חסידות טמשוואר

חסידות טמשוואר היא חסידות רומנית, ענף מחסידות נדבורנה. למעשה שם החסידות ניתן רק בדור השלישי לחסידות ועד אז כונו האדמו"רים על שם מקום מגורם. אבי השושלת הוא רבי יוסף לייפר, בנו של רבי ישכר בער מנדבורנה.

כינוי נוסף לחלק מהאדמו"רים מהמשפחה הזו: נדבורנה אראד.

תולדות החסידותעריכה

רבי יוסף מבורשה אבי השושלת היה בנו של רבי ישכר בער לייפר (ר' בערטשע) מנדבורנה.

רבי יוסף סירב לשמש באדמו"רות ונכנע לאחיו רבי מרדכי לייפר. היה מפורסם בשמירתו משיחת חולין. לאחר פטירתו בניו החלו לשמש באדמו"רות.

בני רבי יוסף מבורשהעריכה

  • רבי יששכר בער כיהן באונגוואר. נולד בשנת תרי"ח. התיישב באונגוואר שהייתה עיר של מתנגדים אך הצליח לרכוש חסידים. היה חתנו של הרב יעקב צבי וואלד אב"ד בורשה. ישב רוב ימיו בתענית. נפטר בכ"ו בניסן תרפ"ג. שלושת בניו כיהנו כאדמו"רים בחיי אביהם באונגוואר והקימו בתי כנסת משלהם, רבי מאיר, רבי חיים לייב ורבי ראובן מנחם. שלושתם נרצחו בשואה.
  • רבי יצחק כיהן בבורשה. נפטר בשנת תש"א.
    • הרב אהרן אריה מביסטריץ. חתנו של הרב חיים רסלר, דומ"צ בווסלוי, צאצא ל"בני יששכר". נהרג בשואה. בתו שרה נישאה לקרוב משפחתה רבי יוסף לייפר מנדבורנא-טמשוואר ראה בבני ר אהרן אריה
  • רבי יחיאל כיהן במיהלוביץ (סלובקית:Michalovce, יידיש:מארוש וושארהלי). היה חתנו של רבי צבי אלימלך רסלר (נכד רבי שמואל שפירא מפרמישלא בנו של הבני יששכר) נפטר בשנת תרפ"ט.
  • חתנו רבי מאיר ויסבלום.

בני רבי יחיאל ממיהלוביץעריכה

  • רבי בנימין מקלויזנבורג. עשרים שנה לא אכל בשר. נרצח בשואה.
  • רבי מאיר, מילא את מקום אביו במיהלוביץ. היה מפורסם כבעל מופת וכסגפן. נרצח בשואה.
  • רבי ישכר ברצ'ה מגרוסוורדיין. היה לו בית כנסת גדול ובית הכנסת אורחים. נרצח באושוויץ לאחר שראה את חמשת ילדיו נרצחים.
  • רבי לוי יצחק לייפער מנדבורנה-אראד-חיפה.
  • רבי אהרן אריה לייפער מנדבורנה-טמשוואר. חתנו של רבי אלעזר אלימלך ולדמן מברדיוב. כיהן בטמשוואר ולאחר מכן בירושלים. נפטר בי"ב בניסן תשכ"ג.
  • חתנו רבי בערצ'י לייפר, כיהן בוושארהלי. נרצח בשואה.
  • חתנו רבי יעקב רסלר, כיהן בביסטריץ. נרצח בשואה.

שניים מבניו של רבי יחיאל ממיהלוביץ ניצלו מהשואה וכיהנו בישראל. רבי לוי יצחק מנדבורנא אראד ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.

החסידות לאחר השואהעריכה

בניו של רבי אהרן אריהעריכה

  • רבי יוסף לייפער, נולד בשנת תרפ"א, כיהן כאדמו"ר בפתח תקווה. נישא לשרה בתו של קרוב משפחתו רבי אהרן אריה לייפער מביסטריץ[1], שהגיעה לבית הוריו אחרי שניצלה מהשואה בגפה. בשנת תש"נ עבר לבני ברק וקנה את בית המדרש הישן של חסידות באבוב ברחוב קוטלר פינת רחוב סוקולוב בבני ברק. נפטר בכ"ב בתשרי יום טוב שמחת תורה תשס"ג.
    • רבי יצחק מברדיטשוב בארצות הברית, חתנו של רבי מרדכי גולדמן האדמו"ר מזוויהל.
    • רבי חיים מטעמשוואר (נולד: י' באב תש"י, 1950), ממלא מקום אביו בבני ברק, חתנו של רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ מזלוטשוב.
    • רבי מאיר מדינוב בביתר עילית.
    • בנים נוספים הם: רבי בנימין - ראש כולל אור יוסף בירושלים (חתן דודו רבי יחיאל לייפער מטמעשוואר ירושלים), רבי יחיאל - רב בית המדרש טמשוואר בני ברק (חתן הרב יעקב בן ציון 'הרב מחליסה'), רבי ישכר בערצ'י (חתן רבי אברהם אלתר פולק מברגסז). חתניו הם הרב ירמיה ניישלאס (בנו של רבי משה ניישלאס, רבו של שיכון סקווירא) ראש כולל נארול, הרב מנחם הורנצ'יק (נכדו של הרבי מלעלוב) ורבי אברהם רבינוביץ (בנו של רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב).
  • רבי יחיאל לייפער מטמשוואר. נולד כ"ז באדר תרצ"א. עלה לירושלים לאחר פטירת אביו. היה חתנו של הרב נחמן פפירנא (סופר). ירש את בית מדרשו של אביו ברחוב חגי ולאחר מכן מכרו ופתח בית מדרש ברחוב עזרא. נפטר בכ' בשבט תש"ע.
  • רבי משולם זלמן מטמשוואר-ברוקלין.
  • רבי לוי יצחק לייפר מטמשוואר-ירושלים (יחד עם אחיו רבי יחיאל). נולד בט"ו באב תרפ"ט, נפטר י"ב באדר תשנ"ט.

נדבורנא אראדעריכה

רבי לוי יצחק, בנו של רבי יחיאל ממיהלוביץ, כיהן כאדמו"ר מנדבורנה-אראד בחיפה. נולד בג' בתשרי תרנ"ה. כיהן באראד ולאחר מכן בחיפה. נפטר בכ"א בתמוז תשכ"א ונטמן בירושלים. היה חתנו של הרב מאיר ויסבלום מנדבורנה. חתנו היה רבי ישכר בער מנדבורנה באניה ניו יורק.

אדמו"ר נוסף המכונה נדבורנא אראד ומתגורר בברוקלין הוא רבי יוסף מאיר לייפר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה