פולקסווגן

תאגיד גרמני גדול המייצר כלי רכב

פולקסווגן (פוֹלְקְסְוָגֶן)גרמנית: Volkswagen, "מכונית העם") היא חברה גרמנית לייצור כלי רכב, אשר מהווה את המותג העיקרי (אך לא הפופולרי ביותר) של קבוצת פולקסווגן, יצרנית כלי הרכב הראשונה בגודלה בעולם[1]. החברה נוסדה בשנות ה-30 בוולפסבורג שבגרמניה ע״י קבוצת אנשי מפתח, ביניהם פריננד פורשה, ובהוראת אדולף היטלר, על מנת לייצר מכוניות זולות למעמד הפועלים, לכן פירוש שם החברה הוא "מכונית העם".

פולקסווגן
Volkswagen logo 2019.svg
Wolfsburg VW-Werk.jpg
נתונים כלליים
סוג חברת בת
סיסמה ה-אוטו (Das Auto)
מייסדים התאחדות כלי רכב גרמנית
תאריך הקמה 1937
חברת אם קבוצת פולקסווגן
מיקום המטה גרמניהגרמניה וולפסבורג, גרמניה
שליטה בחברה קבוצת פולקסווגן
ענפי תעשייה תעשיית הרכב
מוצרים עיקריים מכוניות
הכנסות 235.8 מיליארד אירו (2018)
רווח 21.7 מיליארד אירו (2012)
אנשי מפתח ברנד פיצ'טסרידר
עובדים 304,174
 
www.volkswagen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
מייסד החברה פרדיננד פורשה (שני מימין) לצד אדולף היטלר, ראש חזית העבודה הגרמני רוברט ליי ומפקד הלופטוואפה ומשרד התעופה הרמן גרינג

עד שנת 1930 נעשו ניסיונות לייצר מכוניות שיהיו פשוטות, אמינות וזולות כדי להתאים לכיסו של האדם הפשוט. מכוניות אלו זכו להצלחה מועטת, בעיקר בגלל המצב הכלכלי הכמעט נואש של הגרמני הממוצע בשנים אלו. בשנת 1930 הקים פרדיננד פורשה סטודיו לעיצוב מכוניות על שמו. הוא פיתח דגם מיוחד וחדש של גלגלי מכוניות ורשם אותו כפטנט על שמו. עד מהרה פנתה אליו יצרנית האופנועים זונדאפ בהצעה למיזם משותף, ליצור מכונית שתשתמש במנוע 1.2 ליטר של אופנועיה. העיצוב היה דומה למדי לצורת החיפושית המפורסמת. המיזם לא הצליח. בהמשך עיצב פורשה פעם נוספת מכונית דומה מאוד לחיפושית בעבור יצרן המכוניות הגרמני NSU. במאה ה-21 צצו עדויות שהיה זה מהנדס יהודי בשם גוז׳ף גנץ שעיצב את החיפושית ״המקורית״, ופורשה לכל הפחות קיבל מהעיצוב השראה, אם לא העתיק אותו במלואו. נושא זה עדיין נמצא במחלוקת קשה.

עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא פנה לפרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של כ-100 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־1,000 מארקים של הרייך. פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"חיפושית" המפורסמת, במסגרת תוכנית "כוח באמצעות שמחה". קווי היצור של החיפושית מוקמו ב־Fallersleben סקסוניה. זוהי גם תחילתה של חברת פולקסווגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית". במהלך תקופת השואה התבססה החברה על עבודת כפייה של אסירים יהודים, שהיוו ארבעה מכל חמישה עובדים בה. בזכות קשריו האישיים של פורשה עם צמרת המפלגה הנאצית זכה לאספקה קבועה של עובדי כפייה אלו[2].

 
אדולף היטלר נואם בטקס הנחת אבן הפינה למפעל פולקסווגן הראשון (פלרסלבן, 26 במאי 1938). בקצה הימני פרדיננד פורשה.

חברות מתחרות אחדות יצרו גם הן מכוניות לפי המפרט המבוקש, חברת "טטרה" וחברת "רוייטר", אך דגמיהן זכו להצלחה מועטה ביותר ואף לא קיבלו את ברכתו של הפיהרר. פורשה החל לעבוד על תכנון המכונית שסימנה היה V1. היטלר דרש גם מכונית פתוחת גג שסימנה נקבע ל־V2. הסדנא התקשתה לעמוד בלוח הזמנים ועד 1935 יוצרו שלוש מכוניות מטיפוס v1 בלבד.

ב־1936 הושק דגם V3 שהוא הגרסה ששימשה לייצור מסיבי של החיפושית. לדגם זה נבחנו מנועים אחדים ולבסוף נבחר מנוע בוקסר מקורר אוויר בעל ארבעה צילינדרים, המבצע עבודה בארבע פעימות. המנוע הותקן מאחור, שלא כמקובל, כדי להפחית את העומס על המתלים והסרנים. הורכבו מיתלים נפרדים עצמאיים וסרן אחורי אינטגרלי. במתכונת הזו, יוצרה המכונית במיליוני יחידות, בגרמניה, ברזיל ומקסיקו, ואפילו בדרום אפריקה וניגריה וזכתה למעריצים ואהדה רבה, ונחשבת לאחד מסמלי המאה ה-20.

לאחר מלחמת העולם השנייה נתפסה חברת פולקסווגן על ידי בעלות הברית והושבה לגרמניה רק ב־1949. לאחר המלחמה המשיכה חברת פולקסווגן לייצר את ה"חיפושית" כמו גם מגוון דגמים חדשים. בשיתוף פעולה עם יצרן הכרכרות לשעבר "קארמאן" יוצרה מכונית הספורט קארמאן גיאה, שהיא וריאציה על החיפושית. כשהתעורר הצורך במכונית מסחרית חזקה, אמינה ויעילה תוכנן ה"טרנספורטר" שהושק בשנת 1950. אחר כך הופיעו דגמים כדוגמת הוואריאנט.

בשנת 1965 רכשה פולקסווגן את יצרן כלי הרכב הגרמני "אוטו יוניון" וב-1969 רכשה את NSU. היא החייתה מותג בשם אאודי שהיה בבעלות אוטו יוניון וכך החלה לסלול את הדרך להקמת קבוצת פולקסווגן. רכישת יצרנים אלו סיפקה גם את הידע ההנדסי שהיה חסר לפולקסווגן בייצור מנועים מקוררי מים. עד אותה עת היו כל מנועי החברה מבוססים על גרסאות שונות של המנוע מקורר האוויר של החיפושית. תחילה הוצג דגם הפולו שהיה למעשה העתק של אאודי 50 ורק ב־1974 הוצג לראשונה דגם בעל מנוע מקורר מים שתוכנן כולו על ידי פולקסווגן. היה זה דגם הגולף.

פולקסווגן יעדה את הגולף כמחליף לחיפושית, שהיוותה את עיקר מכירותיה מאז היווסדה. הגולף הוצג בתערוכת פריז של 1974 ונועד להיות הרכב העממי החדש של המשפחה הגרמנית הממוצעת, בדומה לחיפושית. במהלך השנים הוא שינה את מראהו מספר פעמים והשיג נתוני מכירות מצוינים. עד היום נמכרו 23 מיליוני גולף והוא מהמכוניות הנמכרות בעולם. בשנת 1980 יוצרה החיפושית ה־20 מיליון במקסיקו והיצור נמשך ואף גבר. מאוחר יותר הושקו דגמי הפאסאט.

מאז העשור הראשון של המאה ה-21 פונה פולקסווגן גם לנישות ייחודיות ומייצרת רכבי פאר כפולקסווגן פייטון, ורכבי שטח ופנאי מדגם פולקסווגן טוארג. מכוניותיה ודאי אינן ראויות עוד לתואר "מכונית עממית" והן זוכות לתדמית של איכות גבוהה.

זיוף נתוני זיהום האווירעריכה

  ערך מורחב – דיזלגייט

בספטמבר 2015 הורתה הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית לפולקסווגן לבצע קריאה לתיקון לקרוב לחצי מיליון מכוניות, בטענה שבדגמי הדיזל של החברה מותקנת תוכנה המזייפת נתוני זיהום אוויר.

התוכנה מותקנת על גבי יחידת הבקרה האלקטרונית (ECU) של המנוע וכאשר מזוהה שהרכב נמצא בבדיקה תקופתית לזיהום אוויר, מקטינה את רמת הפליטה של הרכב ובכך מציגה תמונת שווא[3]. ממצאי החקירה העידו על רמת פליטה של פי 40 מרמת הזיהום המותרת בחוק. בעקבות זה החברה הודתה בקיום התוכנה, הקצתה צוות חקירה חיצוני לטיפול בבעיה, ומנכ"ל החברה, מרטין וינטרקורן, התפטר מתפקידו[4]. כתוצאה מהפרשה שווי השוק של החברה ירד בעשרות מיליארדי דולרים תוך ימים בודדים והחברה דיווחה על הפסד של 3.48 מיליארד אירו ברבעון השלישי של 2015[5].

דגמיםעריכה

פרטיות

  • חיפושית - יוצרו 21,529,464 יחידות (1938–2003)
  • אפ! - מכונית מיני. משווקת עם מנוע בנפח 1.0 ליטר. משווקת לא רק כמותג פולקסווגן, אלא גם כסקודה סיטיגו וסיאט מיי.
  • פולו - סופרמיני. בעבר הייתה קיימת בגרסת סדאן אשר כונתה "פולו קלאסיק" אשר שווקה בדור השלישי בישראל וכיום אינה משווקת בישראל, וכיום בגרסת GTI ספורטיבית עם מנוע 2.0 ל' טורבו בנזין בעל הספק של 200 כ"ס. מיוצרת בספרד, ומתחרה בדגמים כגון רנו קליאו ויונדאי i20.
  • גולף - משפחתית האצ'בק. הגולף הוא הרכב הנמכר ביותר בגרמניה מזה שנים - מוכר בזכות היותו בעל עיצוב פשטני ומהונדס היטב. מקביל לסיאט לאון ולאאודי A3. קיים גם בגרסת GTI ספורטיבית עם 230 או 247 כ״ס ובגרסת R קיצונית עם 310 כ״ס והנעה כפולה. מתחרה בדגמים כגון סוזוקי קרוסאובר וטויוטה אוריס.
  • גולף ספורטסוואן - מיקרוואן. גרסה מוגדלת לגולף, שנקראה בדגמה הקודם ״גולף פלוס״. תא הנוסעים בספורטסוואן מעט שונה מזה שבגולף הרגילה.
  • ג'טה - משפחתית סדאן. בדגמים הקודמים התבססה על הגולף, כעת כבר לא. מיוצרת במקסיקו.
  • פאסאט - מכונית מנהלים (משפחתית גדולה) המיוצרת מאז 1973. מקבילה לסקודה סופרב ולאאודי A4 וקיימת בתצורות סדאן וסטיישן (בישראל נמכרת רק גרסת הסדאן).
  • ארטאון - גרסת קופה-סדאן המבוססת על הפאסאט. החליפה את ה-CC ומקבילה לאאודי A5.
  • טוראן - מיניוואן קומפקטי. יכול להכיל עד 7 נוסעים.
  • שאראן - מיניוואן בגודל מלא. נמכר בארץ תחת מיתוג שונה - סיאט אלהמברה.
  • אמאו - משפחתית קומפקטית שיוצרה בין השנים 2016–2020 בהודו.
  • ונטו - משפחתית קומפקטית המיוצרת משנת 2010 בהודו, רוסיה ומלזיה

קופה\קבריולה

טנדרים

פנאי שטח

מסחריות

  • פולקסווגן סוג 2 - מסחרית, טנדר, מיניבוס - מיוצרת משנת 1949 ועד היום
  • פולקסווגן סוג 147 - מסחרית קטנה אשר יוצרה בין השנים 19641974
  • פולקסווגן קאדי - מסחרית קטנה המיוצרת משנת 1980 ועד היום, כדוגמת הסיטרואן ברלינגו ופורד טורנאו.
  • טרנספורטר - הוואן הוותיק של החברה, המוצע כוואן להסעת נוסעים (עד 12), וואן סגור עם שני מושבים או וואן עם שני מושבים ואפשרות להרכבת ארגז אחורי.
  • קראוול - גרסה מפוארת של הטרנספורטר. קיים בגרסת מולטיוואן ופאן אמריקנה (גרסת שטח למולטיוואן).
  • קרפטר - מסחרית גדולה. מתחרה במרצדס ספרינטר. בדגמו הקודם של הקראפטר, הוא התבסס על אותה פלטפורמה של הספרינטר ואף יוצר על ידי מרצדס עבור פולקסווגן.
  • אמארוק - טנדר מסחרי (פיק אפ).

משאיות

כלי רכב צבאיים

קונספט

בישראלעריכה

היבואן הרשמי של החברה בישראל הוא "צ'מפיון מוטורס", שהוא היבואן גם של עוד שלוש חברות אירופאיות: סקודה, סיאט, ואאודי.

עצם היותה חברה גרמנית, בכלל, ומקורותיה הנאצים, בפרט, העיבו על מכירותיה בישראל. בשנים הראשונות למדינה היו כלי רכב תוצרת החברה ומשרדיה יעד לוונדליזם, ופעמים רבות צוירו עליהם צלבי קרס[2]. מאז סוף המאה ה-20 נמכרות בישראל מכוניות פולקסווגן בהיקף נרחב, ואף יש לה מספר לקוחות רשמיים קבועים במדינה, ובכללם צה"ל, שמעניק מכונית מדגם פולקסווגן לכל אלוף בצבא. עם זאת, בשנת 2011 סירב המפקד הנכנס של חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, לקבל מכונית מתוצרת החברה, היות שמקורה גרמני. אתר החברה בעברית אינו מציין את פעולותיה של החברה בתקופת השואה, את הרקע הנאצי שלה, או את העובדה שהתבססה בשנותיה הראשונות על עבודת כפייה יהודית[2].

נתוני מכירותעריכה

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2019 4,257 16 -27.4
2018 5,864 15 -17.4
2017 7,099 13 -23.4
2016 9,262 10 14.9
2015 8,058 10 3.3
2014 7,804 13 -11.7
2013 8,836 10 -14.2
2012 10,303 7 -14.6
2011 12,068 7 2.2
2010 11,810 5 50.1

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פולקסווגן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה