירת סבו החידושי הרי"ם עד שנתמנה לאדמו"ר ונקרא שפת אמת ליקוטים .כן יצא מתוך כתביו ומתוך שיעוריו שהרצה לבני ביתו, ספר חידושים ופירושים על סדר מועד וסדר קדשים וקצת מסדר זרעים וקצת על סדר נשים מתלמוד בבלי, היה עוד כתבי יד ממנו על כל התלמוד בבלי שנאבדו. בין הספרים שהועברו בהעברה הראשונה שהעבירה ממשלת רוסיה 500 ספרים מתוך אוסף שניאורסון למוזיאון היהודי במוסקבה, מצאו כתב יד ממנו חידושים ופירושים על סדר נשים וסדר נזיקין שלא היה בנמצא עד אז.

הנצחתו

על שמו ולזכרו נוסדה בירושלים בשנת תרפ"א (1921) ישיבת שפת אמת שנחשבה כישיבה המרכזית של חסידות גור בארץ ישראל, אך ב־2016 נסגרה הישיבה הגדולה.

עמדותיו הציבוריות

ה"שפת אמת" התנגד, בכתב ובעל פה, לציונות וראשית מפעלותיה בארץ ישראל, בין השאר שלח מכתב התנגדות להוצאת החוברת 'שלום ירושלים' לקרוב משפחתו רבי חיים ישראל מורגנשטרן, האדמו"ר מקוצק-פילוב. סביב 1900 נשלח נחום סוקולוב על ידי בנימין זאב הרצל לפגישה עם השפת אמת, בשל מעמדו כאחד ממנהיגי יהדות פולין ובמטרה לקרבו לציונות, אך הפגישה לא השיגה את מטרתה. כפועל יוצא התנגד גם לתנועת המזרחי, פגישה עמו שאותה ניסה ליזום הרב ריינס לא התקיימה. עם זאת, סירב להשתתף באספה כנגד הציונות שנערכה ב־1903 בוורשא, ומבין חסידיו היו שהצטרפו למחנה הציוני. לטענת אברהם גרין, השפת אמת אף בירך תחילה בהצלחה את אחד מחסידיו שהיה מראשוני הציונות, אך מאוחר יותר החל להביע התנגדות. הוא סבר^{[דרושה הבהרה]} שדבר גאולת עם ישראל בארץ ישראל: ”אינו בכח אנושי... וכל טעות המרגלים הי' [היה] במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ... כי כל נתינת ארץ ישראל הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה'.”

נמנע מעיסוק בנושאים ציבוריים, כדוגמת מינוי רבנים.

בניו ובנותיו

• רבי אברהם מרדכי אלתר, האמרי אמת, האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה.
• רבי משה בצלאל אלתר נולד בתרכ"ט (1869), נרצח בכ"ג באלול תש"ב (1942) במחנה השמדה טרבלינקה.
• אסתר אשתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, רב בוועדת הרבנים בוורשא, נרצחה בראש השנה תש"ג (1942).
• פייגא לוין, אשת רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בענדין, נפטרה בראש חודש מנחם אב תרצ"ז 1937.
• רבי נחמיה אלתר, בזמן שהותו בירושלים ראש ישיבת שפת אמת. התגורר בלודז', נולד בחודש מנחם אב תרל"ה (1875), נפטר בכ"ב בתמוז תש"ב (1942).
• רבי מנחם מנדל אלתר רבה של פביאניץ וקאליש, ויושב ראש אגודת הרבנים בפולין, נולד בי"ד בתשרי תרל"ח (1877), נרצח בכ"ט באב תש"ב (1942) במחנה השמדה טרבלינקה.
• ארבעה ילדים נוספים מתו בצעירותם.

