פולקסווגן
פולקסווגן (פוֹלְקְסְוָגֶן) (בגרמנית: Volkswagen, "מכונית העם") היא חברה גרמנית לייצור כלי רכב, אשר מהווה את המותג העיקרי (אך לא הפופולרי ביותר) של קבוצת פולקסווגן, יצרנית כלי הרכב הראשונה בגודלה בעולם[1]. החברה נוסדה בשנות ה-30, בהוראת אדולף היטלר, בוולפסבורג שבגרמניה על-ידי קבוצת אנשי מפתח, ביניהם פרדיננד פורשה, על מנת לייצר מכוניות זולות למעמד הפועלים. לכן פירוש שם החברה הוא "מכונית העם".
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברת בת |
מוטו | ה-אוטו (Das Auto) |
מייסדים | התאחדות כלי רכב גרמנית |
תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־87 שנים) |
חברת אם | קבוצת פולקסווגן |
מיקום המטה | וולפסבורג, גרמניה |
שליטה בחברה | קבוצת פולקסווגן |
ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
מוצרים עיקריים | מכוניות |
הכנסות | 235.8 מיליארד אירו (2018) |
רווח תפעולי | 22,124,000,000 אירו (נכון ל־2022) |
רווח | 21.7 מיליארד אירו (2012) |
מנכ"ל | Thomas Schäfer |
עובדים | 304,174 |
www.volkswagen.com | |
היסטוריה
עריכהעד שנת 1930 נעשו ניסיונות לייצר מכוניות שתהינה אמינות, אולם פשוטות וזולות, כדי להתאים לכיסו של האדם הפשוט. מכוניות אלו זכו להצלחה מועטת, בעיקר בגלל המצב הכלכלי הגרוע של הגרמני הממוצע בשנים אלו. בשנת 1930 הקים פרדיננד פורשה סטודיו לעיצוב מכוניות על שמו. הוא פיתח דגם מיוחד וחדש של צמיגי מכוניות ורשם אותו כפטנט על שמו. עד מהרה פנתה אליו יצרנית האופנועים זונדאפ בהצעה למיזם משותף, ליצור מכונית שתשתמש במנוע 1.2 ליטר של אופנועיה. העיצוב היה דומה למדי לצורת החיפושית המפורסמת. המיזם לא הצליח. בהמשך עיצב פורשה פעם נוספת מכונית דומה מאוד לחיפושית בעבור יצרן המכוניות הגרמני "NSU". בראשית המאה ה-21 צצו עדויות שהיה זה מהנדס יהודי-גרמני בשם יוזף גנץ שעיצב את החיפושית "המקורית", ופורשה לכל הפחות קיבל מהעיצוב השראה, אם לא העתיק אותו במלואו. נושא זה עדיין נמצא במחלוקת קשה.
עם עלייתו של אדולף היטלר לשלטון הוא פנה לפרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של כ-100 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־1,000 מארקים של הרייך. פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה"חיפושית" המפורסמת, במסגרת תוכנית "כוח באמצעות שמחה" (שפעלה תחת חזית העבודה הגרמנית). קווי היצור של החיפושית מוקמו ב־Fallersleben סקסוניה. זוהי גם תחילתה של חברת פולקסווגן, שהוקמה כדי לייצר "מכונית עממית"[2].
חברות מתחרות אחדות יצרו גם הן מכוניות לפי המפרט המבוקש, חברת "טטרה" וחברת "רוייטר", אך דגמיהן זכו להצלחה מועטה ביותר ואף לא קיבלו את ברכתו של הפיהרר. פורשה החל לעבוד על תכנון המכונית שסימנה היה V1. היטלר דרש גם מכונית פתוחת גג שסימנה נקבע ל־V2. הסדנא התקשתה לעמוד בלוח הזמנים ועד 1935 יוצרו שלוש מכוניות מטיפוס v1 בלבד.
ב־1936 הושק דגם V3 שהוא הגרסה ששימשה לייצור מסיבי של החיפושית. לדגם זה נבחנו מנועים אחדים ולבסוף נבחר מנוע בוקסר מקורר אוויר בעל ארבעה צילינדרים, המבצע עבודה בארבע פעימות. המנוע הותקן מאחור, שלא כמקובל, כדי להפחית את העומס על המתלים והסרנים. הורכבו מיתלים נפרדים עצמאיים וסרן אחורי אינטגרלי. במתכונת הזו, יוצרה המכונית במיליוני יחידות, בגרמניה, ברזיל ומקסיקו, ואפילו בדרום אפריקה וניגריה וזכתה למעריצים ואהדה רבה, ונחשבת לאחד מסמלי המאה ה-20.
במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרו במפעלי החברה טנקים מסוגים שונים ולקחו חלק בפיתוח טכנולוגית רקטות ה-V1 ששוגרו אל עבר מטרות אזרחיות בלונדון[3]. במהלך תקופת השואה התבססה החברה על עבודת כפייה של אסירים יהודים, שהיוו ארבעה מכל חמישה עובדים בה. בזכות קשריו האישיים של פורשה עם צמרת המפלגה הנאצית הוא זכה לאספקה קבועה של עובדי כפייה אלו[2].
לאחר מלחמת העולם השנייה נתפסה חברת פולקסווגן על ידי בעלות הברית והושבה לגרמניה רק ב־1949. לאחר המלחמה המשיכה חברת פולקסווגן לייצר את ה"חיפושית" כמו גם מגוון דגמים חדשים. בשיתוף פעולה עם יצרן הכרכרות לשעבר "קארמאן" יוצרה מכונית הספורט קארמאן גיאה, שהיא וריאציה על החיפושית. כשהתעורר הצורך במכונית מסחרית חזקה, אמינה ויעילה תוכנן ה"טרנספורטר" שהושק בשנת 1950. אחר כך הופיעו דגמים כדוגמת הוואריאנט.
בשנת 1965 רכשה פולקסווגן את יצרן כלי הרכב הגרמני "אוטו יוניון" וב-1969 רכשה את NSU. היא החייתה מותג בשם אאודי שהיה בבעלות אוטו יוניון וכך החלה לסלול את הדרך להקמת קבוצת פולקסווגן. רכישת יצרנים אלו סיפקה גם את הידע ההנדסי שהיה חסר לפולקסווגן בייצור מנועים מקוררי מים. עד אותה עת היו כל מנועי החברה מבוססים על גרסאות שונות של המנוע מקורר האוויר של החיפושית. תחילה הוצג דגם הפולו שהיה למעשה העתק של אאודי 50 ורק ב־1974 הוצג לראשונה דגם בעל מנוע מקורר מים שתוכנן כולו על ידי פולקסווגן. היה זה דגם הגולף.
פולקסווגן יעדה את הגולף כמחליף לחיפושית, שהיוותה את עיקר מכירותיה מאז היווסדה. הגולף הוצג בתערוכת פריז של 1974 ונועד להיות הרכב העממי החדש של המשפחה הגרמנית הממוצעת, בדומה לחיפושית. במהלך השנים הוא שינה את מראהו מספר פעמים והשיג נתוני מכירות מצוינים. עד היום נמכרו 23 מיליוני גולף והוא מהמכוניות הנמכרות בעולם. בשנת 1980 יוצרה החיפושית ה־20 מיליון במקסיקו והיצור נמשך ואף גבר. מאוחר יותר הושקו דגמי הפאסאט.
מאז העשור הראשון של המאה ה-21 פונה פולקסווגן גם לנישות ייחודיות ומייצרת רכבי פאר כפולקסווגן פייטון, ורכבי שטח ופנאי מדגם פולקסווגן טוארג. מכוניותיה ודאי אינן ראויות עוד לתואר "מכונית עממית" והן זוכות לתדמית של איכות גבוהה ומתומחרות במחיר גבוה יחסית.
החברה נכנסת לתחום של מכוניות חשמליות. ביולי 2024 הוכרס על חתימת הסכם עם QuantumScape על ייצור סוללות בהשיף שנתי שיספיק למיליון מכוניות[4].
זיוף נתוני זיהום האוויר
עריכה- ערך מורחב – דיזלגייט
בספטמבר 2015 הורתה הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית לפולקסווגן לבצע קריאה לתיקון לקרוב לחצי מיליון מכוניות, בטענה שבדגמי הדיזל של החברה מותקנת תוכנה המזייפת נתוני זיהום אוויר.
התוכנה מותקנת על גבי יחידת הבקרה האלקטרונית (ECU) של המנוע וכאשר מזוהה שהרכב נמצא בבדיקה תקופתית לזיהום אוויר, מקטינה את רמת הפליטה של הרכב ובכך מציגה תמונת שווא[5]. ממצאי החקירה העידו על רמת פליטה של פי 40 מרמת הזיהום המותרת בחוק. בעקבות זה החברה הודתה בקיום התוכנה, הקצתה צוות חקירה חיצוני לטיפול בבעיה, ומנכ"ל החברה, מרטין וינטרקורן, התפטר מתפקידו[6]. כתוצאה מהפרשה שווי השוק של החברה ירד בעשרות מיליארדי דולרים תוך ימים בודדים והחברה דיווחה על הפסד של 3.48 מיליארד אירו ברבעון השלישי של 2015[7].
דגמים
עריכהפרטיות
עריכה- חיפושית - יוצרו 21,529,464 יחידות (1938–2003)
- אפ! - מכונית מיני. משווקת עם מנוע בנפח 1.0 ליטר. משווקת לא רק כמותג פולקסווגן, אלא גם כסקודה סיטיגו וסיאט מיי.
- פולו - סופרמיני. בעבר הייתה קיימת בגרסת סדאן אשר כונתה "פולו קלאסיק" אשר שווקה בדור השלישי בישראל וכיום אינה משווקת בישראל, וכיום בגרסת GTI ספורטיבית עם מנוע 2.0 ל' טורבו בנזין בעל הספק של 200 כ"ס. מיוצרת בספרד, ומתחרה בדגמים כגון רנו קליאו ויונדאי i20.
- גולף - משפחתית האצ'בק. הגולף הוא הרכב הנמכר ביותר בגרמניה מזה שנים - מוכר בזכות היותו בעל עיצוב פשטני ומהונדס היטב. מקביל לסיאט לאון ולאאודי A3. קיים גם בגרסת GTI ספורטיבית עם 230 או 247 כ״ס ובגרסת R קיצונית עם 310 כ״ס והנעה כפולה. מתחרה בדגמים כגון סוזוקי קרוסאובר וטויוטה אוריס.
- גולף ספורטסוואן - מיקרוואן. גרסה מוגדלת לגולף, שנקראה בדגמה הקודם ״גולף פלוס״. תא הנוסעים בספורטסוואן מעט שונה מזה שבגולף הרגילה.
- ג'טה - משפחתית סדאן. בדגמים הקודמים התבססה על הגולף, כעת כבר לא. מיוצרת במקסיקו.
- פאסאט - מכונית מנהלים (משפחתית גדולה) המיוצרת מאז 1973. מקבילה לסקודה סופרב ולאאודי A4 וקיימת בתצורות סדאן וסטיישן (בישראל נמכרת רק גרסת הסדאן).
- ארטאון - גרסת קופה-סדאן המבוססת על הפאסאט. החליפה את ה-CC ומקבילה לאאודי A5.
- טוראן - מיניוואן קומפקטי. יכול להכיל עד 7 נוסעים.
- שאראן - מיניוואן בגודל מלא. נמכר בארץ תחת מיתוג שונה - סיאט אלהמברה.
- אמאו - משפחתית קומפקטית שיוצרה בין השנים 2016–2020 בהודו.
- ונטו - משפחתית קומפקטית המיוצרת משנת 2010 בהודו, רוסיה ומלזיה
- פולקסווגן חיפושית חדשה - גרסה חדשה לחיפושית של פולקסווגן בשתי גרסאות - קבריולה וקופה (בארץ - קופה בלבד). נחשבת למכונית המזוהה ביותר עם חברת פולקסווגן ואייקון בעולם המוטורי.
