רפאל יצחק ישראל
חכם רפאל יצחק ישראל (ה'תקס"ט – ז' בתמוז ה'תרנ"ב, 1809 – 1902) היה רבה של רודוס בין השנים ה'תרי"ג - ה'תרמ"ב ואב בית הדין הספרדי בירושלים.
לידה |
1809 רודוס, יוון ![]() |
---|---|
פטירה |
1902 (בגיל 93 בערך) ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1902 ![]() |
תפקידים נוספים |
רב ![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
רפאל יצחק ישראל נולד ברודוס, אביו היה חכם דוד ישראל. אשתו הייתה ציפורה ריינה בת החכם מיכאל יעקב ישראל, רבה הראשי של רודוס. בשנת ה'ת"ר (1840) התרחשה עלילת הדם ברודוס, חמיו, החכם מיכאל יעקב ישראל נעצר נחקר ועונה והואשם ברצח הנער הנוצרי. לבסוף שוחרר וזוכה מהאשמת שווא. בשנת ה'תרי"ג (1853) עלה חכם מיכאל יעקב ישראל לארץ ישראל, ומינה את חכם רפאל יצחק ישראל לרב הראשי של רודוס. בה'תרכ"א (1861) הדפיס באיזמיר את ספרו של חכם חיים שלמה טארסה חיים שנים. בעקבות רעידת אדמה, שפקדה את האי, הוא יצא למסע גיוס כספים באירופה. בה'תרמ"ב (1881) עלה לארץ ישראל, ומונה לאב בית דין הספרדי בירושלים. בבית הדין ישבו גם חכם יוסף נסים בורלא, חכם יעקב שמעון מטאלון, חכם אברהם בן חכם שלמה מבורך וחכם יחיאל בר אדון.
בשנת ה'תרמ"ג (1883) הדפיס באיזמיר את ספרו בית היין – דרשות. בשנת ה'תר"ן (1900) הדפיס בירושלים את חיבורו קול קורא. פסיקותיו ומאמריו הובאו בספרים רבים בהם: פתחי תשובה לחכם חזקיה שם טוב, מטה לחם לחכם רפאל חיים פרנג'י, בספרי חכם חיים פלאג'י, ובנו חכם אברהם פלאג'י ובספרים כבוד יעקב, שערי רחמים, וישב יוסף, ובנוסף פורסמו חידושי תורתו בכתבי עת תורניים, ובהם תורה מציון, והמאסף.[1]
משפחתועריכה
- אשתו - ציפורה ריינה בתו של החכם מיכאל יעקב ישראל.
- אשתו - אסתר בתו של חכם יעקב ענתיבי. (נפטרה בג' בחשוון ה'תרס"ז)[2]
- בנו - הרב חזקיהו משה דוד ישראל, נפטר י"ז ככסלו ה'תרע"ח. נקבר בהר הזיתים.
- בתו - אסתר מזל-טוב פרנקו הייתה נשואה לרב חיים רחמים יוסף פרנקו רבה של היישוב היהודי בחברון.
קישורים חיצונייםעריכה
- רפאל יצחק ישראל, בית היין, מהדורת איזמיר, תרל"ב, באתר HebrewBooks
הערות שולייםעריכה
תקופת חייו של הרב רפאל יצחק ישראל על ציר הזמן |
---|
|