מתלמידיו

• רבי אברהם ראבינוביץ אדמו"ר מפוריסוב
• רבי אברהם לייב קוזק אב"ד בראק
• רבי פנחס אליהו רוטנברג אב"ד פילץ
• רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן אדמו"ר מפילץ גיסו ובן דודו

ספריו

כתב הרבנות מקהילת גור (תרכ"ו)

ערך מורחב – שפת אמת (ספר)

• שפת אמת על התורה ומועדים. ספרו הנודע, אשר נדפס על ידי בני משפחתו לאחר פטירתו. נקרא 'שפת אמת' על שם הפסוק האחרון שכתב בספרו על התורה כשבועיים לפני פטירתו: "שפת אמת תכון לעד" (משלי י"ב י"ט). הספר עשוי דרשות על פרשות השבוע. פרושה בו יריעה רחבה של תפיסת עולם חסידית. ספר זה הוא אחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר.
• שפת אמת על הש"ס. פירוש על מסכתות הש"ס. פירוש זה הוא סיכום קצר של שיעורים קבועים שהיה נותן לבני ביתו.
• שפת אמת על תהילים. נדפס עם פירושו של הרב חיים ויטאל, 'עץ הדעת טוב'. כתב היד של רבי חיים ויטאל היה מצוי בידי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי, בנו של רבי יהודה אריה ליב, והוא מסר להדפיסם יחד.
• שפת אמת על מסכת אבות.
• שפת אמת-ליקוטים. סיכום חידושי התורה שכתב קודם התמנותו לאדמו"ר.
• פירוש להגדה של פסח.
• אוצר מכתבים ומאמרים מבעל ה"שפת אמת".

לקריאה נוספת

• ברומברג, מגדולי החסידות, ספר ב', תשט"ז
• השבט ליהודה, הוצאת עט סופר, בני ברק תשכ"ז
• יורם יעקבסון, אמת ואמונה בחסידות גור, בתוך: מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו 1986, עמ' 593–616
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' פא-קי
• אברהם פרישמן, שפת אמת תכון לעד: הרה"ק רבי יהודה אריה ליב, בתוך: ממעונות אריות: פרקים בהליכותיהם הקדושות של צדיקי פולין, ירושלים תשע"ט, עמ' רלז-תקנג
• דניאל רייזר ואריאל אבן מעשה, שפת אמת בשפת האם, דרשות חדשות של רבי יהודה לייב אלתר מגור, הוצאת מאגנס, 2020

קישורים חיצוניים

• אברהם זמבה, מגור ועד לניו יורק - מורשת החסידות חיה וקיימת ("100 שנה לתורתו של השפת אמת"), בית יעקב, תשל"א, גיליון 135/6
• נתיב חייו של ה"שפת אמת", בית יעקב, גיליון 180/181 עמ' 26
• כתבות מקוריות על פטירתו של השפת אמת, בית יעקב, שבט תשכ"ה 1965, גיליון 69
• 'חסיד ירושלם', רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל., השקפה, 27 בינואר 1905
• אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" זצ"ל, הצופה, 31 בינואר 1947
• הרב אליעזר מלמד, תורת אמת הייתה בפיהו
• יהודה אריה ליב בן אברהם מרדכי אלטר (1847-1905), דף שער בספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על יהודה אריה ליב אלתר באתר רמב"י

ספריו

• "שפת אמת" בראשית, אבות, קדשים, משלי

מאמרים אודות משנתו

• בנימין בראון, ‏"שני מיני האחדות": המהר"ל, השפת אמת והמפנה הדואליסטי בהגות החסידית המאוחרת, מהר"ל – אקדמות, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ה, עמ' 448-411, באתר Academia.edu
• מאמרים בנושא שפת אמת, באתר ספריית אסיף
• יוסף מרקוס, קווים לדרכו הפרשנית של ה'שפת אמת' לתלמוד, אוקימתא, גיליון ו, תש"ף, עמ' 123 - 145.
• עידן בורגר, השפת אמת – הוגה חסידי קיצוני או שמרן?, אסיף, גיליון ו' תשע"ט עמ' 873 - 895, באתר ספריית אסיף
• הרב ראובן זכריה, יחסו של ה'שפת-אמת' לציונות, צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר), גיליון כט, תשס"ו, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב יהודה אריה ליב אלתר על ציר הזמן
ציר הזמן