פולקסווגן חיפושית

חיפושית
מאפיינים כלליים
יצרן	פולקסווגן
שנות ייצור	1938–2003
יחידות שיוצרו	21,529,464
הרכבה	גרמניה הנאצית (1938–1944, בתקופת מלחמת העולם השנייה); גרמניה;
מודל אחריו	פולקסווגן גולף
גובה	1,500 מ"מ
מפרט טכני
מנוע	מנועי בוקסר מקוררי אוויר בנפחים שונים: 1.2, 1.3, 1.5 ו-1.6 ליטר.
מעצב	פרדיננד פורשה

חיפושית הוא כינויו של דגם המכונית הראשון מתוצרת חברת פולקסווגן הגרמנית.

בין השנים 1938–2003 יוצרו 21,529,464 יחידות שכללו 330,251 יחידות בתצורת קבריולה, מתוכם נמכרו בגרמניה 15,444,858 יחידות.

בברזיל יוצרו 3,350,000 יחידות.

היסטוריה ופיתוח

לאחר עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, פנה אדולף היטלר למהנדס פרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע חמישה אנשים, להגיע למהירות של כ-100 קילומטר לשעה, לצרוך לכל היותר ליטר דלק אחד ל-15 קילומטר ובעיקר לעלות פחות מ-1,000 רייכסמארקים^[1]. פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"חיפושית". זוהי גם תחילתה של חברת פולקסווגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית", במסגרת כוח באמצעות שמחה, תוכנית התרבות העממית של הנאצים. המכונית במתכונתה זו יוצרה במליוני יחידות, בגרמניה, ברזיל ומקסיקו, ואפילו בדרום אפריקה וניגריה. היא זכתה למעריצים רבים ואהדה רבה, ונחשבת לאחד מסמלי המאה ה-20. במהלך תקופת השואה התבססה החברה על עבודת כפייה של אסירים יהודים, שהיוו ארבעה מכל חמישה עובדים בה. בזכות קשריו האישיים של פורשה עם צמרת המפלגה הנאצית הוא זכה לאספקה קבועה של עובדי כפייה אלו.

חברות מתחרות אחדות יצרו גם הן מכוניות לפי המפרט המבוקש כגון "טטרה" ו"רוייטר", אך דגמיהן זכו להצלחה מועטה ביותר ואף לא קיבלו את ברכתו של היטלר. במאה ה-21 צצו עדויות שהיה זה מהנדס יהודי בשם גוז'ף גנץ שעיצב את החיפושית "המקורית", ופורשה לכל הפחות קיבל מהעיצוב השראה, אם לא העתיק אותו במלואו. נושא זה עדיין נמצא במחלוקת קשה.

פורשה החל לעבוד על תכנון המכונית שסימנה היה v1. היטלר דרש גם מכונית פתוחת גג שסימנה נקבע ל-v2. הסדנה, שמוקמה במוסך של פורשה התקשתה לעמוד בלוח הזמנים ועד 1935 יוצרו שלוש מכוניות מטיפוס v1 בלבד. על העיצוב החיצוני הופקד ארוין קומנדה, ממשרד התכנון ההנדסי של ד"ר פורשה. ב-1936 הושק דגם v3 שהוא הגרסה ששימשה לייצור סדרתי של החיפושית. לדגם זה נבחנו מנועים אחדים ולבסוף הוחלט על התקנת מנוע בוקסר בעל ארבעה צילינדרים, וארבע פעימות. המנוע הותקן מאחור, שלא כמקובל, כדי להפחית את העומס על המתלים והסרנים. הורכבו מתלים נפרדים עצמאיים, סרן אחורי אינטגרלי, וקירור אוויר. לשם ייצור דגם זה נעזר פורשה במפעלי דיימלר בנץ, בהם יוצרו 30 מכוניות שחולקו לבכירי המפלגה הנאצית, שהתבקשו לנהוג בהם ולדווח על חוויותיהם לצורך מקצה שיפורים במכונית.

ב-26 במאי 1936 הוקמו קווי היצור של החיפושית ב-וולפסבורג. עד סוף 1944, עקב צורכי המאמץ המלחמתי שלא אפשרו הקצאת כוח אדם וחומרים לפרויקט, יוצרו פחות מ-1,000 מכוניות. על בסיס דגם החיפושית נבנו מספר כלי רכב צבאיים שיוצרו בתקופת מלחמת העולם השנייה, הכוללים את הדגמים: פולקסווגן שווימווגן, פולקסווגן קומנדורסווגן, פולקסווגן קובלווגן.

עם תום המלחמה הוגבר קצב הייצור. ב-1950 יוצרה המכונית ה-100,000. ב-1953 יוצרה המכונית ה-250,000 וב-1972 יוצרה המכונית ה-15 מיליון. זו הייתה השנה בה הורידה חברת פלקסווגן את קצב הייצור בגרמניה והעתיקה את מרכז הכובד לברזיל ומקסיקו. ב-1974 נסגר פס הייצור בגרמניה ובמקום חיפושית החלו בייצור דגם הגולף.

בלוב שומרים את המכונית מסוג חיפושית, בה נסע מועמר קדאפי בימי המהפכה.

בשנת 1994 הציגה פולקסווגן את החיפושית החדשה ובשנת 1998 החלה במכירתה.

בשנת 2003 נמכרו רק כ-30,000 יחידות מהדגם הישן. ב-30 ביולי 2003 נסגר סופית פס היצור של החיפושית הקלאסית (הישנה) במקסיקו^[2], וזאת לאחר שיוצרו 21,529,464 יחידות של המכונית, שהיא מאבני הדרך בהיסטוריה של תעשיית הרכב העולמית.

בשנת 2011 הושקה גרסה של חיפושית 1.2TSI אוטומטית, Beetle.

כיום נחשבת החיפושית ברוב ארצות העולם המערבי כרכב אספנות. יש המקשטים אותה בצבעים ססגוניים ואף מוסיפים לה קישוטים נוספים ייחודיים.