חרובית (יישוב)
חרובית הייתה התנחלות ויישוב ישראלי בחצי האי סיני בפתחת רפיח אשר פונה כחלק מהסכם השלום עם מצרים ופינוי חבל ימית.
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | פתחת רפיח |
| נפה | חבל ימית |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1975 |
| סיבת נטישה | הסכם השלום בין ישראל למצרים |
| תאריך נטישה | 1982 |
| דת | יהדות |
| קואורדינטות | 31°10′12″N 33°56′46″E / 31.17°N 33.946°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
 | |
בתחילה היה היאחזות נח"ל שנקראה בשם חרובה, אולם החיילים קראו לו חרובית. שם זה לא התקבל באופן רשמי, בגלל שהוא הוקצה כבר למעברת חרובית בשפלת יהודה, ולמרות שהמעברה כבר לא הייתה קיימת, השם חרובית ניתן ליער חרובית ונחל חרובית באותו אזור[1]. היישוב נקרא אחר כך באופן רשמי: "תרס"ג", על שם השנה שבה הציע הרצל ליישב את אזור אל-עריש[2].
היסטוריה
עריכהחרובית הוקם כהיאחזות נח"ל בדצמבר 1975 ואוזרח כמושב שיתופי של תנועת החירות-בית"ר בקיץ 1977[3][2]. בתחילת 1978 הוא הורחב במסגרת תוכנית הממשלה לעבות אזור חיץ ברוחב של כ-40 קילומטר בין ישראל למצרים, בתקווה שאזור זה יישאר בשליטה ישראלית גם לאחר הסכם שלום עם מצרים. אולם, בניגוד לציפיות, לא הוחל בהקמת יישוב הקבע. בנובמבר 1978 אומץ היישוב בידי מושב אביגדור במסגרת ניסיון לחזק את יישובי פתחת ימית אל מול אי הוודאות בתקופת השיחות עם מצרים[4].
ליד המושב התגלה אתר ארכאולוגי מתקופת הממלכה המצרית החדשה[5]. רשות העתיקות כינתה את האתר (שבחפירתה עסקה ב-1979) "מצודת חרובית"[6].
היישוב חד נס ברמת הגולן, שבהכנות להקמתו החלו ב-1982, היה אמור לקלוט חלק ממפוני חרובית. שם המושב הוא ראשי תיבות של שלושה יישובים שננטשו בסיני: חרובית, דקלה ונאות סיני. בסופו של דבר, לא התיישבו מפוני חרובית במקום.
קישורים חיצוניים
עריכה- הקמת היישוב חרובית (תרס"ג) ופינויו, עדות וידאו מתוך "פרויקט עדות"
הערות שוליים
עריכה- ^ צבי אילן, היאחזות נחל חרובה, דבר, 19 בדצמבר 1975
- ^ 1 2 היאחזות חרובית היתה לישוב האזרחי ה-9 בפתחת רפיח, דבר, 29 ביוני 1977
- ^ חרובית תאוזרח ביולי, דבר, 24 באפריל 1977
- ^ עזרא ינוב, ישובים ותיקים אמצו את ישובי חבל ימית, מעריב, 26 בנובמבר 1978
- ^ אליעזר אורן, קדמת סיני, אתר מתקופת הממלכה המצרית החדשה ליד מושב חרובית בצפון-מזרח סיני, חדשות העתיקות 1980
- ^ דני צדקוני, מצודה מצרית בחרובית, דבר, 3 ביוני 1979