חתונה מבורכת

סרט משנת 1989

חתונה מבורכתפרסית: عروسی خوبان, תעתיק לאנגלית: Arousi-ye Khouban, שם באנגלית: Marriage of the Blessed) הוא סרט דרמה איראני, אשר בוים על ידי מוחסן מח'מלבאף בשנת 1989. בסרט מתוארת דמותו של צלם איראני בשם חאג'י פאקדל, המתמודד עם תסמיני פוסט טראומה, שבין היתר, נגרמו לו עקב חוויותיו ממלחמת איראן–עיראק. תסמינים אלו משפיעים על תפקודו היומיומי והאנשים הסובבים אותו. תסמיני הפוסט טראומה מתבטאים בכך, שבמספר סצנות מוצגים גירויים ראייתיים ושמיעתיים, נייטרליים במהותם, אשר גורמים לחאג'י לשחזור הטראומה, ובחלק מהמקרים אף גורמים לו לאובדן בוחן מציאות.

חתונה מבורכת
عروسی خوبان
בימוי מוחסן מח'מלבאף
תסריט פאטֶמֶהְ משקיני (אחראית תסריט)
עריכה מוחסן מח'מלבאף עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מחמוד ביח'אם, רויא נונאהאלי
מוזיקה בּאבּאק בּאייאט
צילום עלי-רזא זארינדאסט
מדינה איראן
חברה מפיצה Makhmalbaf Film House (אנ')
הקרנת בכורה 1989
משך הקרנה 75 דקות
שפת הסרט פרסית
סוגה דרמה
פרסים "השחקנית הטובה ביותר", פסטיבל פאגְ'ר הבינלאומי, 1989 (אנ')
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חלק מהסרט הוא צבעוני וחלקו מצולם בשחור-לבן. כמו כן, נכללו בסרט גם מספר סצנות שלא בוימו מלכתחילה. סצנות אלו מתרחשות בין צוות הסרט לבין עוברים ושבים במוקדים מסוימים, ובין הצוות לבין שוטרים איראניים. בכך מוצגות גם פניה האמיתיות של טהראן בזמן הפקת הסרט.

לדברי הבמאי, מוחסן מח'מלבאף, ההשראה לסרט התבססה על מקרים דומים שחוו, חלק ממכריו וקרוביו השונים. מאז יציאתו לאקרנים, הוצג הסרט ביותר מ-60 פסטיבלי קולנוע שונים ברחבי העולם. בשנת יציאתו הוצג הסרט, בין היתר, בפסטיבל לוקרנו ה-42 בשווייץ, ובפסטיבל הקולנוע של פיגרה דה פוז (צר') הפורטוגזי.

תקציר העלילה עריכה

פתיחת הסרט עריכה

הסרט נפתח מנקודת מבט של עגלת מזון, המובלת במסדרון. במהלך הובלתה נראה בקצה המסדרון, אדם הלבוש בלבן, ורעש תנועת העגלה גורם לו לאחוז בראשו ולצעוק. כאשר העגלה מוכנסת לחדרה המיועד, נראים בו אנשים, אשר חלק מהם הוזים באופן מילולי ופיזי, התנהגות המדמה שדה קרב. בסצנה זו נראה לראשונה גיבור הסרט, חאג'י פּאקדל, שלזרועו מוזרקת תרופה. תוך כדי כך נזכר בחוויה משדה הקרב, ומוצגים סרטוני שחזור ותיעוד מקרבות יבשתיים ואוויריים של מלחמת איראן–עיראק. כך מתוודעים צופי הסרט לשגרת החיים באותו מרכז רפואי מסוים ולרעיון המרכזי של הסרט.

התמודדותו של חאג'י עם חיי החברה עריכה

חאג'י משוחרר מאותו מרכז רפואי בלוויית ארוסתו, מהרי (Mehri), וקרוביו. רופאו ממליץ על מתן כדורים לצורך איזון מצבו הנפשי במקרה הצורך, וטוען שנישואיו הצפויים יביאו שמחה לחייו. בזמן נסיעתם של חאג'י וקרוביו ליעדם, נראים בצידי הדרך סיסמאות, המקושרות לאנשי דת שונים, וביניהם האייתוללה חומייני, וכנראה מהוות חלק מתעמולת המהפכה שהתרחשה ב-1979. עם הגעתם, חאג'י מביט במספר כרזות מסוימות, והקול שנוצר מתליית אחת הכרזות חוזר מספר פעמים. הגירוי הראייתי והשמיעתי גורמים להזעה על גבי פניו, והוא הוזה אנשי ביטחון ואזרחים ביחד עם קולות ירי ברחוב שבו הוא נמצא. מצב זה גורם לו לצרוח ולגעת בחוזקה בפניו. הסצנה מסתיימת בהכנסת כדורים לפיו על ידי קרוביו. זוהי הפעם הראשונה בה צופי הסרט עדים לתסמיני הפוסט טראומה, שמהם סובל חאג'י.

באחת הסצנות הבאות, נער בשם מאמאלי מבהיל בחורה האוחזת במגש, ועליו גרעיני פרי אדום. כתוצאה מהבהלה, המגש מועף ונוחת בחוזקה, והרצפה מוכתמת בצבע אדום. גירוי זה גורם לחאג'י לדמיין קול פיצוץ, אש מיתמרת, וחייל פצוע. גם מצב זה גורם לו לצרוח ולהחזיק בחוזקה את פניו.

בהמשך חאג'י מוכנס על ידי מהרי לחדר מסוים ובו תמונות, סרטים ומקרן. לאחר קריאה מבחוץ מהרי מפעילה את המקרן, ונצפה סרט שבו נראים בין היתר בני אדם הסובלים מתת תזונה באפריקה, בני אדם העוברים סימון על גבי מצחם, ומהומות בין היתר בלבנון. תוך כדי הצפייה מהרי מדברת עם חאג'י לגבי חתונתם, אך חאג'י מדבר על הנצפה בסרט. הצפייה גורמת לפניו להלבין והוא נע בחוסר נוחיות. תוך כדי מהרי גוערת בו על כך, שלא צריך להיות לו אכפת מבעיותיהם של אחרים בעולם.

במהלך הסרט קרובי משפחתה של מהרי מבטאים חוסר שביעות רצונם מכך שמהרי תתחתן עם חאג'י, בין היתר עקב מצבו הנפשי. חאג'י מדבר עם שותפו לסטודיו על כך שצריך כסף לחתונתו, ושוקל למכור את חלקו בשותפות. שותפו אומר לו שיעזור לו לגייס כסף לחתונה. תוך כדי חאג'י מתפנה לצלם זוג שהגיע לסטודיו. בת הזוג מסירה את כיסוי הראש ומתגלה שהיא קירחת. חאג'י אינו מסוגל לצלם ומבקש משותפו שימשיך.

חאג'י מגיע למרכז רפואי, ועובר טיפול הכולל שימוש בתאורה בתדירויות שונות. תוך כדי טיפול זה הסרט משתנה לשחור לבן. לאחר מכן, חאג'י ומהרי מגיעים למשרד רישום כללי, כדי לרשום את נישואיהם. בזמן השהות בחדר ההמתנה נשמע קול תקתוק מכונת הכתיבה, שבה משתמש פקיד הרישום. קול זה גורם לחאג'י לחוש שלא בטוב, לנוע בחוסר נוחיות במקום ישיבתו, והוא נזכר בקולות ירי. קולות הירי מתגברים במחשבותיו, הוא קם ממקומו, ומתחיל להזות כנמצא בשדה קרב וזאת בתוך חדר ההמתנה. תוך כדי התקף זה הוא נזכר בדמויות רעבות מהסרט שצפה בו, משתמש במקל הליכה כרובה ושובר זכוכית בעזרתו. עם זאת הוא מתמוטט על הרצפה, רועד, ונזכר בסיטואציה שבה ראה גבר מכה אישה, ואישה המנסה לכבות להבות על זרועותיה. האנשים סביבו אוחזים בו ונוטלים אותו.

מהרי מביעה את כוונתה להתחתן עם חאג'י בכל מחיר, אך חאג'י מבטא היסוס לגבי אפשרות זו, עקב מצבו, ומה שצפוי להם כזוג נשוי. אביה של מהרי מהרהר על האפשרות שביתו תתחתן עם חאג'י, ומציין שלחאג'י אין עבודה הגונה, ולא יכול לחזור לעבודתו בעיתון בנוסף למצבו הבריאותי.

בביקור במערכת העיתון, שבו עבד, אחד העובדים משבח את תמונותיו של חאג'י מהחזית, ושהיו מבוקשות מאוד. לאחר מכן, חאג'י מסתובב במספר מוקדים שונים ומצלם אנשים ברחובות העירוניים, חסרי בית, וילדים בשכונת מגורים. לפי תגובות האנשים למצלמה, כולל חסרי הבית, ומבטי העוברים ושבים ברחוב, נראה כי היו מוטרדים מכך, וייתכן שסצנות אלו היו ספונטניות ולא מבוימות. בחלק מצילומי חסרי הבית מהרי הצטרפה אליו כצלמת. רוב חסרי הבית שצולמו היו דרים בחשכה, ותאורת הלהט של המצלמה האירה אותם למספר רגעים, אף על פי שרובם ביטאו חוסר נוחיות מכך. ייתכן שמטרת צילומים אלו הם מצד אחד להקנות סוג של תרפיה באמצעות צילום, ומצד שני להציג את הפנים האמיתיות של טהראן בזמן הפקת הסרט.

באחת הסצנות שלאחר מכן, חאג'י ביחד עם צוות הסרט נעים רכובים בשעות החושך. במקרה אחד הם תופסים על חם מספר מבוגרים ונערים, הצמודים למכונית מסוימת, ומתחיל אחריהם מרדף בדרך ללא מוצא. בסוף הדרך חאג'י מתחיל לצלם אותם, והם מגיבים לכך בתוקפנות. לאחר מכן חאג'י והצוות תופסים על חם שניים המנסים לפתוח טלפון ציבורי, וגם כאן הם נתקלים בתגובה תוקפנית. בהמשך לכך, חאג'י וצוות הצילום של הסרט מתושאלים על ידי שוטרים לפשר מעשיהם. במהלך מקרה זה, נראה צוות הצילום של הסרט עצמו, ונשמע קולו של במאי הסרט מח'מאלבאף, המנסה לשכנע את השוטרים שיניחו להם להמשיך לצלם. בסופו של דבר חאג'י ומהרי מתבקשים להתלוות לשוטרים, ושני האנשים בתא הטלפון הציבורי מצליחים לשחרר מטבעות/אסימונים מהטלפון.

כאשר משוחררים מתחנת המשטרה, חאג'י מצלם פרח, ומתבקש לזרז את יציאתו. חאג'י ומהרי מגיעים למערכת העיתון ומוסרים לעורך את התמונות. שם פוגש בו יוּסוֹף, שפניו הושחתו, אך לא ברור מה הקשר ביניהם. בנסיעה על קטנוע סירה עם חברו מתברר, כי מכל התמונות שחאג'י צילם, רק צילום הפרח פורסם בעיתון, וחאג'י מתרגז. בהמשך הנסיעה, אדם מסוים מבקש צדקה בתמורה לניקוי השמשה של קטנועו. חאג'י ממשיך לנסוע, ותוך כדי נזכר ויזואלית בתמונות ובסרטונים לא נעימים שאותם צילם. פניו מתחוורות, והוא מאבד את ריכוזו בנהיגה עד כדי שנוסע בנתיב הנגדי וראשו מוטל למספר רגעים. הוא נעצר בפתאומיות באמצע הכביש, ומתחיל לדמיין עצמו בקבוצת אנשים העוברים סימון על גבי המצח. חאג'י ממשיך בנהיגה למרות הפצרותיו המילוליות והפיזיות של חברו לעצור, וממשיך להיזכר בחוויות ויזואליות שונים.

