חיל נשים
ערך זה עוסק בחיל הנשים בצה"ל. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו חיל נשים (בר"ת: ח"ן) היה חיל צה"לי שהתקיים עד שנת 2001, שתחום אחריותו היה טיפול ספציפי בחיילות צבא ההגנה לישראל. תפקידיו היו קליטת החיילות, אימונן בהכשרה או טירונות, ושיבוצן ביחידות צה"ל השונות. במהלך שירותן היה החיל אחראי על שירותים שונים לחיילות על ידי יחידות ח"ן שפעלו ביחידות. הח"ן גם הפעיל בנות כמורות-חיילות באזורי פיתוח ושכונות עולים בישראל. מאמצע שנות ה-90 החל הח"ן בהדרגה להעביר את סמכויותיו למפקדי היחידות. יחידת המורות החיילות הועברה אל חיל החינוך.
 | |
| דגל החיל | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| שיוך |
 ההגנה צה"ל |
| אירועים ותאריכים | |
| הקמת היחידה |
1947 |
| פירוק היחידה |
2001 |
  | |
.jpg)
_-_IDF_WOMEN_SOLDIERS_MARCHING.jpg)
בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז על ביטול הח"ן. כתוצאה מכך פורקה מפקדת קצינת חיל נשים ראשית (מקחנ"ר), והוקם גוף יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן; ומאז פברואר 2016 - יוהל"ם). תפקידיו העיקריים של גוף זה כיום סובבים סביב שמירת זכויות החיילות, קידומן לתפקידים שונים, מתן ייעוץ וכיוצא באלה.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
החיל הוקם רשמית בעיצומה של מלחמת העצמאות ב־26 במאי 1948, אך שורשיו עמוקים. נשים שירתו בהגנה, בפלמ"ח, באצ"ל ובלח"י. במלחמת העצמאות שירתו נשים כקשריות, נהגות-אמבולנסים, חובשות, רופאות, קצינות-מודיעין, קצינות-תותחנים וגם לוחמות. הן ליוו שיירות במשוריינים והשתתפו בהגנת היישובים. כאשר הוקם חיל נשים הציע דוד בן-גוריון את השם חע"ן (חיל עזר נשים), ולבסוף התקבל השם ח"ן. יעודו של הח"ן היה לשחרר מספר מרבי של גברים לתפקידים קרביים במילוי תפקידים מינהליים ומקצועיים ותפקידי שירות. ייעוד נוסף היה לתרום לגיבוש רוח היחידה, טיפול בחייל כפרט (כמורות וקצינות-סעד) וקידום אופיו המיוחד של צה"ל כצבא קולט ומחנך עליה, אבל קשת התפקידים של ח"ן התרחבה והיא כללה צורות שונות של הוראה לבעור הבערות בישובי-עולים, להדרכת נוער ולאימון מבוגרים בישובי-ספר.[1]
קצינות ח"ן ראשיות לדורותיהןעריכה
ערך מורחב – קצינת ח"ן ראשית
| שם | תקופת כהונה כקחנ"ר | הערות |
| סא"ל מינה בן צבי | 1947 - 1949 | |
| אל"ם שושנה ורנר | 1949 - 1952 | |
| אל"ם שושנה גרשונוביץ | 1952 - 1959 | |
| אל"ם דינה ורט | 1959 - 1964 | |
| אל"ם סטלה לוי | 1964 - 1970 | לימים חברת כנסת מטעם ד"ש |
| אל"ם דבורה תומר | 1970 - 1973 | האל"ם הראשונה בצה"ל מחוץ למסגרת הח"ן |
| אל"ם רות מושכל | 1973 - 1975 | |
| אל"ם דליה רז | 1975 - 1982 | לימים חברת מועצת עיריית חיפה |
| תא"ל עמירה דותן | 1982 - 1987 | האישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף בצה"ל, לימים חברת כנסת מטעם קדימה |
| תא"ל חדוה אלמוג | 1987 - 1991 | לימים מזכ"ל נעמת |
| תא"ל יהודית בן נתן | 1991 - 1994 | מניחת התשתית לבג"ץ אליס מילר, לימים מנהלת כפר הנוער עיינות |
| תא"ל ישראלה אורון | 1994 - 1997 | לימים סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי |
| תא"ל אורית אדטו | 1997 - 2000 | נציבת שב"ס הראשונה |
| תא"ל סוזי יוגב | 2000 - 2003 | הקחנ"ר האחרונה והיוהל"ן הראשונה |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- היסטוריה של הח"ן, באתר יוהל"ן
- אליס שלוי, חיל נשים, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
ראש הממשלה לוי אשכול וצמרת צה"ל מבקרים בבסיס ההדרכה של חיל נשים (בה"ד 12), סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שולייםעריכה
- ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1976, עמודים 216-217.
| זרועות, פיקודים ואגפּים | |
| אגפּים | אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף התכנון • אגף כוח האדם • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר |
| זרועות | זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים |
| פיקודים | פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף |
| גופים נוספים | יחידת בתי הדין הצבאיים • הפרקליטות הצבאית • המכללות הצבאיות • דובר צה"ל • הרבנות הצבאית • מפקדת העומק • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי |
| חילות צה"ל | |
| חילות השדה | חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל האיסוף הקרבי |
| חילות נוספים | חיל הרפואה • חיל הלוגיסטיקה • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל המודיעין • חיל הקשר והתקשוב • חיל המשטרה הצבאית • חיל משאבי האנוש • חיל החינוך והנוער • החיל הכללי |
| חילות היסטוריים | חיל המדע • חיל נשים |
| שונות | |
| מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • דין משמעתי | |
