פתיחת התפריט הראשי

טביעת אצבע

אמצעי זיהוי ביומטרי
(הופנה מהדף טביעת אצבעות)

טביעת אצבע היא הצורה המתקבלת מלחיצת אצבע על גבי משטח חלק. כמעט ולא נמצאו מקרים של טביעות אצבע זהות בין שני בני אדם (אפילו לשני תאומים זהים לרוב אין טביעת אצבע זהה), מאחר שקיים אלמנט סביבתי ואקראי בהתפתחות העובר. טביעת אצבעו של אדם אינה משתנה במהלך חייו, והיא משמשת לזיהוי אנשים בידי ארגונים כגון המשטרה והצבא.

טביעת אצבע
Fingerprint Whorl.jpg
שיוך דרמטוגליפיקה
תיאור ב האנציקלופדיה הארמנית סובייטית (292) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טביעת אצבע
איבוק זירת פריצה לגילוי טביעות-אצבע

הדגם הייחודי של טביעות האצבע נקבע בחודש הרביעי להתפתחות העובר. טביעות האצבעות, שנקראות גם רכסים או תַּלְמֵי חיכוך, מצויות לא רק אצל האדם אלא גם אצל הפרימטים והקואלות. משערים שחשיבותם הביולוגית העיקרית של הרכסים על קצות האצבעות היא בכך שהם מונעים החלקה ובכך משפרים את אחיזתן של האצבעות בעצמים.

ברוב המקרים הטביעות אינן נראות לעין (טביעות לטנטיות) ואז ניתן לחשוף אותן באמצעות שימוש באבקה או באמצעים כימיים שונים. טביעת אצבע הייתה המאפיין הראשון ששימש לזיהוי ביומטרי.

טביעת אצבע עמידה זמן רב אחרי המוות[1].

בין השנים 2007-2011 התגלה גן נדיר ביותר שמכונה SMARCAD1. מוטציה בגן הזה גורמת לאדרמטוגליפיה, פגם גנטי נדיר ביותר הגורם להיעדר מולד של טביעות אצבעות.[2]

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

לא קיימת הוכחה לשימוש בטביעות אצבע לזיהוי אנשים בתקופות קדומות, אף על פי שקיימת סברה כי הסינים עמדו על אופיין המיוחד כבר לפני אלפי שנים. ההכרה המודרנית בכך, סיווג הטביעות ושימושן הנוכחי הוא מדע חדש יחסית.

ב-1823 פרסם ג'ון פורקיני (John Purkinji), פרופסור לאנטומיה מאוניברסיטת ברסלאו, מאמר בנושא טביעות האצבעות וסיווגן לפי תשעה דגמים, אך לא העלה את נושא השימוש בהן לצורך זיהוי. ב-1880 פרסם ד"ר הנרי פולדס[3] מאמר ראשון בנושא בירחון המדעי האמריקאי "Nature". ב-1886 חזר פולדס למולדתו בריטניה והציע למשטרת לונדון את השימוש בטביעות אצבע, אך הצעתו נדחתה. ב-1892 פרסם סר פרנסיס גלטון (Galton) מודל סטטיסטי מפורט של ניתוח וזיהוי טביעות אצבע, ועודד את השימוש בהן בשירות החוק בספרו "Finger Prints". ב-1901 פיתח סר אדוארד ריצ'רד הנרי (Henry) את "סיווג הנרי", שיטה לסיווג ולמיון טביעות אצבעות, שנמצאת בשימוש (בשינויים קלים) עד היום.

השימוש בטביעות אצבע כיוםעריכה

מדע ניתוח טביעות האצבעות נקרא דקטילוגרפיה, והוא נמצא בשימוש בעיקר לצורכי כוחות הביטחון. ברוב המשטרות בעולם נמצא מאגר טביעות אצבע של אנשים שנעצרו בגין עבירות מסוימות, כדי לזרז את זיהוים במקרה של פשע עתידי. מאגר המידע של ה-FBI, ה-IAFIS (ראשי תיבות באנגלית של Integrated Automated Fingerprint Identification System), הוא מאגר טביעות האצבע הגדול בעולם, ומכיל למעלה מ-47 מיליון דגימות של טביעות אצבע. המאגר הממוחשב של משטרת ישראל, AFIS, מכיל כחצי מיליון דגימות, ומשמש בנוסף גם לזיהוי קורבנות אסון. שימוש נוסף כיום נעשה נפוץ במערכות של בקרת כניסה ונושא אופי מסחרי. ישנו הבדל מהותי בין שיטות הזיהוי הצבאיות והמשטרתיות לבין השיטות המסחריות. הפיענוח במערכות הצבאיות והמשטרתיות מבוסס על ניתוח של נקודות ומאפיינים בטביעה, וביצוע השוואה של קידוד טביעה מול טביעה אחרת. הפיענוח במערכות האזרחיות מבוסס על השוואת צילומי טביעות אצבע אחת לשנייה. בשיטה זו רבות הטעויות ומידת הזיהוי אינה מוחלטת.

בבתי המשפט במדינת ישראל "משקלה של ראיה נסיבתית, כגון טביעת אצבע, אינו נופל מכוחה של ראיה ישירה, ובלבד שניתן להסיק ממנה, על פי מבחני היגיון וניסיון החיים, מסקנה הגיונית אחת ויחידה לפיה לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של נאשם". הפסיקה מבחינה בין "כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייח, עליה ניתן לומר בוודאות גבוהה כי היא מלמדת על הימצאותו של הנאשם במקום, לבין כוחה הראייתי של טביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייד, שמקורה עלול להיות אדם שאינו מעורב בביצוע העבירה". עם זאת נקבע כי כאשר טביעת האצבע היא הראיה היחידה, בית המשפט ינהג בזהירות יתירה בבואו להרשיע את הנאשם[4].

חיישן טביעות האצבע מותקן כיום ברוב הסמארטפונים, בדרך כלל בגב המכשיר, ומשמש חלופה להקשת סיסמה במכשיר אלא להיכנס אליו דרך החזקת האצבע על גבי החיישן. הראשונה להשתמש בחיישני טביעת האצבע בטלפון החכם שלה היא חברת אפל, כאשר חשפה את האייפון 5S יחד עם סורק טביעות האצבע הראשון, מה שכונה TouchID, אחריה חברות רבות ובעיקר המתחרות הגדולות, כמו סמסונג, אשר שחררה בשנת 2019 את הגלקסי 10S, אשר נשא חיישן אצבע תלת מימד על גבי המסך.[5]

סיווגעריכה

גם מי שאינו מנוסה בזיהוי טביעות אצבע מסוגל להבחין בהבדל בין שלושת הסוגים העיקריים של הטביעות: "מערבולת", "לולאה" ו"קשת". שיטת הסיווג של הנרי כוללת בתוכה סיווג מעמיק יותר, המפריד בין לולאות רדיאליות וקוויות לבין סוגים שונים של מערבולות. במקרים רבים האצבעות בכל יד אחת בעלות סוגים שונים של טביעות אצבע, זאת משום שכל אצבע מתפתחת באופן עצמאי משאר האצבעות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "How durable is a fingerprint?". BBC News (באנגלית). 29 בספטמבר 2012. בדיקה אחרונה ב-25 בספטמבר 2017. 
  2. ^ אסף שטול- טראולרינג, [הארץ חוקר ישראלי גילה את הגן שגורם להיעדר טביעת אצבע.], ‏9.8.2011
  3. ^ ד. אלמוג, מומחי המשטרה אינם ארכיאולוגים, מעריב, 9 בפברואר 1960
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"פ 9452/09 , ניתן ב-י"ג באייר התש"ע
  5. ^ איך פועל חיישן טביעת אצבע?, eureka.org.il (בעברית)