חיים סופר

רב הונגרי

הרב חיים סופר (שם לועזי: Joachim Schreiber; ג' בתשרי ה'תקפ"ב, 29 בספטמבר 1821 - כ"ה בסיון ה'תרמ"ו, 28 ביוני 1886) היה רב ופוסק בהונגריה. שימש ברבנות במספר קהילות בהן קהילות מונקאץ' ופשט.

הרב חיים סופר
חיים סופר
חיים סופר
לידה 29 בספטמבר 1821
ג' בתשרי ה'תקפ"ב
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 1886 (בגיל 64)
כ"ה בסיון ה'תרמ"ו
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות הונגריה
תפקידים נוספים רב העיר מונקאץ'
רבותיו הרב החת"ם סופר, כתב סופר, הגאון הלל ליכטנשטיין
חיבוריו דברי שערי חיים, שו"ת מחנה חיים, פלס חיים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היה מראשי הדוגלים בקו הקיצוני שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה.

ביוגרפיהעריכה

חיים סופר נולד בצום גדליה בשנת ה'תקפ"ב[דרושה הבהרה], בעיר פרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), לאביו ר' מרדכי אפרים פישל סופר שהיה מתלמידי החתם סופר (ללא קרבה משפחתית). האב היה מתנגד נחרץ לחסידות, וכתב בצוואתו: "אין אני מסכים על החדשות שלובשים מלבושי חסידות ומתרשלים בלימוד בכלל... נא ונא שאל תפנו ימין או שמאל אפילו זיז כל שהוא מהמנהגים הישנים כי החדש אסור מן התורה בכל מקום."[1] בהיותו בן אחת עשרה נכנס ללמוד בישיבתו של החתם סופר, שם למד עד פטירת החתם סופר. לאחר מכן למד זמן קצר אצל בנו הכתב סופר.

משם נסע לאונגוואר שם למד אצל המהר"ם א"ש, ומשם נסע לעיר ווערבוי, שם למד אצל הרב בנימין וולף לעוו (מחבר הספרים "שערי תורה") אותו החשיב לרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה לרבנות.

בהמשך למד בעיר מטרסדורף, ובשנת תר"ד[דרושה הבהרה] נשא לאשה את בריינדל דייטש. בשנת תר"ח[דרושה הבהרה] חזר לפרשבורג עיר הולדתו שם החל ללמד תורה את צעירי העיר.

דרכו ברבנותעריכה

בשנת תרי"א[דרושה הבהרה] התמנה לרב קהילת יעמרינג (Gyömrő) ובשנת תרי"ח התמנה לרב בקהילה סענפעטער. מאותו זמן התפרסם שמו כרב ופוסק גדול והוא קיבל הצעות לשבת על כיסא קהילות חשובות כמו למברג וקרקוב, שלכולן סירב.

משנת תרכ"ז[דרושה הבהרה] שימש כרב קהילת מונקץ', מהקהילות הגדולות בהונגריה באותו זמן. בקהילה זאת נתגלו חילוקי דעות בינו לבין אנשי הקהילה, שהייתה חסידית בחלקה הגדול, עקב הסתייגותו של הרב סופר ממנהגי תנועת החסידות. אביו אפרים היה מתנגד נחרץ וגם היה אחד מגדולי הקנאים ויריב מושבע של האורתודוקסי המתון רבי עזריאל הילדסהיימר, בו ראה סכנה גדולה ביותר. יחד עם מורו רבי הלל ליכטנשטיין ניסח את תקנות מיכאלוביץ, פסק דין שאסר על שינויים בסדרי בית-הכנסת. הסעיף הראשון והבולט אסר על נשיאת דרשות בלשון האומות (דהיינו, לא ביידיש) וכוון בבירור נגד הדוגלים בשיטת הילדסהיימר. בשנת תרל"ט היה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. בתפקיד זה שימש עד פטירתו בכ"ה בסיוון, תרמ"ו.[דרושה הבהרה]

