חיים מופלאים (ספר)
חיים מופלאים: פצלי ברג'ס וטבע ההיסטוריה (באנגלית: Wonderful Life: The Burgess Shale and the Nature of History) הוא ספר משנת 1989 על האבולוציה של הפאונה של תור הקמבריון מאת הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד מסגל אוניברסיטת הרווארד. הספר נכנס לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס,[1] וזכה בפרס רון-פולנק (Rhone-Poulenc Prize) של החברה המלכותית ב-1991, בפרס פורקוש (Forkosch Award) של האגודה ההיסטורית האמריקאית והיה ברשימת העולים לגמר של פרס פוליצר ב-1991. גולד תיאר את ספרו המאוחר יותר יד מלאה: התפשטותה של מצוינות, מאפלטון עד דרווין (Full House: The Spread of Excellence from Plato to Darwin)[2] ככרך נלווה ל"חיים מופלאים".[3]
.jpg) | |
| כריכת המהדורה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | סטיבן ג'יי גולד |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
מסה  |
| נושא |
היסטוריה אבולוציונית של החיים |
| הוצאה | |
| הוצאה |
ו. ו. נורטון אנד קומפני |
| הוצאה בשפת המקור | W. W. Norton & Company |
| תאריך הוצאה | 1989 |
| מספר עמודים | 347 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
An Urchin in the Storm |
| הספר הבא |
הידד לברונטוזאורוס |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 0-393-02705-8 |
  | |
תקציר
עריכה,_Sidney_Stevens_Walcott_(1892-1977),_and_Helen_Breese_Walcott_(1894-1965).jpg)
התזה של גולד ב"חיים מופלאים" הייתה כי מצבים התלויים זה בזה משחקים תפקיד מרכזי בהיסטוריה האבולוציונית של החיים. הוא ביסס את טיעונו על המאובנים השמורים בצורה יוצאת דופן של פצלי ברג'ס, מרבץ עשיר של מאובנים המתוארך לפני 505 מיליון שנה.[4] גולד טוען כי בתקופה זו, מעט לאחר הפיצוץ הקמבריוני, היו הבדלים גדולים יותר בין צורות גוף אנטומיות (מערכות) ממה שקיים כיום. עם זאת, מרבית המערכות הללו לא הותירו צאצאים מודרניים. כל בעלי החיים מפצלי הברג'ס, טוען גולד, הותאמו להפליא לסביבתם, וקיימות עדויות מועטות לכך שבעלי החיים ששרדו הותאמו טוב יותר מבני דורם הנכחדים.[5]
גולד טען שאם ניתן הזדמנות "לגלגל אחורה את קלטת החיים" ולתת לה להתנגן שוב, אנו עשויים למצוא את עצמנו חיים בעולם שמאוכלס בצאצאי הלוציגניה (Hallucigenia) ולא צאצאים של פיקאיה (Pikaia) (האב הקדמון של כל בעלי החוליות). גולד הדגיש כי טענתו לא התבססה על "אקראיות" אלא על "תלויות"; תהליך שבאמצעותו תוצאות היסטוריות נובעות מרצף בלתי צפוי של מצבים קודמים, כאשר כל שינוי ברצף משנה את התוצאה הסופית. מכיוון שכשירות לתנאים קיימים אינה מבטיחה הישרדות לטווח הארוך - במיוחד כאשר התנאים משתנים בצורה קטסטרופלית - הישרדותם של מינים רבים תלויה יותר במזל מאשר בתכונות קונבנציונליות של עליונות אנטומית. גולד גורס כך: "תכונות המקדמות את יכולת ההישרדות במהלך הכחדה המונית עושות זאת בדרכים מקריות שאינן קשורות לסיבות להתפתחותן מלכתחילה". גולד טבע קודם את המונח אקספטציה כדי לתאר תכונות מועילות להפליא, שהן הסתגלות אבולוציונית, אך נוצרות מסיבות שאינן הברירה הטבעית ההדרגתית.[6]
גולד ראה באופביניה (Opabinia) - יצור משונה בעל חמש עיניים וזרבובית קדמית - בעל חיים כה חשוב להבנת הפיצוץ הקמבריוני, עד שרצה לקרוא לספרו "מחווה לאופביניה".[7]
אני מאמין שהשחזור של ויטינגטון לאופביניה בשנת 1975 יהיה אחד המסמכים הגדולים בתולדות הידע האנושי. כמה מחקרים אמפיריים אחרים הובילו ישירות לתפיסה מתוקנת ביסודה על תולדות החיים? אנחנו מוכי יראת כבוד בפני הטירנוזאורוס רקס; אנו מתפעלים מנוצות הארכאופטריקס; אנו מתענגים על כל פיסת עצם אנושית מאובנת מאפריקה. אבל אף אחד מאלו לא לימד אותנו טוב כל כך על אופי האבולוציה כמו חסר החוליות הקמבריוני המוזר שאורכו בסך הכל 5 סנטימטרים ושמו "אופביניה".
תגובת הציבור
עריכה
"חיים מופלאים" טיפס במהירות ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס תוך שבועות מהוצאתו לאור.[8] הספר עורר דיון נרחב בנוגע לאופי ההתקדמות והמגבלות באבולוציה. התזה השנויה במחלוקת של גולד הייתה שאם תוחזר שוב ההיסטוריה של החיים, לא סביר שתחזור האינטליגנציה האנושית. בסקירתו כתב הביולוג ריצ'רד דוקינס כי: "חיים מופלאים הוא ספר כתוב יפהפה ועם זאת מבולבל לגמרי. להפוך דיווח מורכב וטכני של האנטומיה של תולעים ושאר תושבים לא בולטים של ים בן חצי מיליארד שנה לספר שלא ניתן להפסיק לקוראו, הוא מבצע ספרותי מבריק. אבל התאוריה שסטיבן גולד סוחט מהמאובנים שלו היא בלגן מעציב".[9] ביולוג האבולוציה ארנסט מאייר טען שגולד "הפך את התלויות לנושא כל כך מרכזי ב"חיים מופלאים", ואני הגעתי למסקנה שבכך ייתכן שהוא בגדול צודק."
הביולוג ג'ון מיינרד סמית כתב: "אני מסכים עם גולד שהאבולוציה אינה ניתנת לחיזוי באופן כללי. ... אף על פי שאני מסכים עם גולד לגבי תלויות, אני מוצא שבעיית הקידמה קשה יותר. ... אני כן חושב שהקידמה התרחשה, אם כי אני מתקשה להגדיר במדויק את כוונתי". הפילוסוף הקנדי מייקל רוז (Michael Ruse) כתב: "חיים מופלאים היה הספר הטוב ביותר שנכתב על ידי סטיבן ג'יי גולד המנוח, פלאונטולוג וסופר מדע פופולרי. זה… סיפור מרגש שגולד מספר בצורה שאף אחד אחר לא יכול להשתוות לה".[10]
חלק מהשחזורים האנטומיים שציין גולד בספרו הוכחו אחר-כך כשגויים, בייחוד השחזור שביצע סיימון קונווי מוריס להלוציגניה ב-1997. השחזור של קונווי מוריס היה "כל כך מוזר, קשה כל כך לדמיין כבעל חיים הפועל ביעילות". גולד העלה השערה שההלוציגניה עשויה להיות "נספח מורכב של יצור גדול יותר, שעדיין לא נחשף".[11] רק מאוחר יותר הוכיחו הפלאונטולוגים לארס רמסולד (Lars Ramskold) וחוֹאוּ שְׂייֵנְגוָאנְג[12] שבשחזור של קונווי מוריס הוא הפך את בעל החיים, כששחזר אותו כך שהקוצים על גבו הפכו לרגליים מוזרות, וכי ההלוציגניה השתייכה כנראה למערכה נושאי ציפורניים.
התזה המהותית של הספר היא עדיין נושא למחלוקת בין ביולוגים אבולוציוניים בימינו.
קישורים חיצוניים
עריכה- חיים מופלאים, באתר OCLC (באנגלית)
- Wonderful Life - by Stephen Jay Gould
- The Cambrian "Explosion": Slow-fuse or Megatonnage? - by Simon Conway Morris
- The disparity of the Burgess Shale arthropod fauna and the limits of cladistic analysis - by Stephen Jay Gould
הערות שוליים
עריכה- ^ McDowell, Edwin (1989). "Book Notes." The New York Times Nov. 8.
- ^ יצא לאור בעברית בתרגומו של עמנואל לוטם בהוצאת דביר 2003
- ^ Gould, S. J. (1996). Full House: The Spread of Excellence From Plato to Darwin. New York: Harmony Books, p. 4.
- ^ Ward and Joe Kirschvink (2015). A New History of Life., New York: Bloomsbury Publishing, p. 125
- ^ Gould, S. J. (1989) Wonderful Life. New York: Norton, p. 236.
- ^ Gould, S. J.; Vrba, E. (1982), "Exaptation—a missing term in the science of form" (PDF), Paleobiology, 8 (1): 4–15.
- ^ Knoll, A.H. (2004). "Cambrian Redux". The First Three Billion Years of Evolution on Earth. Princeton University Press. p. 192. ISBN 978-0-691-12029-4. נבדק ב-2009-04-22.
- ^ Mehren, Elizabeth (1989). "The Cosmic Lottery."Los Angeles Times Nov. 28, pp. E1, E6.
- ^ Dawkins, Richard (1990). "Hallucigenia, Wiwaxia and Friends." Sunday Telegraph Feb. 25; reprinted in A Devil's Chaplain. Boston: Houghton Mifflin, pp. 203-205. (ISBN 978-0-7538-1750-6).
- ^ Ruse, Michael (2004). "Are we here by chance?" The Globe and Mail, Jan. 17.
- ^ Gould, S. J. (1989). Wonderful Life. New York: W. W. Norton & Co., p. 157.
- ^ Ramsköld L. and Hou Xianguang (1991). "New early Cambrian animal and onychophoran affinities of enigmatic metazoans." Nature 351 (May 16): 225-228.