חנוך דב פאדווא
רבי חנוך דב (העניך) פאדווא (כ' באב ה'תרס"ח - ט"ו באב ה'תש"ס) היה אב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1908 כ' באב ה'תרס"ח  בוסק, ממלכת גליציה ולודומריה, אוסטרו-הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 2000 (בגיל 91) ט"ו באב ה'תש"ס  לונדון, בריטניה |
| מקום קבורה |
 הר המנוחות, ירושלים, ישראל |
| מקום פעילות | וינה, ירושלים, לונדון |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | כתיבת ספרות תורנית |
| חיבוריו | שו"ת חשב האפוד |
  | |
תוכן עניינים
ביוגרפיהעריכה
פאדווא נולד בבוסק שבגליציה (כיום אוקראינה) לרב אליעזר זאב טויבער, חסיד בעלזא ואלעסק, ולטויבא בת הרב שמואל יוסף פאדווא, ונקרא על שם סביו האדמו"ר רבי חנוך דב העניך מאיר מאלעסק.
כשהיה בן חמש פרצה מלחמת העולם הראשונה ומשפחתו היגרה לווינה, שם למד אצל הרב חיים פינטר מבוקאווסק. למד בישיבות צעהלים ומטרסדורף, ולאחר מכן בשטיבל של חסידי בעלזא בקרקוב. נסמך להוראה מהרב שמואל פירר אב"ד קרוסנו.
היה נשוי לחנה גיטל, בתו של נפתלי גוטסמן, הגבאי של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא.
היה רב בית המדרש "שומרי הדת" בווינה, ובעת סיפוח אוסטריה על ידי הגרמנים נאסר על ידם וישב בבית הסוהר משך כשנה, עד ששוחרר בתנאי שיעזוב את המדינה, ועלה לארץ ישראל.
התיישב בירושלים והתקרב בין היתר לרב יוסף צבי דושינסקי, הרב דב בעריש וידנפלד והרב שמשון אהרן פולונסקי. הרב פאדווא התמנה למו"ץ בעדה החרדית ולרב בשכונות בתי ראנד, בתי ברוידא, ושכונת כנסת ישראל. היה חסיד בעלזא. רבי אהרן רוקח מבלעזא כיבדו ושלח אליו שאלות בהלכה[1]. כשיסד הרב מטשעבין את ישיבת כוכב מיעקב בירושלים, קרא לרבי חנוך דב לכהן כראש ישיבה.
לאחר שנפטרה אשתו בח' בטבת תש"ד נשא את יהודית, נכדתו של הרב יוסף חיים זוננפלד. נפטרה ביום ז' שבט תשנ"ג.
בשנת תשט"ו מונה לאב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון, תפקיד שבו כיהן רבי חנוך דב עד לפטירתו.
חיבר שו"ת "חשב האפוד" (ג' חלקים), בהסכמתו של הרב מטשיעבין.
נפטר בט"ו באב ה'תש"ס (16 באוגוסט 2000) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
מילדיועריכה
- הרב יוסף, דיין בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון ורב בית המדרש "חשב האפוד" בעיר
- רבי משה חיים אפרים פאדווא, ממלא מקומו בתפקיד אב"ד התאחדות קהילות החרדים בלונדון
- בריינא מאשא, אשת רבי שלום פרידמן, דיין בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון
ספריועריכה
- "חשב האפוד" חלק א', באתר היברו בוקס
- "חשב האפוד" חלק ב'-ג', באתר היברו בוקס
הערות שולייםעריכה
- ^ "דאס אידישע ווארט" תשרי תשס״א, באתר היברו בוקס