הנהגתועריכה

הרב סופר היה פעיל חשוב וקיצוני של האורתודוקסיה, שהחלה באותה תקופה (תקופת תלמידי החת"ם סופר) להתגבש כקהילה עצמאית. הוא השתתף בקונגרס שאורגן על ידי השלטונות בשנת 1868, והיה מן הדוגלים בצורך לפרוש מהגוף, שבו היה רוב לנאולוגים. ב-22 בנובמבר 1869, כשהחל הממשל המרכזי ללחוץ על היהודים כולם להשתתף בבחירות ליצירת הארגון הקהילתי הארצי שגובש בקונגרס, יצא כרוז שנוסח על ידו ונחתם על ידי 27 רבנים, והטיל איסור על ההצבעה: "אך דעו אם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים וכו' הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלים חוקי הקאנגרעס, ושוב אנחנו ח"ו מלוכדים במו וכל המודה בחוקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ וגם חלק בתורת משה אין לו חלק... כל מי שרוצה להיות יהודי כדרך שקיבלנו התורה הקדושה מאבותינו ועד משה רבינו לא ישתתף כלל בוואהלן האלה."[2] המודעה עודנה מצוטטת לעיתים על ידי אנטי-ציוניים המתנגדים לבחירות לכנסת.

מספר תשובות שלו בספרו "מחנה חיים" נוגעים לאיסור להזיז את מקום הבימה בבית הכנסת, פרט קל ערך שנעשה מזוהה עם המחדשים, שכן אלה הציבו את הבימה בקדמת המבנה בדומה לעמדת הדרשן בכנסיות. בתשובה נוספת הוא מחמיר עוד יותר במקום שהמחיצה בין הנשים לגברים אינה מכסה כי אם חלק מגוף הנשים. במקרה כזה הוא אסר להתפלל בבית הכנסת אפילו אם לא ימצא לשואל מקום תפילה בימים נוראים. גישתו בתחום, יחד עם זו של פוסקים אחרים כמהר"ם שיק, נעשתה לבסיס להתנגדות של קהילות יוצאי הונגריה בארצות הברית לקביעות המתירניות של הרב משה פיינשטיין בעניין המחיצה.

בעניין זכויות יוצרים כתב : "...ולדעתי אם אחד מתלבש בתורת חברו ולא אמר בשם אומרו הוא גנב, הגם שזה נהנה וזה לא חסר מכל מקום כיון שיש הקפדה גזל הוא...והוא הדין בכל איש השולח יד בחכמת תורת חברו אשר זכה בחלקו מן השמיים הוא גזלן גמור".[3]

משפחתועריכה

רבים מבני משפחתו התפרסמו כרבנים בקהילות הונגריה, ובהם מספר אחים שלו. המפורסם שבהם ר' אליעזר זוסמן סופר, מחבר הספר ילקוט אליעזר. מבניו : ר' יעקב שלום - ממלא מקום אביו בבודפשט, ור' יוסף צבי רב קהילת שאמשאן. בהקדמת ספרו של הרב חיים סופר "מחנה חיים", חלק ב: חושן משפט, שיצא לאור בשנת 1875, הזכיר המחבר את חמשת בנותיו ואת בנו שנפטרו בחייו: לאה, שרה, ריזל, רבקה מלכה, צירל בלומה ומאיר שלמה.

מתלמידיועריכה

רבים מגדולי הונגריה בדור שלאחריו היו תלמידיו ובהם:

חיבוריועריכה

הרב חיים סופר חיבר חמישה חיבורים אשר ראו אור בשנים שונות:

  • דברי שערי חיים - על התורה (הוצא לאור ה'תרמ"ז)
  • מחנה חיים - שו"ת בשמונה כרכים. יצאו לאור משנת תרכ"ב עד תרל"ה
  • פלס חיים - על גיטין (הוצא לאור ה'תש"ך)
  • קול סופר - על משניות - חלק ראשון (הוצא לאור ה'תרמ"א - ה'תרמ"ב)
  • שערי חיים - על תהילים (הוצא לאור ה'תרנ"ז)

קישורים חיצונייםעריכה

ספריועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף צבי סופר, דברי סופרים, לונדון תשכ"ג, עמ' קג.
  2. ^ ראו נוסח מלא כאן: מחנה חיים חלק ב', או"ח סימן ה', באתר HebrewBooks.
  3. ^ צוטט בפס"ד ת"א 9430-07 שרה שפירו נ' נעמי רגן, בפני כב' השופט יוסף שפירא