חיים לבנון

חיים לבנון
לידה	25 במרץ 1899; קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	21 באוגוסט 1986 (בגיל 87); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
השכלה	מהנדס
מפלגה	הציונים הכלליים
	1953–1959; (כ־6 שנים)
	→ ישראל רוקח מרדכי נמיר ←
	1950–1953; (כ־3 שנים)
	1950–1953; (כ־3 שנים)
	מייסד חברת "שיכון אזרחי"; ממייסדי העיתון "הבקר"; המזכיר הכללי של הסתדרות הציונים הכלליים בארץ ישראל; חבר מסדר הבונים החופשיים; מייסד אוניברסיטת תל אביב;
	מייסד חברת "שיכון אזרחי"; ממייסדי העיתון "הבקר"; המזכיר הכללי של הסתדרות הציונים הכלליים בארץ ישראל; חבר מסדר הבונים החופשיים; מייסד אוניברסיטת תל אביב;

חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.

הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו

קברו של חיים לבנון ואשתו

ביוגרפיהעריכה

לבנון נולד בשנת 1899 בעיר קרקוב שבגליציה בשם חיים יוסף לוינשטיין. כילד קיבל חינוך מסורתי, למד בחדר ובישיבה. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים למד הנדסה חקלאית והוסמך כמהנדס באוניברסיטת קרקוב. היה פעיל בהקמת בהקמת סניף "צעירי מזרחי" בעירו, אך אחר כך יצאה בשאלה ועבר לתמוך בציונים הכלליים. בשנת 1927 עלה לארץ ישראל, במסגרת העלייה הרביעית, ולימד בגימנסיה "אחד העם" שבפתח תקווה, היה פעיל פוליטי, והיה אחד ממייסדי תנועת הנוער הציוני הכללי, ולאחר מכן כיהן כאחד מראשי התנועה. כמו כן היה פעיל במוסדות תנועת הציונים הכלליים בארץ ישראל^[1].

לבנון ייסד את חברת "שיכון אזרחי" והיה אחד ממנהליה. ממייסדי העיתון "הבקר" ומנהלו. בשנת 1934 כיהן כיושב ראש ועדת הבחירות של עיריית תל אביב, וכן כמזכיר הכללי של הסתדרות הציונים הכלליים בארץ ישראל. בנוסף היה ממייסדי המושב "חבצלת השרון"^[1]. בשנים 1937–1938 שימש שליח הציונים הכלליים בליטא ואחר כך עבד בפולין בשליחות הקרן הקיימת וקרן הייסוד^[1]. הוא נמנה עם חברי מסדר הבונים החופשיים^[^{דרוש מקור]}. בשנת 1950 נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב וכסגן ראש העיר מטעם סיעת הציונים הכלליים^[2], ולאחר שבשנת 1953 מונה ראש העירייה ישראל רוקח לשר הפנים, נבחר - לבנון - לכהן כראש עיריית תל אביב^[3]. לבנון נבחר לאחר שהוקמה קואליציה במועצת העירייה של הציונים הכלליים ו"סיעת ההסתדרות", שהייתה מזוהה עם מפא"י^[4].

בבחירות לרשויות המקומיות ב-1959, גברה מפא"י על הציונים הכלליים והיייתה לסיעה הגדולה ביותר במועצת העירייה. מרדכי נמיר נבחר לתפקיד ראש העירייה במקום לבנון אך הוא המשיך לכהן כחבר מועצה. בשנת 1961 פרש מתפקידו כחבר מועצת עיריית תל אביב, לאחר שהתמנה להנהלת הסוכנות היהודית^[5].

לבנון יזם והקים את אוניברסיטת תל אביב, והרחוב שבו היא שוכנת נקרא על שמו. הוא נפטר בשנת 1986 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור שבתל אביב^[6].

לקריאה נוספתעריכה

פנחס בן שחר, בתי תל אביב יפו מספרים, תולדותיה של העיר העברית הראשונה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן 1990.
ערן אלדר, בכוחותיה העצמיים - ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים, הוצאת רסלינג, 2013