חסידות טמשוואר
חסידות טמשוואר היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנה. למעשה שם החסידות ניתן רק בדור השלישי לחסידות ועד אז כונו האדמו"רים על שם מקום מגורם. אבי השושלת הוא רבי יוסף לייפר, בנו של רבי ישכר בער מנדבורנה.
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות נדבורנה |
| מייסד | רבי יוסף לייפר |
  | |
כינוי נוסף לחלק מהאדמו"רים מהמשפחה הזו: נדבורנה אראד.
תולדות החסידות
עריכהרבי יוסף מבורשה אבי השושלת היה בנו של רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע) מנדבורנה.
רבי יוסף סירב לשמש באדמו"רות ונכנע לאחיו רבי מרדכי לייפר. היה מפורסם בשמירתו משיחת חולין. לאחר פטירתו בניו החלו לשמש באדמו"רות.
בני רבי יוסף מבורשה
עריכה- רבי יששכר בער כיהן באונגוואר. נולד בשנת תרי"ח. התיישב באונגוואר שהייתה עיר של מתנגדים אך הצליח לרכוש חסידים. היה חתנו של הרב יעקב צבי וואלד אב"ד בורשה. ישב רוב ימיו בתענית. נפטר בכ"ו בניסן תרפ"ג. שלושת בניו כיהנו כאדמו"רים בחיי אביהם באונגוואר והקימו בתי כנסת משלהם, רבי מאיר, רבי חיים לייב ורבי ראובן מנחם. שלושתם נרצחו בשואה.
- רבי יצחק כיהן בבורשה. נפטר בשנת תש"א.
- רבי יחיאל כיהן במיהלוביץ (אנ') (סלובקית: Michalovce, יידיש: מארוש וושארהלי). היה חתנו של רבי צבי אלימלך רסלר (נכד רבי שמואל שפירא מפרמישלא בנו של הבני יששכר) נפטר בכ' תשרי תרפ"ט.
- חתנו רבי מאיר ויסבלום.
בני רבי יחיאל ממיהלוביץ
עריכה- רבי בנימין מקלויזנבורג. עשרים שנה לא אכל בשר. נרצח בשואה.
- רבי מאיר, מילא את מקום אביו במיהלוביץ. היה מפורסם כבעל מופת וכסגפן. נרצח בשואה.
- רבי ישכר ברצ'ה מגרוסוורדיין. היה לו בית כנסת גדול ובית הכנסת אורחים. נרצח באושוויץ לאחר שראה את חמשת ילדיו נרצחים.
- רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד-חיפה.
- רבי אהרן אריה לייפער מנדבורנה-טמשוואר. חתנו של רבי אלעזר אלימלך ולדמן מברדיוב. כיהן בטמשוואר ולאחר מכן בירושלים. נפטר בי"ב בניסן תשכ"ג.
- חתנו רבי בערצ'י לייפר, כיהן בוושארהלי. נרצח בשואה.
- חתנו רבי יעקב רסלר, כיהן בביסטריץ. נרצח בשואה.
שניים מבניו של רבי יחיאל ממיהלוביץ ניצלו מהשואה וכיהנו בישראל. רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.
החסידות לאחר השואה
עריכה
בניו של רבי אהרן אריה
עריכה- רבי יוסף לייפער, נולד בשנת תרפ"א, כיהן כאדמו"ר בפתח תקווה. נישא לשרה בתו של קרוב משפחתו רבי אהרן אריה לייפער מביסטריץ[1], שהגיעה לבית הוריו אחרי שניצלה מהשואה בגפה. בשנת תש"נ עבר לבני ברק וקנה את בית המדרש הישן של חסידות באבוב ברחוב קוטלר פינת רחוב סוקולוב בבני ברק. נפטר בכ"ב בתשרי תשס"ג.
- רבי יצחק (תש"ז - ד' בתמוז תשפ"א, 2021) מברדיטשוב בארצות הברית, חתנו של רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזוויהל[2].
- רבי חיים מטעמשוואר (נולד: י' באב תש"י, 1950), ממלא מקום אביו בבני ברק, חתנו של רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מזלוטשוב.
- רבי יחיאל מנדבורנא פ"ת בני ברק (חתן הרב יעקב בן ציון רוטנר 'הרב מחליסה')
- רבי ישכר בערצי לייפער האדמו"ר מהרי"ב מנדבורנא (חתן רבי אברהם אלתר פולק מבערגסאז)
- רבי מאיר מדינוב בביתר עילית.
