חיל הנשים

מערך חיל הנשים בצה"ל שהיה קיים מקום מדינת ישראל ועד 2001
(הופנה מהדף חיל נשים)

חיל נשיםר"ת: ח"ן) היה חיל צה"לי שהתקיים עד שנת 2001, שתחום אחריותו היה טיפול ספציפי בחיילות צבא ההגנה לישראל. תפקידיו היו קליטת החיילות, אימונן בהכשרה או טירונות, ושיבוצן ביחידות צה"ל השונות. במהלך שירותן היה החיל אחראי על שירותים שונים לחיילות על ידי יחידות ח"ן שפעלו ביחידות. הח"ן גם הפעיל בנות כמורות-חיילות באזורי פיתוח ושכונות עולים בישראל. מאמצע שנות ה-90 החל הח"ן בהדרגה להעביר את סמכויותיו למפקדי היחידות. יחידת המורות החיילות הועברה אל חיל החינוך.

חיל הנשים
תג החיל ההיסטורי, דגל החיל
תג החיל ההיסטורי, דגל החיל
תג החיל ההיסטורי, דגל החיל
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך ההגנהההגנה ההגנה
צה"לצה"ל צה"ל
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1947–2001 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פיקוד
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
חיילות בחיל נשים צועדות ברחוב אלנבי בתל אביב במצעד "יום המדינה" בשנת 1948
טירוניות עם רובים צ'כיים, צריפין, אוקטובר 1954
חיילות צהל צועדות במצעד לכבוד חגיגות ה-30 למדינת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, 11 במאי 1978

בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז על ביטול הח"ן[1]. כתוצאה מכך פורקה מפקדת קצינת חיל נשים ראשית (מקחנ"ר), והוקם גוף יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן; ומאז פברואר 2016 - יוהל"ם). תפקידיו העיקריים של גוף זה כיום סובבים סביב שמירת זכויות החיילות, קידומן לתפקידים שונים, מתן ייעוץ וכיוצא באלה.

היסטוריה

עריכה

החיל הוקם רשמית בעיצומה של מלחמת העצמאות ב־26 במאי 1948, אך שורשיו עמוקים. נשים שירתו בהגנה, בפלמ"ח, באצ"ל ובלח"י. במלחמת העצמאות שירתו נשים כקשריות, נהגות-אמבולנסים, חובשות, רופאות, קצינות-מודיעין, קצינות-תותחנים וגם לוחמות. הן ליוו שיירות במשוריינים והשתתפו בהגנת היישובים. כאשר הוקם חיל נשים הציע דוד בן-גוריון את השם חע"ן (חיל עזר נשים), ולבסוף התקבל השם ח"ן. יעודו של הח"ן היה לשחרר מספר מרבי של גברים לתפקידים קרביים במילוי תפקידים מנהליים ומקצועיים ותפקידי שירות. ייעוד נוסף היה לתרום לגיבוש רוח היחידה, טיפול בחייל כפרט (כמורות וקצינות-סעד) וקידום אופיו המיוחד של צה"ל כצבא קולט ומחנך עליה, אבל קשת התפקידים של ח"ן התרחבה והיא כללה צורות שונות של הוראה לבעור הבערות בישובי-עולים, להדרכת נוער ולאימון מבוגרים בישובי-ספר.[2]

קצינות ח"ן ראשיות לדורותיהן

עריכה
  ערך מורחב – קצינת ח"ן ראשית
שם תקופת כהונה כקחנ"ר הערות
סא"ל מינה בן צבי 1947 - 1949
אל"ם שושנה ורנר 1949 - 1952
אל"ם שושנה גרשונוביץ 1952 - 1959
אל"ם דינה ורט 1959 - 1964
אל"ם סטלה לוי 1964 - 1970 לימים חברת הכנסת מטעם ד"ש
אל"ם דבורה תומר 1970 - 1973 האל"ם הראשונה בצה"ל מחוץ למסגרת הח"ן
אל"ם רות מושכל 1973 - 1975 לימים חברת מועצת עיריית חולון
אל"ם דליה רז 1975 - 1982 לימים חברת מועצת עיריית חיפה
תא"ל עמירה דותן 1982 - 1987 האישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף בצה"ל, לימים חברת הכנסת מטעם קדימה
תא"ל חדוה אלמוג 1987 - 1991 לימים מזכ"ל נעמת
תא"ל יהודית בן נתן 1991 - 1994 מניחת התשתית לבג"ץ אליס מילר, לימים מנהלת כפר הנוער עיינות
תא"ל ישראלה אורון 1994 - 1997 לימים סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי
תא"ל אורית אדטו 1997 - 2000 נציבת שב"ס הראשונה
תא"ל סוזי יוגב 2000 - 2003 הקחנ"ר האחרונה והיוהל"ן הראשונה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הוכרז רשמית על ביטול חיל הנשים, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2001
  2. ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1976, עמודים 216-217.