רפאל יצחק ישראל

רבה של רודוס בין השנים ה'תרי"ג - ה'תרמ"ב

הרב רפאל יצחק ישראל (ה'תקס"טז' בתמוז ה'תרס"ב, 18091902) היה רבה של רודוס בין השנים ה'תרי"ג - ה'תרמ"ב ואב בית הדין הספרדי בירושלים.

רפאל יצחק ישראל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1809
רודוס, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1902 (בגיל 93 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1902 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רפאל יצחק ישראל נולד ברודוס, אביו היה הרב דוד ישראל. אשתו הייתה ציפורה ריינה בת הרב מיכאל יעקב ישראל, רבה הראשי של רודוס. בשנת ה'ת"ר (1840) התרחשה עלילת הדם ברודוס, חמיו, הרב מיכאל יעקב ישראל נעצר נחקר ועונה והואשם ברצח הנער הנוצרי. לבסוף שוחרר וזוכה מהאשמת שווא. בשנת ה'תרי"ג (1853) עלה הרב מיכאל יעקב ישראל לארץ ישראל, ומינה את הרב רפאל יצחק ישראל לרב הראשי של רודוס. בה'תרכ"א (1861) הדפיס באיזמיר את ספרו של הרב חיים שלמה טארסה "חיים שנים". בעקבות רעידת אדמה, שפקדה את האי, הוא יצא למסע גיוס כספים באירופה. בה'תרמ"ב (1881) עלה לארץ ישראל, ומונה לאב בית דין הספרדי בירושלים. בבית הדין ישבו גם הרב יוסף נסים בורלא, הרב יעקב שמעון מטאלון, הרב אברהם בן הרב שלמה מבורך והרב יחיאל בר אדון.

בשנת ה'תרמ"ג (1883) הדפיס באיזמיר את ספרו "בית היין" – דרשות. בשנת ה'תר"ן (1900) הדפיס בירושלים את חיבורו "קול קורא". פסיקותיו ומאמריו הובאו בספרים רבים בהם: "פתחי תשובה" לרב חזקיה שם טוב, "מטה לחם" לרב רפאל חיים פרנג'י, בספרי הרב חיים פלאג'י, ובנו הרב אברהם פלאג'י ובספרים "כבוד יעקב", "שערי רחמים", "וישב יוסף", ובנוסף פורסמו חידושי תורתו בכתבי עת תורניים, ובהם תורה מציון, והמאסף.[1]

הרב רפאל יצחק ישראל נפטר ביום ז' בתמוז ה'תרנ"ב (1902).

משפחתו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

תקופת חייו של הרב רפאל יצחק ישראל על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן