חכמי חלם
חכמי חלם (ביידיש: די כעלמער חכמים) - ביטוי שנוצר בפולקלור היהודי במזרח אירופה, לפיה הפכה בזמנו העיר חלם שבפולין למושא של בדיחות בתור עיר של טיפשים. יהודים ישבו בה מאות בשנים, והכינויים חכמי חֶלֶם או חֶלְמָאִים מרמזים לבריות שמעשיהם טיפשיים ואבסורדיים. לא ידוע מדוע דווקא חלם נבחרה לייצג "עיר של טיפשים". קיימת סברה כי הסיבה נעוצה במילה הפולנית "חולם" (ביידיש: קליסקי), שפירושה "טיפש"[1], ומצד שני ייתכן אף כי מקור הביטוי "חולם" בפולנית בא משמה של העיר.[דרוש מקור] גרסה נוספת היא, כי חכמתם ומאידך, תמימותם של יהודי חלם, יצרה את המונח.
כיום נהוג להשתמש במושג "מעשה חלם" או "חלמאוּת" כביטוי לבזבוז כספי ציבור על ידי הרשויות, כאשר הוא נעשה בניגוד לכל היגיון, כמו סלילת כביש ארוך לשום מקום, בניית תחנת רכבת באמצע שום מקום, בניית גשר גדול מעל שדה ריק שאף אחד לא עובר בו, משלוח דואר חוזר לכתובת שאינה קיימת, וכדומה.
סופרים אחדים עסקו בליקוט סיפורים אודות חכמי חלם, בכללם הסופר אלתר דרויאנוב וכן הסופר היידי יצחק בשביס-זינגר שליקטם בספרו "שלומיאל איש חלם ועוד סיפורים", שאף עובד לסרט בשם הרפתקאות שלומיאל.
היסטוריה
עריכהספר ראשון שכלל סיפורים על שוטים המיוחסים לעיר חלם הופיע בעילום שם בשנת 1867 ומיוחס לאייזיק מאיר דיק[2]. הראשון להשתמש בביטוי "שוטי חלם" היה קרל פרידריך וילהלם וואנדר (Karl Friedrich Wilhelm Wander) אשר במאסף של אגדות עם בשנת 1873, כלל גם את הביטוי "שוטי חלם" על סמך מידע שקיבל מאיגנץ ברנשטיין[3]. במהרה פשט השימוש בעיר חלם בקרב מספרי בדיחות ומחדדי חידות[4].
מתחילת המאה ה-20 משמש הביטוי "חכמי חלם" כביטוי שגור בדיון הפוליטי[5].
מסיפורי חכמי חלם
עריכהתושבי חלם נהגו, על-פי הפולקלור, לעשות מעשים נפסדים שאין בהם תכלית, ובהם היו מתגאים כאילו היוו תרומה של ממש. רבות מהבדיחות מציגות מעשי טפשות של הציבור כולו, ויש בהן העוסקות בטפשותו של חלמאי יחיד. דוגמה:
מצאוּ לסופר-הקהל של חלם, שהוא יושב וכותב מכתב באותיות של "קידוש לבנה". אמרו לו:
אותיות גדולות אלו למה?
הסביר הסופר:
לדודי אני כותב, וחרש הוא, לא עליכם...
אחד מסיפורי חלם הידועים שמשותפים לתרבויות אחרות:
באחד הימים נתברר לתושבי חלם כי העיר מלאה בתושבים ורחובותיה צפופים. על כן כינסו את מועצת העיר שהחליטה להקים רובע מגורים חדש, אלא שהר גדול שניצב בקצה העיר מנע את ביצוע ההחלטה. לפיכך נתכנסו שוב והחליטו כי יש להזיז את ההר ממקומו. יצאו כל תושבי חלם מבתיהם וניגשו יחדיו להזיז את ההר כי גדול היה. במשך מחצית היום דחפו בידיהם את ההר עד שהחלו בגדיהם להידבק לעורם בשל המאמץ הרב. על כן פשטו את מעיליהם מעל גופם. בינתיים עברו מאחוריהם כמה גנבים זריזים, נטלו את מעיליהם ונמלטו מהמקום. כשהגיעה שעת ערב, התעייפו התושבים וביקשו לנוח ולאכול. משהביטו לאחור ראו כי המעילים שהושארו שם אינם נראים עוד באופק. על כן צהלו ושמחו שהצליחו להזיז את ההר מרחק רב ביום אחד.
כיוון שחכמי חלם הם יהודים, נכללים בסיפוריהם, בנוסף לסיפורים המופיעים גם בעמים אחרים, גם סיפורים יהודיים מובהקים. דוגמה:
משזקן שמשהּ של חלם התחיל קובל: תש כוחו ורגליו כושלות, ואין הוא מספיק להלך מבית לבית ולהקיש על כל תריס ותריס ולעורר ישנים, שיקומו ל"סליחות".
נענו לו ראשי-העדה ותיקנו: מכאן ואילך יכנסוּ כל התריסים לחצר בית-הכנסת הגדול והשמש יקיש על כוּלם בבת-אחת...
"ספר הבדיחה והחידוד" מספר על שלוש ערי טיפשים, כל אחת וייחודה:
בשנת 1940 כתב משה גרשנזון בברית המועצות את המחזה "חכמי חלם" שהוצג על במות תיאטראות ביידיש בכל העולם, כולל בישראל.
בינואר 2022 הוצג המחזה ביידיש "די כעלעמער חכמים" בתיאטרון CENTER SEGAL במונטריאול, קנדה.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד: טפשים שוטים ומשוגעים, באתר פרויקט בן-יהודה
- אודות הספר "חלם וחכמיה" באתר "דףדף"
- עמי בן-בסט, חכמי חלם
- אורי סלע, מלה בסלע | חכמי חלם, דבר, 3 ביוני 1977
- אריאלה קרסני, חכמי חלם, באתר של קרסני, 14 ביולי 2011
- אריאלה קרסני, חכמת השוטים: חכמי חלם אל מול חכמי גוטהאם, שאנן (שנתון המכללה הדתית לחינוך) יד (תשס"ט), 215–231, באתר שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך
- חן מלול, חכמי חלם: הקהילה היהודית שזכתה לשיימינג לא מוצדק, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2022
עופרה רודנר, חכמי חלם לא היו מתנהגים בכוחנות במלחמה, באתר הארץ, 2 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ יגאל אורן, "חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר, מרכז ההנצחה, בית יד לבנים, קריית טבעון;
יונתן אסתרקין, מפגש בן דורי: האחים בן זאב בהצגת ילדים חדשה, באתר nrg, 19 באוגוסט 2008 - ^ Wise Men of Chelm, YIVO encyclopedia
- ^ Ruth von Bernuth, How the Wise Men Got to Chelm, page 168
- ^ שאלה?, חבצלת, 21 בפברואר 1896
- ^ למשל: תגים העצם בגרון, דואר היום, 6 בפברואר 1927
עזריאל קרליבך, אמריקה נכנסה למלחמה, הצופה, 21 במרץ 1941