חיים רחמים יוסף פרנקו

רבה הספרדי של קהילת חברון ומייסד בית החולים חסד אברהם

הרב חיים רחמים יוסף פרנקו (מכונה החרי"ף) (ה'תקצ"ה; 1835 - כ"ט בחשוון ה'תרס"א, 21 בנובמבר 1900) היה רבה של העיר חברון וראש קהילת הספרדים בעיר ומייסד בית החולים חסד אברהם.

חיים רחמים יוסף פרנקו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1835
רודוס, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1901 (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בנובמבר 1901 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קלרה חסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד ברודוס בשנת ה'תקצ"ה, ובילדותו התחנך אצל רבני האי.

ב-1863 תועד פרנקו כאשר סבב בין קהילות יהדות בולגריה כדי לגייס כספים עבור שיקום בית הכנסת ברודוס.[1]

בשנת ה'תרכ"ח (1868) עלה לארץ ישראל עם אשתו אסתר מזל-טוב, ביתו של חכם רפאל יצחק ישראל, שני בניו בן-ציון והרב מאיר, ובתו היחידה קלרה והתיישב בירושלים. מיד עם בואו מונה לשמש כחבר בית דין בבית דינו של הרב יעקב שאול אלישר (ה"ישא ברכה") יחד עם הרב שלום משה חי גאגין.

בעיתון החבצלת מי"ב בתשרי ה'תרל"א מסופר שבהגיעו לירושלים הוכרחה העדה הספרדית למכור חצר גדולה הסמוכה לבתי הכנסיות שבעיר, והוא הזדעזע מכך והציע לנסוע בשליחות הכולל כדי לגאול את החצר. בשנת ה'תרל"ג יצא כשד"ר מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה, ובביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה. שליחותו הוכתרה בהצלחה, והקהילה רכשה את החצר מחדש.

בשנת ה'תרל"ו יצא שוב כשד"ר מטעם כוללות חברון לאלג'יר, תוניס ולוב.

בשנת ה'תרל"ח (1878) התמנה לרבה של העדה הספרדית בחברון. היה מחלוצי היציאה מחומות הרובע היהודי בחברון, ועודד יהודים אחרים ללכת בעקבותיו.

בשנת ה'תרנ"ג (1893) הקים את בית החולים "חסד לאברהם" (על-שם הרב אברהם אזולאי), המוכר כיום כבית הדסה.

נפטר בשנת ה'תרס"ב (1901), ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון. הרב חיים חזקיהו מדיני מילא את מקומו כרבה הספרדי של קהילת חברון. בניו היו פרנסים בקהילת חברון.

במהלך מאורעות תרפ"ט נרצחו בתו וחתנו הרב חנוך חסון, אשר כיהן כאב בית הדין בחברון.[2] בנו מאיר נשאר היחיד מבין רבני חברון והוא ניהל את ענייני העיר במשך שנה. לאחר מכן עלה לירושלים.[3] נכדו (בן בנו הרב רפאל נסים) היה אברהם פרנקו.

מחיבוריו עריכה

  • שערי רחמים - שו"ת על ארבעה טורים, שני חלקים, ירושלים ה'תרס"ב
  • ויצבור יוסף - אספת דינים ושאלות על הש"ס
  • מידת הרחמים - דרושים
  • יוסף חי - דרושים
  • אות רחמים

כן פרסם חידושי תורה בביטאונים "תורה מציון" ו"המאסף".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בפאזארדז'יק, באתר "כולנו בולגרים".
  2. ^ אתר הקהילה היהודית בחברון
  3. ^ מחידושיו נדפסו בירחון "המאסף", וכמה מתשובותיו נדפסו בספר "שערי רחמים" של אביו.


  ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.