טבח ליל ברתולומאוס הקדוש
טבח ליל ברתולומאוס הקדוש (בצרפתית: Massacre de la Saint-Barthélemy) הוא כינוי לטבח שביצעו הקתולים הצרפתים בהוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתים) ב-24 באוגוסט 1572, היום המוקדש לברתולומאוס הקדוש. הטבח היה אחד מהשיאים של מלחמת הדת בין הקתולים וההוגנוטים, שהתרחשה בצרפת בין השנים 1595-1562, מלחמה שהתחוללה בשל פרישתם של אלפים מדרכי עבודת האלוהים הקתוליות בצרפת, לאחר שנמשכו לפרוטסטנטיות של ז'אן קלווין.
הסיבות לטבח זה היו דתיות, מדיניות וחברתיות. הוא היה תוצאה של מתיחות, שהצטברה בקרב אצילים קתולים ופרוטסטנטים במשך עשר שנים, מאז תחילת מלחמות הדת בצרפת ב-1562. הוא שיקף את המתיחות בין ממלכת צרפת, שניסתה להשכין שלום בין הנתינים הקתוליים (הרוב) ובין נתיניה הפרוטסטנטיים (המיעוט), לבין זו של ספרד הקתולית לחלוטין, שהתמודדה עם מרד נגדה בארצות השפלה הנשלטות על ידה. הוא היה גם תוצאה של היריבות בין בית גיז, שהוביל את הקתולים הצרפתים, לבין זה של מונמורנסי, שהיה מפולג בין קתולים ובין פרוטסטנטים. אם כי קיימים בקרב ההיסטוריונים חילוקי דעות בדבר מעורבותו של בית המלוכה הצרפתי בטרגדיה זו, כיום רווחת הדעה שבין הנושאים באחריות למאורע זה היו קטרינה דה מדיצ'י ובנה המלך שארל התשיעי.
טבח זה התחולל כתוצאה משלושה מאורעות:
- שלום סן ז'רמן-און-לה, שהביא לסיומה של מלחמת הדת השלישית ב-8 באוגוסט 1570.
- נישואי אנרי מלך נאוורה למרגריט דה ולואה (18 באוגוסט 1572).
- הניסיון לרצוח את האדמירל גאספאר דה קוליני השני (24 באוגוסט 1572).
שלום סן ז'רמן-און-לה הביא לקיצה מלחמה איומה שנמשכה שלוש שנים. שלום זה היה שביר משום שלא היה מקובל על הקתולים הקיצוניים. חזרת ההוגנוטים לחצר המלכות הכתה בתדהמה קתולים רבים. אך אם המלך ובנה החליטו שלא לאפשר למלחמה לפרוץ מחדש והרשו לגאספאר דה קוליני, שהיה מנהיג ההוגנוטים, לשוב ולתפוס את מקומו במועצת המלך. כדי לחזק את שלום סן ז'רמן, קטרינה דה מדיצ'י תכננה את נישואי בתה מרגריט דה ולואה, לאנרי מלך נווארה ההוגנוטי (אנרי הרביעי מלך צרפת לעתיד). נישואים אלה לא היו מקובלים על הקתולים הקיצוניים ועל האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, שיחד עם פליפה השני מלך ספרד גינו את מדיניותה של אם המלך.
לרגל נישואים אלה התקבצו בפריז כ-800 אצילים הוגנוטים, שליוו את אנרי מלך נווארה. אך פריז הייתה עיר אנטי פרוטסטנטית והפריזאים, שהיו קתולים קיצוניים, לא קיבלו אותם בקרבם. הפרלמנט של פריז החליט להחרים את טקס הנישואים, קטרינה דה מדיצ'י לא קיבלה את אישור האפיפיור לנישואים אלה ואנשי בית גיז לא היו מוכנים לראות את אנשי בית מונמורנסי תופסים את מקומם בטקס זה. רוב הכמרים הקתולים סירבו לערוך את טקס הנישואים. לבסוף הצליחה קטרינה דה מדיצ'י לשכנע את הקרדינל שארל דה בורבון, שהיה דודו של החתן, לערוך את טקס נישואיו. מושל פריז פרנסואה דה מונמורנסי, שלא יכול היה לשלוט במאורעות, נאלץ להתפטר ולעזוב את פריז ימים מספר לאחר טקס הנשואים, מה שהותיר את שדה הפעולה בידי בית גיז.
אנשי בית גיז ראו באדמירל גאספאר דה קוליני את האחראי לרצח פרנסואה הדוכס מגיז ב-1563. ב-22 באוגוסט 1572 נעשה ניסיון התנקשות בחיי האדמירל והוא נפצע בידו. ההוגנוטים דרשו להעניש את האשמים ואחיו של דה קוליני חנה מחוץ לפריז בראש צבא של 4000 איש. הקתולים חששו מפעולת תגמול מצד ההוגנוטים. לאחר שהתייעצה עם יועציה האיטלקים, קטרינה דה מדיצ'י שכנעה את בנה המלך שארל התשיעי בדבר הצורך בפעולה מונעת. הטבח אירע לאחר שב-24 באוגוסט 1572, כנראה ברגע של התמוטטות עצבים, שארל התשיעי צעק על פי עצת אמו: "ובכן, כך יהיה! הרגו אותם! הִרְגו את כולם! אל תשאירו אף אחד בחיים שיבוא אלי בטענות לאחר מכן" ("Eh bien soit ! Qu’on les tue ! Mais qu’on les tue tous ! Qu’il n’en reste plus un pour qu’on ne puisse me le reprocher !"), מה שנתפרש כצו לרצח ההוגנוטים בפריז ובערי השדה. באותו לילה הותקף דה קוליני ונרצח במיטתו על ידי עושי דברו של אנרי הראשון הדוכס מגיז. גופתו הושלכה מן החלון לעבר המון זועם שהתעלל בה. מאורע זה סימן את תחילת טבח ליל ברתולומאוס הקדוש שבו נרצחו אלפי הוגנוטים, ומתואר על ידי חלק מההיסטוריונים כניסיון לרצח עם שבו המשטר ניסה לחסל את כל האזרחים המחזיקים באמונה דתית מסוימת.
במשך החודשיים הבאים התפשט הטבח לערים טולוז, בורדו, ליון, בורז', רואן ואורליאן, וכן לערים רבות אחרות ברחבי צרפת.
ההערכות לגבי מספר הנרצחים אינן חד משמעיות, ונעות בין 2,000, לטענת הקתולים, לבין 70,000, לפי הערכת האציל הוגנוטי בן התקופה, הדוכס מקסימיליאן דה בטון, שכמעט והפך בעצמו לקורבן המאורע. חוקרים מודרניים מעריכים את מספר הקורבנות ב-10,000 עד 30,000.
קישורים חיצוניים
עריכה
- טבח ליל ברתולומאוס הקדוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טבח ליל ברתולומאוס הקדוש, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)