חתרוריט

חתרוריט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) נדיר מאוד שנתגלה תחילה כתוצר מלאכותי עיקרי המכונה אליט בתהליך ייצור צמנט פורטלנד, ואחר כך גם נתגלה בטבע במקום אחד בעולם בלבד (ישראל).

חתרוריט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca₃SiO₅ עריכת הנתון בוויקינתונים
מערך קריסטלוגרפי טריגונלי
צורת הגביש הגבישים מיקרוסקופים פסאודו-הקסגונליים עד μm‏50
צבע אפור בהיר, חום אדמדם, או חסר צבע
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
קשיות 6 בסולם מוס
משקל סגולי 3.02
שרטוט לבן
מינרלים נלווים מאייניט, לרניט, בראונמילריט ונגלשמידטיט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תכונותעריכה

הרכב כימי וקריסטלוגרפיהעריכה

נוסחת המבנה הכימי של החתרוריט היא Ca3SiO5.

החתרוריט מתגבש במערכת הטריגונלית, חבורת סימטריות נקודתית דיטריגונלית פירמידלית   וחבורת סימטריות מרחבית R3m. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=7.15 ‏ ו-c=25.56Å.[1]

תכונות פיזיקליותעריכה

הגבישים מיקרוסקופים פסאודו-הקסגונליים עד μm‏50. הקשיות של המינרל בינונית, 6 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.02 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיותעריכה

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. גבישי החתרוריט שקופים עד שקופים למחצה, והם חסרי צבע או שצבעם חום אדמדם עד אפור בהיר. בשקף מנוסר החתרוריט חסר צבע.

גילוי ומקור השםעריכה

החתרוריט היה מוכר כתרכובת שנוצרה באופן מלאכותי עוד בסוף המאה ה-19. הוא זוהה כמרכיב מרכזי בצמנט פורטלנד על ידי הגאולוג השוודי אלפרד טורנבוהם (Alfred Elis Törnebohm‏; 1911-1838) ב-1897, והוא כינה אותו אליט.[2] ב-1977 גילתה הגאולוגית שולמית גרוס את המינרל בתצורת חתרורים שבנגב, ולצורה הטבעית של המינרל ניתן השם חתרוריט על שם המקום בו נתגלה.

מקור ותפוצהעריכה

המינרל נוצר בהתמרת מגע בחום מבעירה של חומר ביטומני שבו היה ספוג סלע המשקע הקרבונטי.

נכון ל-2011 נמצא חתרוריט שנוצר באופן טבעי על פני כדור הארץ במקום אחד בלבד בעולם - תצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד. בסביבה זו הוא מצוי בחברת מינרלים אחרים שנוצרו בחום גבוה (דוגמת הלרניט והבראונמילריט).

לקריאה נוספתעריכה

  • Gross, S., 1977. The mineralogy of the Hatrurim formation. Israel. Geol. Surv. Isr. Bull. 70, 80 p. (המאמר של שולמית גרוס על תצורת חתרורים)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אתר Webmineral
  2. ^ השם עדיין מקובל בתעשייה אם כי השם המקובל יותר הוא טריקלציום סיליקט.