- פולקסווגן איוס - קבריולה 2 דלתות קומפקטית. מבוססת על הגולף.
- שירוקו - קופה ספורטיבית. מבוססת על השלדה של הגולף, קיימת גם גרסת R קיצונית שלא משווקת בישראל.
- פולקסווגן SP2 - מכונית ספורטיבית מתוצרת "Volkswagen do Brasil" אשר יוצרה בין השנים 1972–1976 והייתה מיועדת לשוק הדרום אמריקאי
טנדרים
עריכה- פולקסווגן EA489 בסיס-טרנספורטר (יוצרה בין השנים 1975–1979)
פנאי שטח
עריכה- טי-רוק - קרוסאובר עירוני, הראשון בתולדות החברה. הוצג באוגוסט 2017 ומציע הנעה קדמית או כפולה (בניגוד לחלק ממתחריו). מתחרה בעיקר ברנו קפצ'ור ובטויוטה CH-R. טרם שווק בישראל.
- טיגואן - קרוסאובר. מוצע עם מנועי טורבו-בנזין (TSI) בנפחים 1.4 או 2.0, כאשר ה-2.0 מצויד במערכת הנעה כפולה. במדינות מסוימות מוצע גם בגרסת All-Space מוארכת עם שבעה מושבים, אך לא בישראל. ממתחריו: טויוטה ראב-4, מיצובישי אאוטלנדר.
- טוארג - רכב הכביש-שטח הגדול והמפואר של החברה. חולק פלטפורמה עם קאיין של פורשה ובאופן חלקי עם אאודי Q7.
- אטלס - רכב שטח גדול בעל 7 מקומות ישיבה. מתחרה בדגמים כגון טויוטה היילנדר ופורד אקספלורר.
- טרמונט - רכב שטח המיוצר בסין.
- ניבוס - SUV המיוצר בברזיל משנת 2020.
- פולקסווגן תלאגון - קרוסאובר בעלת שישה או שבעה מקומות, שמיוצרת מאפריל 2021.
מסחריות
עריכה- פולקסווגן סוג 2 - מסחרית, טנדר, מיניבוס - מיוצרת משנת 1949 ועד היום
- פולקסווגן סוג 147 - מסחרית קטנה אשר יוצרה בין השנים 1964–1974
- פולקסווגן קאדי - מסחרית קטנה המיוצרת משנת 1980 ועד היום, כדוגמת הסיטרואן ברלינגו ופורד טורנאו.
- טרנספורטר - הוואן הוותיק של החברה, המוצע כוואן להסעת נוסעים (עד 12), וואן סגור עם שני מושבים או וואן עם שני מושבים ואפשרות להרכבת ארגז אחורי.
- קראוול - גרסה מפוארת של הטרנספורטר. קיים בגרסת מולטיוואן ופאן אמריקנה (גרסת שטח למולטיוואן).
- אמארוק - טנדר מסחרי (פיק אפ).
- פולקסווגן מולטיוואן T7 - מסחרית במרכב מיניוואן.
- פולקסווגן קראפטר - מסחרית גדולה המיוצרת משנת 2006. מתחרה במרצדס ספרינטר. בדגמו הקודם של הקראפטר, הוא התבסס על אותה פלטפורמה של הספרינטר ואף יוצר על ידי מרצדס עבור פולקסווגן.
משאיות
עריכה- פולקסווגן L80 - משאית קלה אשר יוצרה בין השנים 1994–2000, ושווקה באירופה.
- פולקסווגן Delivery - סדרת משאיות בעלי כושר העמסה של 5–8 טון אשר מיוצרות מאז 1998.
כלי רכב צבאיים
עריכהקונספט
עריכהגלריה
עריכה-
דגם חיפושית מראשית שנות ה-50
-
חיפושית
-
פאסאט (B8)
-
קארמאן גיאה
-
גולף MK7 סטיישן
-
טוארג (דור שני)
-
אפ! (לאחר מתיחת פנים)
-
פולו (לאחר מתיחת פנים)
-
גולף
-
גולף ספורטסוואן
-
טיגואן
בישראל
עריכההיבואן הרשמי של החברה בישראל הוא "צ'מפיון מוטורס", שהוא היבואן גם של עוד ארבע חברות אירופאיות: אאודי, סקודה, סיאט וקופרה.
עצם היותה חברה גרמנית, בכלל, ומקורותיה הנאצים, בפרט, העיבו על מכירותיה בישראל. בשנים הראשונות למדינה היו כלי רכב תוצרת החברה ומשרדיה יעד לוונדליזם, ופעמים רבות צוירו עליהם צלבי קרס[2]. מאז סוף המאה ה-20 נמכרות בישראל מכוניות פולקסווגן בהיקף נרחב, ואף יש לה מספר לקוחות רשמיים קבועים במדינה, ובכללם צה"ל, שמעניק מכונית מדגם פולקסווגן לכל אלוף בצבא. עם זאת, בשנת 2011 סירב המפקד הנכנס של חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, לקבל מכונית מתוצרת החברה, היות שמקורה גרמני. אתר החברה בעברית אינו מציין את פעולותיה של החברה בתקופת השואה, את הרקע הנאצי שלה, או את העובדה שהתבססה בשנותיה הראשונות על עבודת כפייה יהודית[2].
נתוני מכירות
עריכהעל פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[8]:
שנה | מכירות | מיקום כללי | % שינוי |
---|---|---|---|
2019 | 4,257 | 16 | -27.4 |
2018 | 5,864 | 15 | -17.4 |
2017 | 7,099 | 13 | -23.4 |
2016 | 9,262 | 10 | 14.9 |
2015 | 8,058 | 10 | 3.3 |
2014 | 7,804 | 13 | -11.7 |
2013 | 8,836 | 10 | -14.2 |
2012 | 10,303 | 7 | -14.6 |
2011 | 12,068 | 7 | 2.2 |
2010 | 11,810 | 5 | 50.1 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פולקסווגן (באנגלית)
- פולקסווגן, ברשת החברתית פייסבוק
- פולקסווגן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פולקסווגן, ברשת החברתית אינסטגרם
- פולקסווגן, ברשת החברתית טיקטוק
- פולקסווגן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אתר פולקסווגן בישראל
- הסדר סוכנות "פולקסווגן", דבר, 30 בנובמבר 1965
- אלה מסעות "פולקסוואגן" בישראל, דבר, 31 במרץ 1965
- אקונומיסט, פולקסווגן עוקפת את כולן, באתר TheMarker, 25 ביולי 2012
- קינן כהן, קליפורניקיישן – ביקור במפגש מועדון VW השנתי בישראל, באתר וואלה, 25 באפריל 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ Volkswagen Group on top of light vehicles, over Toyota & Nissan/Renault באתר Focus2move
- ^ 1 2 3 4 יעל אלנתן, פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
- ^ נעם וינד, כך שירתה תעשיית הרכב הגרמנית את השלטון הנאצי, באתר the car כל מה שצריך לדעת על גלגלים, 12 באפריל 2018
- ^ הסכם ייצור עם QuantumScape
- ^ הניו יורק טיימס, התרגיל המזוהם של פולקסווגן: פיתחה תוכנה מיוחדת שמרמה בבדיקות זיהום אוויר, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2015
הניו יורק טיימס, כל מה שצריך לדעת על ההונאה שעלולה לעלות לפולקסווגן בבכורה העולמית שלה, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2015 - ^ דרמה בפולקסווגן: המנכ"ל התפטר לאחר נזק של 6.5 מיליארד יורו ו-11 מיליון מכוניות פגומות, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2015
- ^ פולקסווגן מאבדת כוח מנוע: מדווחת על הפסד ענק לרבעון השלישי של 3.48 מיליארד יורו, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2015
- ^ מכירות פולקסווגן בישראל, קארזון