חנניה יום טוב ליפא דייטש

האדמו"ר מהעלמעץ

הרב חנניה יום־טוב ליפא דייטש (מכונה גם חי"ל דייטש) היה אדמו"ר ואב"ד העלמעץ, מומחה ופוסק נודע למקוואות, מחברי ספרֵי 'טהרת יום טוב'.

חנניה יום טוב ליפא דייטש
רבנים 3.jpg
לידה 1908
תרס"ח עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 1990 (בגיל 82 בערך)
א' בחשוון תשנ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 באוקטובר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מקוואות
חיבוריו טהרת יום טוב
חותנים רבי יוסף אבלעס
האדמו"ר מהעלמעץ ה־ראשון
תש"הא' בחשוון תשנ"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

חנניה יום טוב ליפא נולד בשנת תרס"ח לרב שמואל אהרן דייטש שהיה מו"ץ ושוחט בקרסטיר ובמישקולץ, ולרחל מלכה. בגיל צעיר נסמך לרבנות על ידי רבי דוד דב בעריש מייזליש רבה של אוהעל, רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר רבה של מאד, ורבי שאול בראך אב"ד נייטרא.

בשנת תרצ"ג נשא את בתו של רבי יוסף אבלעס אב"ד שלה שבסלובקיה, בשנת תרצ"ז מונה לדומ"ץ בדובשינה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התחבא בדובשינה במשך כחצי שנה ולאחר מכן ברח ליערות סלובקיה שם נשאר עד סוף המלחמה.

בשנת תש"ה התקבל לרבה של קיראלי־העלמעץ (הו'), שם כיהן עד שנת תש"ח[1], כרבה של העיר פעל לחיזוק הקהילה, ייסוד שיעורי תורה והפצת ידע בסיסי ביהדות בין שורדי השואה שבעיר.

בשנת תש"ט היגר לארצות הברית ובהוראת רבי יואל טייטלבוים התיישב בקליבלנד, שם התקבל לרבה של קהילת 'בני אמונים', הוא ייסד שם תלמוד תורה ובית כנסת חסידיים ותיקן את מקווה הטהרה בעיר. בשנת תשכ"ב עבר לוויליאמסבורג ונעשה חבר בוועד הפועל הארצי של התאחדות הרבנים.

בשנת תשל"ט הקים בירושלים כולל אברכים ללימוד משניות סדר טהרות[2].

בקיץ תש"נ חלה, ונפטר בליל שבת פרשת נח, א' בחשוון תשנ"א.

חתנו הרב אהרן ישעיה פעקטע מילא את מקומו כאב"ד העלמעץ. בנו הוא הרב יעקב פעקטע, אב"ד העלמעץ הנוכחי.

ספרֵי טהרת יום טובעריכה

 
שער הספר 'טהרת יום טוב', חלק ראשון. נדפס בה'תש"ח.

הרב דייטש חיבר סדרת ספרים בשם טהרת יום טוב הכוללת ארבעים כרכים, עשרים כרכים ראשונים שו"ת בענייני טהרה, מתוכם העשרה הראשונים על ספר יסוד יוסף שכתב רבי יוסף מפוזנא, והעשרה הנוספים על שולחן ערוך יורה דעה, ועשרים כרכים נוספים על משניות סדר טהרות.

פעילותועריכה

הרב דייטש התמחה במקוואות, וכבר מצעירותו החל להוציא ספרים בדיני טהרה, עם בואו לאמריקה נסע מעיר לעיר ועורר על חשיבות הטהרה, הרב דייטש יזם את הקמתם של מקוואות רבים ושיפר מקוואות שנסמכו על קוּלוֹת הלכתיות דחוּקות, לצורך כך נדד הרב דייטש ברחבי העולם[3] והגיע אף לקהילות קטנות כדי לבנות בהן מקווה טהרה, לאחר פטירתו הוערך מספר המקוואות שבנה בלמעלה מחמש מאות מקוואות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה דב אסטרייכר, הקדמה לספר נחלת יואל זאב, תשמ"ח, עמ' יד
  2. ^ מאיר איזקסון, מבשר טוב, כרך ג, תשע"ה, עמ' קצו
  3. ^ כך למשל נדד לבוגוטה - מאיר איזקסון, מבשר טוב, כרך ב, 1986, עמ' תמה