במהלך תערוכת של צילומיה מהרי, כתב מסוים משוחח בקצרה עם מהרי, ותוך כדי פונה אליה אישה המציגה עצמה כחברתה של אימה. אל אותה אישה מתלווה מישהי, וכאשר מהרי ממשיכה בדרכה, האחת אומרת לשנייה כי פיה של מהרי אינו נודף צחנה, ומהרהרת האם מהרי קירחת? אל אחת מהן פונה אותו כתב, אך היא מסרבת לדבר איתו, כי לדבריה, בעלה אינו מרשה לה לשוחח עם זרים. הכתב מעלה שאלה "מדוע בתערוכה שהופקה על ידי אישה נראים גברים?", אך שתי הנשים מסרבות להשיב.

טקס הנישואין וסיום הסרט עריכה

בסופו של דבר נערכת חתונתם של חאג'י ומהרי. אישה מסוימת אומרת למהרי, שלא סידרה את שערותיה. חאג'י מגיע למקום החתונה ומתיישב ליד מהרי. חאג'י נוטל את המצלמה מחברו, ותוך כדי צילומים שוב נזכר בתמונה לא נעימה שצילם בעבר. חאג'י נקרא לנאום בפני האנשים, ומתחיל לומר דברים, שחלקם מתקבלים בקהל בצחוק רם וחלקם בחוסר הבנה. הוא חוזר על משפט מסוים, "מזון גנוב הוא מעדן" מספר פעמים, ולאחר משפט נוסף, אביה של מהרי דורש להורידו מהבמה. חאג'י מתחיל לשיר בעצב, וחוזר מספר פעמים על מילה מסוימת מתוך השיר בתדירות מתגברת תוך שהוא נזכר במראות וקולות משדה הקרב, ומסובב את ראשו בפראות. לבסוף נלקח בכח על ידי מספר אנשים, ומוחזר לאשפוז במרכז לבריאות הנפש, ומאושפז ככל הנראה באותו חדר שנראה בתחילת הסרט.

מהרי מבקרת את חאג'י באותו מרכז, וחאג'י מבקש ממנה לומר להתראות, כי לא תראה אותו שוב. מהרי אומרת, כי אף על פי שיש הבדלים ביניהם, גורלם שזורים אחד בשני. בסיום המפגש ביניהם חאג'י אומר, כי אביה יכניע את המהפכה מבפנים. בהמשך, לאחר שחאג'י הצליח לחמוק מהמרכז בו הוא מאושפז, הוא נראה שוכב לצד גדר עם עיתון המכסה אותו, ומנסה לחמוק מאדם המצלם אותו. חאג'י מדבר עם מהרי, ומבינה כי עזב את האשפוז על דעת עצמו. היא מבקשת להיפגש עימו, אך הוא אינו משיב לה. מהרי יוצאת מביתה ולא ברור לאן מועדות פניה. חאג'י נראה במקום מסוים, ונשמע קליק של צילום. הסרט מסתיים עם מכונת כתיבה מונחת על שולחן בשדה קרב, ותוך כדי ההקלדה נשמעים קולות ירי, אשר נמשכים עם צילום פנורמי של טהראן.

תפקידים ראשיים עריכה

  • מחמוד ביח'אם (Mahmoud Bigham) – חאג'י
  • רויא נונאהאלי (Roya Nonahali) (אנ') – מהרי
  • אבראהים עבאדי (Ebrahim Abadi) (אנ') – הדוד ראמֶזוּן
  • חוסיין מוֹסלמי (Hossein Moslemi) – מאמאלי.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה