פתיחת התפריט הראשי

שולמית גרוס

גאולוגית ומינרלוגית ישראלית שבמחקרה על תצורת חתרורים גילתה מינרלים חדשים, אחד מהם, גרוסיט, נקרא על שמה

שולמית גרוֹס (192319 בספטמבר 2012) הייתה גאולוגית ומינרלוגית ישראלית שבמחקרה על תצורת חתרורים גילתה מינרלים חדשים, המינרלים גרוסיט ושולמיתיט, נקראים על שמה.

שולמית גרוס
Shulamit Gross in the sixties.jpg
לידה 1923
פטירה 19 בספטמבר 2012 (בגיל 89 בערך)
ענף מדעי גאולוגיה
ארצות מגורים פולין, ברית המועצות, ישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק גאולוגית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס על שם פרופ' רפאל (רפי) פרוינד מטעם החברה הגיאולוגית הישראלית ב-1979
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום המינרלוגיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שולמית גרוס בעבודה

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

גרוס נולדה בשם שולמית ליפשיץ ב-1923 בגרודנו שבפולין (כיום הורדנה בבלארוס), בתם של פרידה לבית הירשוביץ ומאיר ליפשיץ (Lifszyc), סוחר.[1] למדה בגימנסיה "תרבות" בעיר, והמשיכה בפקולטה להנדסה ובניין בפוליטכניון הממלכתי שבמינסק. כשגרמניה פלשה לברית המועצות בקיץ 1941 נמלטה לטשקנט שבאוזבקיסטן, ושם המשיכה בלימודיה בפקולטה לגאולוגיה וסיימה בהצטיינות ב-1945. הוריה נספו בטרבלינקה ב-1943[1]. עם סיום לימודיה עסקה במחקר גבישים באוניברסיטת מוסקבה. ב-1947 חזרה לפולין, וב-1950 עלתה לישראל עם בעלה, במאי הקולנוע נתן גרוס, ובנם התינוק יעקב. לאחר מספר שנים נולדה בתם עליזה.

עבדה כמינרלוגית בוועדה לאנרגיה אטומית ובמכון הגיאולוגי לישראל. נפטרה ב-2012.

מחקריהעריכה

שולמית גרוס התפרסמה בעולם בעקבות מחקריה על המינרלים של תצורת חתרורים. באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 גילתה קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הגאולוגי לישראל, שכללה את יעקב בן-תור, שולמית גרוס וליזה הלר-קלאי, כי לסלעים בתצורת חתרורים מאפיין ייחודי - הרכבם המינרלוגי. אנליזה של הסלעים גילתה בהם מינרלים נפוצים דוגמת וולאסטוניט, דיופסיד, גארנטים ואנורתיט, אבל גם מינרלים נדירים דוגמת ספוריט (Ca5(SiO4)2CO3), בראונמילריט (Ca2(Al,Fe)2O5), גהלניט ([Ca2Al[AlSiO7) ולרניט (Ca2SiO4) היציבים בטמפרטורות גבוהות וידועים ממקומות בהם סלעי גיר צורניים עברו התמרת מגע ממחדרים של סלעים געשיים, בעיקר בזלת. סביבה נוספת שבה מופיעים מינרלים אלו היא מעשי ידי אדם - בצמנט פורטלנד, מוצר בסיסי של תעשיית הבנייה. תהליך ייצור הצמנט דומה לתהליך המתרחש בזמן התמרת המגע - חימום תערובת של קירטון וחרסית בטמפרטורה גבוהה (1300°C).

שולמית גרוס הרחיבה את חקר המינרלים, וב-1977 פרסמה עבודת מחקר שבה תיארה 123 מינרלים שונים שהתגלו בתצורת חתרורים. חמישה מהם התגלו קודם לכן באתר בודד אחד בעולם, ושמונה היו ידועים רק כתוצרים סינתטיים של תעשיית המלט. גרוס גילתה גם מינרלים חדשים. היא תיארה שלושה מהם וקראה להם בנתוריט ((Ca6(Cr,Al)2(SO4)3(OH)12•26(H2O - על שם פרופ' יעקב בן-תור), יעלימיט ((Ca4Al6O12(SO4 - על שם הר יעלים ונחל יעלים, תוואי שטח בולטים בבקעת חתרורים) וחתרוריט (Ca3SiO5 - קרוי על שם התצורה). היא זיהתה מינרל חדש רביעי, אך לא הספיקה לתארו, ואת המלאכה השלימו דיטמר ובר (Dietmar Weber) ואדולף בישוף (Adolf Bischoff), צמד מינרלוגים גרמנים בשנת 1994, והם קראו למינרל גרוסיט (CaAl4O7) לכבודה.[2]

שולמית גרוס גם הוכיחה כי המינרלים המיוחדים של תצורת חתרורים נוצרו כתוצאה משריפה, והצליחה לייצר במעבדה את רוב המינרלים הבונים את סלעי חתרורים על ידי חימום של סלעים מהתצורות שהיו במקור באזור לפני השריפה - תצורת ע'רב ותצורת טקיה לטמפרטורת ההתמרה המשוערות.

תגליותיה זיכו אותה בפרס על שם פרופ' רפאל (רפי) פרוינד מטעם החברה הגיאולוגית הישראלית בפעם הראשונה שחולק פרס זה ב-1979.[3].

לכבודה נקרא מינרל נוסף שנתגלה בתצורת חתרורים בשם שולמיתיט (CA3TiFe3+AlO8), אחד משלושת המינרלים שקיומם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה ב-2011.[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • Gross, S., 1977. The mineralogy of the Hatrurim formation. Israel. Geol. Surv. Isr. Bull. 70, 80 p. (המאמר של שולמית גרוס על תצורת חתרורים)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 פרידה ליפשיץ; מאיר ליפשיץ: דפי עד שמילאה שולמית גרוס, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  2. ^ אודות גרוסיט באתר mindat
  3. ^ רשימת זוכי פרס על שם פרופ' רפאל פרוינד אתר החברה הגיאולוגית הישראלית
  4. ^ Shulamitite אודות המינרל שולומיתיט