טבי
טבי היה עבדו הכנעני של רבן גמליאל, והוזכר בתלמוד בכמה מקומות. רבן גמליאל העיד עליו שהיה תלמיד חכם ובקיא בהלכות.
הרמ"ע מפאנו מביא שטבי היה גלגול נשמתו של חם בן נח שעליו נגזרה עבדות, ואילו שם ועבר התגלגלו ברבן גמליאל אדונו[דרוש מקור].
אזכורו במשנה ובתלמוד עריכה
כך למשל סיפר רבן גמליאל עליו שישן תחת המיטה בסוכה, כיוון שהכיר את הלכות סוכה וידע שעבדים פטורים ממנה: ”הישן תחת המטה בסוכה - לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה. אמר רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם, יודע שעבדים פטורין מן הסוכה, וישן לו תחת המטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו”.[1]
בדומה לכך מוזכר במסכת שמחות שטבי היה מניח תפילין אף על פי שעבדים פטורים ממצווה זו. גם מוזכר שם, שהיו קוראים לו "אבא" בדרך כבוד למרות שהיה עבד.
הגמרא במסכת בבא קמא מביאה ברייתא המספרת שרבן גמליאל סימא את עינו [לגרסת הירושלמי[2] -שבר את שינו] של טבי ושמח בכך כיוון שזו הייתה סיבה לשחרר את טבי מדין יציאה בשן ועין. רבי יהושע אמר לרבן גמליאל שמכיוון שאין עדים שראו את המעשה הוא לא יכול לשחרר את טבי ומסתבר שרבן גמליאל הסכים עמו, כי במסכת ברכות מסופר על מותו של טבי ושם מסופר על יחסו המיוחד של רבן גמליאל לטבי בשונה מהיחס הרגיל לעבדים כנענים:
וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ – קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?"
אָמַר לָהֶם: "אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה."
קישורים חיצוניים עריכה
- הרב אהרן הימן, "טבי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 522-521, באתר היברובוקס
- עדי בלוט, טבי עבדו של רבן גמליאל