פתיחת התפריט הראשי

חסידות קאליב היא חסידות הונגרית שמייסדה היה רבי יצחק אייזיק טויב מקאלוב. נוסדה בשליש האחרון של המאה ה-18.

חסידות קאליב
מקום ייסוד קאליב
תאריך ייסוד המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יצחק אייזיק טויב עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכזי פעילות שיכון חב"ד, ירושלים; ראשון לציון;
מספר חסידים 3000
אדמו"ר רבי ישראל מרדכי יואל הורוביץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קריית קאליב בראשון לציון
בניין החסידות בשכונת שיכון חב"ד בירושלים

תוכן עניינים

תולדות החסידותעריכה

רבי יצחק אייזיק טויב נולד לרבי משה יחזקאל בשנת תק"ד (1744)[1] בעיירה סרנץ' בהונגריה. לפי המסורת החסידית, רבי יצחק אייזיק התייתם מאביו והיה רועה אווזים בשביל לפרנס את אמו. רבי לייב שרה'ס מצאו ונתן סכום כסף לאמו לפרנסת ביתה ולקחו לרבי שמעלקא מניקלשבורג. אחר שגדל חזר להונגריה לעיירה קאליב והיה האדמו"ר החסידי הראשון בהונגריה. נפטר בז' באדר תקפ"א (1821). ביום השנה היו עולים לקברו מכל רחבי הונגריה.

אחר פטירת רבי יצחק אייזיק כיהן בנו רבי משה חיים בעיירה רוזדול ("ראזלא") שבגאליציה. רבי משה חיים היה חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב[2]. נפטר בכ"ו בתמוז תקצ"א. מלבד ממשיכו רבי שלמה היה לו עוד בן, רבי יצחק לייביש שכיהן ברבנות בחאטין ולאחר מכן ביאס כממלא מקום חמיו, הרב ישעיה שור. רבי יצחק לייביש היה חותנו של רבי מנחם מנדל מזבלטוב.

אחר פטירת רבי משה חיים כיהן אחריו בנו רבי שלמה מראזלא. רבי שלמה נולד בערך בשנת תק"פ. היה חתן דודו רבי יהודה צבי מראזלא (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב). נפטר בג' בחשוון תרמ"א. חתניו היו רבי יהודה צבי לנגר מסטרטין והרב מרדכי בנו של רבי אלימלך מטאש.

אחר פטירת רבי שלמה כיהן אחריו בנו רבי יהודה צבי מראזלא. רבי יהודה צבי היה חתן רבי אליעזר צבי מקאמארנה. נפטר בא' בסיוון תרמ"ו. לאחר פטירתו של רבי יהודה צבי כיהנו שלושה מבניו כאדמו"רים, רבי פנחס חיים מראזלא, רבי משה מקאלוב ורבי אברהם מרדכי שלום מפומורין-סאסוב.

רבי פנחס חיים מרוזלאעריכה

רבי פנחס חיים נולד בכ"ב בתשרי תרכ"ז, היה חתן רבי אברהם חיים הורביץ (השני) מלינסק. כיהן אחרי אביו רבי יהודה צבי ברוזלה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח למארגארטן ולאחריה חזר לרוזלה.

אחריו כיהנו שניים מבניו וחתנו כאדמו"רים:

קאליב בישראלעריכה

בנו של רבי יחיאל יהודה, רבי מנחם מנדל טאוב כיהן כאדמו"ר מקאליב. אחרי השואה התגורר בקליבלנד שבארצות הברית, לאחר מכן עבר לשכונת בנסונהרסט שבברוקלין. בשנת תשכ"ג עלה לישראל והקים את מרכז קאליב בראשון לציון. בשנת תש"מ עבר לבני ברק ובשנת תשס"ב עבר לשכונת שיכון חב"ד בירושלים. נפטר בכ"ג בניסן תשע"ט ונכדו (חתן בתו המאומצת) רבי ישראל מרדכי יואל הורוביץ הוכתר לאדמו"ר תחתיו.

רבי משה מקאלובעריכה

רבי משה חזר לקאלוב, עירו של סב סבו רבי יצחק אייזיק וכיהן שם כאדמו"ר. חיבר את הספר "עת רצון". נפטר בבודפשט בי"ט באייר תרצ"ו.

אחריו כיהן בנו רבי מנחם מנדל שלמה. נולד בשנת תרס"ב. חתן רבי ישכר דוב מלינסק. עבר לגור במיהאיפאלווא שבטרנסילבניה (זיבענברגען) שם התגוררו חסידי קאלוב רבים. לאחר מכן עבר לאראד. אחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו עבר לארצות הברית והתגורר בברוקלין בשכונת בורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. חיבר את הספר "חקל תפוחין". שכל את בנו הרב נפתלי אריה לייבוש. חתניו היו רבי ישראל מסטניסלב-מונסי (בנו של האדמו"ר מזוטשקא), רבי יצחק אשכנזי אדמו"ר מאלעסק ורבי נתן דוד רוזנברגר רב בגמזו.

קאלוב בארצות הבריתעריכה

כיום מכהן בנו רבי משה מקאלוב. עוסק רבות בהחזרה בתשובה.

רבי אברהם מרדכי שלום מפומוריןעריכה

רבי אברהם מרדכי שלום היה חתן רבי שלמה מייער מסאסוב. היה נחשב לתלמיד חכם מופלג וכיהן כרב בפומורין. בשנת תרע"ד (1914) עבר ללבוב יחד עם חמיו. אחר פטירת חמיו מילא את מקומו ברבנות. בשנת תרפ"ו עבר לסאסוב שם כיהן כאדמו"ר. נפטר בכ"ד באדר תרצ"ז (1937). בניו רבי יהודה ורבי חנוך העניך מילאו את מקומו, רבי יהודה כאדמו"ר ורבי חנוך העניך כרב. שניהם נרצחו בשואה בגטו זלוטשוב.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לפי מקור אחר, בשנת תקי"א, 1751.
  2. ^ בזיווג שני נישאה לרבי דב בער מטלוסט ובזיווג שלישי לרב יוסף רוטנברג מקוזיבה סבו של רבי יהוסף אבי חסידות קוסון.