חיל הנשים
חיל נשים (בר"ת: ח"ן) היה חיל צה"לי שהתקיים עד שנת 2001, שתחום אחריותו היה טיפול ספציפי בחיילות צבא ההגנה לישראל. תפקידיו היו קליטת החיילות, אימונן בהכשרה או טירונות, ושיבוצן ביחידות צה"ל השונות. במהלך שירותן היה החיל אחראי על שירותים שונים לחיילות על ידי יחידות ח"ן שפעלו ביחידות. הח"ן גם הפעיל בנות כמורות-חיילות באזורי פיתוח ושכונות עולים בישראל. מאמצע שנות ה-90 החל הח"ן בהדרגה להעביר את סמכויותיו למפקדי היחידות. יחידת המורות החיילות הועברה אל חיל החינוך.
תג החיל ההיסטורי, דגל החיל | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך |
ההגנה צה"ל |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1947–2001 (כ־54 שנים) |
פיקוד | |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
בשנת 2001 הורה הרמטכ"ל רב-אלוף שאול מופז על ביטול הח"ן[1]. כתוצאה מכך פורקה מפקדת קצינת חיל נשים ראשית (מקחנ"ר), והוקם גוף יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן; ומאז פברואר 2016 - יוהל"ם). תפקידיו העיקריים של גוף זה כיום סובבים סביב שמירת זכויות החיילות, קידומן לתפקידים שונים, מתן ייעוץ וכיוצא באלה.
היסטוריה
עריכההחיל הוקם רשמית בעיצומה של מלחמת העצמאות ב־26 במאי 1948, אך שורשיו עמוקים. נשים שירתו בהגנה, בפלמ"ח, באצ"ל ובלח"י. במלחמת העצמאות שירתו נשים כקשריות, נהגות-אמבולנסים, חובשות, רופאות, קצינות-מודיעין, קצינות-תותחנים וגם לוחמות. הן ליוו שיירות במשוריינים והשתתפו בהגנת היישובים. כאשר הוקם חיל נשים הציע דוד בן-גוריון את השם חע"ן (חיל עזר נשים), ולבסוף התקבל השם ח"ן. יעודו של הח"ן היה לשחרר מספר מרבי של גברים לתפקידים קרביים במילוי תפקידים מנהליים ומקצועיים ותפקידי שירות. ייעוד נוסף היה לתרום לגיבוש רוח היחידה, טיפול בחייל כפרט (כמורות וקצינות-סעד) וקידום אופיו המיוחד של צה"ל כצבא קולט ומחנך עליה, אבל קשת התפקידים של ח"ן התרחבה והיא כללה צורות שונות של הוראה לבעור הבערות בישובי-עולים, להדרכת נוער ולאימון מבוגרים בישובי-ספר.[2]
קצינות ח"ן ראשיות לדורותיהן
עריכה- ערך מורחב – קצינת ח"ן ראשית
שם | תקופת כהונה כקחנ"ר | הערות |
סא"ל מינה בן צבי | 1947 - 1949 | |
אל"ם שושנה ורנר | 1949 - 1952 | |
אל"ם שושנה גרשונוביץ | 1952 - 1959 | |
אל"ם דינה ורט | 1959 - 1964 | |
אל"ם סטלה לוי | 1964 - 1970 | לימים חברת הכנסת מטעם ד"ש |
אל"ם דבורה תומר | 1970 - 1973 | האל"ם הראשונה בצה"ל מחוץ למסגרת הח"ן |
אל"ם רות מושכל | 1973 - 1975 | לימים חברת מועצת עיריית חולון |
אל"ם דליה רז | 1975 - 1982 | לימים חברת מועצת עיריית חיפה |
תא"ל עמירה דותן | 1982 - 1987 | האישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף בצה"ל, לימים חברת הכנסת מטעם קדימה |
תא"ל חדוה אלמוג | 1987 - 1991 | לימים מזכ"ל נעמת |
תא"ל יהודית בן נתן | 1991 - 1994 | מניחת התשתית לבג"ץ אליס מילר, לימים מנהלת כפר הנוער עיינות |
תא"ל ישראלה אורון | 1994 - 1997 | לימים סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי |
תא"ל אורית אדטו | 1997 - 2000 | נציבת שב"ס הראשונה |
תא"ל סוזי יוגב | 2000 - 2003 | הקחנ"ר האחרונה והיוהל"ן הראשונה |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- היסטוריה של הח"ן, באתר יוהל"ן
- אליס שלוי, חיל הנשים, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- אימוני ח"ן ומסדר במעמד שושנה גרשונוביץ, ינואר 1957, ארכיון הסרטונים של AP
- ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בבה"ד 12, פברואר 1967, הביקור במעמד יצחק רבין, סטלה לוי, עזר ויצמן, אריק שרון ושמחה דיניץ, בערוץ ארכיון צהל ומערכת הביטחון
- ראשית ימי הח"ן, תערוכה באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
הערות שוליים
עריכה- ^ הוכרז רשמית על ביטול חיל הנשים, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2001
- ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1976, עמודים 216-217.