אברהם שמואל בנימין סופר

רבה של פרעשבורג ויהדות הונגריה
(הופנה מהדף הכתב סופר)

הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה. היה מחבר תורני פורה וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בימי הקרע ביהדות הונגריה. נודע בכינויו "הכתב סופר" על שם חיבוריו.

אברהם שמואל בנימין סופר
הרב אברהם שמואל בנימין סופר
הרב אברהם שמואל בנימין סופר
לידה 11 בפברואר 1815
א' באדר א' ה'תקע"ה
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1871 (בגיל 56)
י"ט בטבת תרל"ב
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברטיסלאבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ברטיסלאבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 בדצמבר 1871 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו עקיבא יוסף שלזינגר, מרדכי יהודה ליב וינקלר עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו כתב סופר
אב החתם סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים שמעון סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכתב סופר
המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג

קורות חייו

עריכה

נולד לרבי משה סופר - החת"ם סופר, רבה של פרשבורג, ולשרל, בתו של רבי עקיבא איגר שהיה רבה של פוזן. אחרי פטירת אביו בכ"ה בתשרי ת"ר, נתמנה למלא את מקום אביו כרב וראש ישיבת פרשבורג, למרות גילו הצעיר.

בגיל שש נפל למשכב, ומצבו היה כה חמור שהחברה קדישא כבר עשו את ההכנות האחרונות, אך אביו התפלל ואף הוסיף לו את השם אברהם לסגולה והוא הבריא באורח נס. "פעלתי בשבילו יובל שנים" התבטא אז החתם סופר, ואמנם הכתב סופר חי עוד חמישים שנה ומתוכם כיהן כרב וראש ישיבת פרשבורג במשך 33 שנים.

נישא לחוה לאה ( - כ"ד בטבת ה'תרנ"ב), בתו של הרב יצחק ווייס מגארליץ.

כמו אביו גם הוא נחשב בדורו לגדול הדור, ומנהיג היהדות האורתודוקסית. בתקופתו פרחה ישיבת פרשבורג ושגשגה, והכפילה את מספר תלמידיה. הכתב סופר נודע בין היתר בהיותו נמנה עם הרבנים הראשונים באירופה שהתירו ב-1856 (תרט"ז) את המצות שנאפו במכונה - חידוש גדול ומעורר מחלוקת באותם ימים, בהם נהגו לאפות מצות יד.

בשנות ה-60, ערב הקרע עם הנאולוגים, התבלט כמתון וכפתוח מבין רבני הזרם המרכזי ביהדות הונגריה; הוא היה קרוב לעמדת הנאו-אורתודוקסיה שייצג הרב עזריאל הילדסהיימר מאייזנשטט, וראה בחיוב את האפשרות להכליל לימודי חול בישיבת פרשבורג. הוא שכר דרשן בשפה הגרמנית לבית-הכנסת שלו, דבר שעורר את מורת-רוחם של הקנאים בראשות הרב הלל ליכטנשטיין[1].

בשנת תרל"ב חלה ובי"ט טבת באותה שנה נפטר. תיאור של הלווייתו (שהתקיימה בכ"א בטבת) הועלה על הכתב בידי הרב עזריאל הילדסהיימר[2]. על מקומו ברבנות העיר נתמנה בנו הרב שמחה בונם סופר בעל ה"שבט סופר".

מורשתו כיום

עריכה

לאחר השואה הקים נכדו הרב עקיבא סופר את הישיבה בארץ ישראל יחד עם בנו הרב אברהם שמואל בנימין ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תש"כ. בנו הרב אברהם שמואל בנימין מילא מקומו ועמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשכ"ב, את מקומו מילא בנו הרב שמחה בונם סופר עד לפטירתו בשנת תשע"ז. כיום משמש בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר כר"מ ואב"ד פרשבורג וראש הישיבה.

מכון שמהדיר ספריו הוא מכון דעת סופר שנוסד על ידי הרב שמחה בונם סופר בן החשב סופר. הם הוציאו את חידושיו על הש״ס ודרשות כתב סופר במהדורה מפוארת.

נינו הרב יוחנן סופר - האדמו"ר מערלוי, הקים את רשת תלמודי תורה "כתב סופר" בירושלים, בני ברק, אלעד, אשדוד וביתר עילית. כן יסד מכון להפצת ספרי החת"ם סופר וצאצאיו בשם מכון חתם סופר, במסגרתו מוציא לאור גם ספרי זקנו הכתב סופר.

נינו הרב אברהם יחיאל סג"ל דויטש אב"ד במעלה אדומים הקים מכון "תלמידי הכתב סופר" שהוציאו לאור כמה ספרים במשנתו של הכתב סופר.

על-שמו נקרא רחוב בשכונת גבעת שאול בירושלים.

משפחתו

עריכה

בניו

עריכה

הכתב סופר הותיר אחריו שושלת מפוארת של רבנים. שישה בנים נולדו לו וכולם היו לרבנים גדולים. ועוד בן שנפטר בקטנותו. ארבע בנותיו נשאו לרבנים והמשיכו את השושלת.

בנותיו

עריכה

חיבוריו

עריכה

מתלמידיו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרדכי אליאב, מקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר במאבק על דמותה של יהדות הונגריה, עמ' 7, הערת שוליים 21; ציון 1962, חוברת א'/ב'. ראו גם Michael K. Silber. The Emergence of Ultra-Orthodoxy: The Invention of Tradition, עמ' 33–34, 40.
  2. ^ הלוית בעל ה״כתב סופר״, צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גיליון ב (ו), באתר היברובוקס.
  3. ^ חוט המשולש, באתר היברובוקס