- בנים נוספים הם: רבי בנימין - ראש כולל אור יוסף בירושלים (חתן דודו רבי יחיאל לייפער מטמעשוואר ירושלים),ור' אהרן אריה לייפער. חתניו הם הרב ירמיה ניישלאס (בנו של רבי משה ניישלאס, רבו של שיכון סקווירא) ראש כולל לרבנים, הרב מנחם הורנצ'יק (נכדו של הרבי מלעלוב) ורבי אברהם רבינוביץ (בנו של רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב).
- רבי יחיאל לייפער מטמשוואר, נולד כ"ז באדר תרצ"א, היה חתנו של הרב נחמן פפירנא (סופר), עלה לירושלים לאחר פטירת אביו, במשך תקופה כיהן בבית מדרשו של אביו ברחוב חגי ולאחר מכן מכרו ופתח בית מדרש ברחוב עזרא, נפטר בכ' בשבט תש"ע.
- הרב יהושע לייפר. ראש מכון עוז והדר ורב קהילת באר משה בעיר מונסי.
- רבי יוסף, ממלא מקום אביו בירושלים. חתנו של הרב אברהם צבי בעק רבה של מלבורן.
- בין חתניו; הרב אברהם כהנא, ר"מ בישיבת סאטמר בירושלים, הרב יעקב כהנא (בנו של רבי משה מספינקא בני ברק) ר"מ בישיבת מכנובקא בעלזא ומקים תלמוד תורה 'נועם אלימלך', הרב משה קאהן, ראש ישיבת תולדות אהרן.
- רבי משולם זלמן מטמשוואר-ברוקלין.
- רבי לוי יצחק לייפער מטמשוואר-ירושלים (יחד עם אחיו רבי יחיאל). נולד בט"ו באב תרפ"ט, נפטר י"ב באדר תשנ"ט.
- רבי צבי הירש לייפער מפרמישלאן-אנטווערפן, נפטר כ"ז סיון תשנ"ג.
נדבורנא אראד
עריכהרבי לוי יצחק, בנו של רבי יחיאל ממיהלוביץ, כיהן כאדמו"ר מנדבורנה-אראד בחיפה. נולד בג' בתשרי תרנ"ה. כיהן באראד ולאחר מכן בחיפה. נפטר בכ"א בתמוז תשכ"א ונטמן בירושלים. היה חתנו של הרב מאיר ויסבלום מנדבורנה. חתנו היה רבי ישכר בער מנדבורנה באניה ניו יורק.
- רבי יחיאל לייפער (י"ג באדר תרצ"א, 1931 - י"ג באדר תשנ"ג, 1993), מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד. התגורר בירושלים והיה חתנו של הרב משה צבי מינצברג (בן הרב דוד מראשי חסידות אשלג).
- בנו רבי יוסף (נולד: כ"ג בסיוון תשל"ו), הקים את החסידות בבית שמש, הוא בנה בית כנסת, מקווה ומפעיל במקום כוללי אברכים.
- רבי דוד אלימלך (י"ד בטבת תרצ"ד, 1934 - ג' באייר תש"פ, 2020[4]) בנו של רבי לוי יצחק אף הוא מכונה האדמו"ר מנדבורנא אראד בירושלים. היה חתנו של הרב דוד שלמה אייכלר שהיה יו"ר הנהלת העדה החרדית.
- בנו רבי לוי יצחק לייפער מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד. מתגורר בב"ב.
- בנו רבי מאיר לייפער מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד - רמת אלחנן. מתגורר בב"ב. חתנו של רבי משה טוביה גרינצוויג משב"ק מהר"א מבעלזא.
- בנו רבי יחיאל לייפער מכהן כאדמו"ר ממיהאלאוויטץ בבית מדרשו של אביו בשכונת מאה שערים. מתגורר בירושלים.
- בנו רבי יוסף לייפער מילא את מקום אביו באדמו"רות נדבורנא אראד - ארצות הברית. מתגורר בבורו פארק.
- חתנו רבי משה רוזנבוים מסטניסלב ביתר.
- רבי יוסף מאיר לייפער מברוקלין.
קישורים חיצוניים
עריכה- כתבה על רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד בעלון אידישע ליכט (ביידיש) באתר היברובוקס.
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו עליה "קהילות" המבשר, כ"ה בתמוז תשע"ד.
- ^ אבל: האדמו"ר של ג'רזי סיטי הלך לעולמו בחדרי חרדים.
- ^ שעות לפני שבת: הרבי מבורו פארק נטמן, בחדרי חרדים.
- ^ האדמו"ר מנדבורנה-אראד זצ"ל נפטר מדום לב, באתר בחדרי חרדים.