טיוטה:החוג הבלשני של פראג

החוג הבלשני של פראג, או אסכולת פראגצ'כית: Pražský lingvistický kroužek [פְּרָאזְ'סְקי לינְגְוויסְטיקי קְרוּזֵ'ק], בצרפתית: Cercle linguistique de Prague [סֵרְקְל לַנְגוִ'יסְטיק דה פראג]) היא אגודה לשפה ולספרות.[1] החוג הוקם ב-1926 כקבוצה של בלשנים, פילולוגים ומבקרי ספרות בפראג. תומכיו פיתחו שיטות לניתוח ספרותי סטרוקטורליסטי[2] ותיאוריה של השפה התקנית ושל טיפוח השפה ב-1928–1939. החוג נוסד ב"קפה דרבי" בפראג, שם התקיימו גם מפגשים במהלך שנותיו הראשונות.[3]

החוג הבלשני של פראג הוא אגודה אקדמית שמטרתה לתרום לידע על שפה ומערכות סימנים הקשורים בעקרונות מבניים באופן פונקציונלי. לשם כך החוג מארגן פגישות קבועות עם הרצאות ודיונים, ומפגשים בינלאומיים, ומפרסם פרסומים מקצועיים.[4]

לחוג הייתה השפעה מתמשכת משמעותית על הבלשנות ועל הסמיוטיקה. בעקבות ההפיכה הצ'כוסלובקית של 1948, החוג פורק ב-1952, אך אסכולת פראג המשיכה ככוח מרכזי בפונקציונליזם בבלשנות (בנפרד מהאסכולה הבלשנית של קופנהגן ומ"האסכולה הפירת'ית" האנגלית – שלימים נקראה "האסכולה ההאלידיית"). לדברי החוקר האמריקאי דל היימס (Dell Hymes), מאמרו "האתנוגרפיה של דיבור" מ-1962 הוא עשה לראשונה היכרות רשמית של הפונקציונליזם של פראג לאנתרופולוגיה הבלשנית האמריקאית.[5] לסטרוקטורליסטים של פראג הייתה השפעה ניכרת גם על התאוריה הסטרוקטורליסטית בקולנוע, ובמיוחד בהכנסתו לשימוש של עיקרון ההגדרה המומחשת (הסבר באמצעות מתן דוגמאות, ostensive sign).[6]

היסטוריה

עריכה

החוג הבלשני של פראג כלל חוקרים שהיגרו מרוסיה – רומן יאקובסון, ניקולאי טרובצקוי וסרגיי קרצ'בסקי – וכן את חוקרי הספרות הצ'כיים המפורסמים רֶנֶה וֵלֵק ויאן מוּקַז'וֹבסקי. הבלשן הצ'כי וילם מתסיוס היה יוזם החוג ונשיאו הראשון עד מותו ב-1945.[7]

בשנת 1929 פרסם החוג את הרעיונות שלו במאמר שהוגש לקונגרס הראשון של חוקרי השפות הסלאביות. "הפרסום השיטתי 'תזות' ['Theses'] של פראג מ-1929, שהיה ללא ספק אחת המערכות הבלשניות המרשימות ביותר של המאה ה-20, היווה את חוד החנית של הגישה הפונקציונליסטית".[8] בסוף המאה ה-20, פורסמו תרגומים באנגלית של יצירות משפיעות של החוג, בידי הבלשן הצ'כי יוסף ואצ'ק, במספר אוספים.

ב-1929 החל החוג להוציא לאור את כתב העת "Travaux du Cercle Linguistique de Prague" ("עבודות החוג הבלשני של פראג"). הגיליון הראשון הוקדש למושגים מרכז ופריפריה מתחום מדעי המדינה. הוצאת כתב העת הופסקה בגלל מלחמת העולם השנייה, אך הוא חזר להתפרסם לשנים ספורות ב-1966–1971, ולבסוף הוחזר ב-1995. עבודות החוג על השפה הצ'כית מתפרסמות בכתב העת הצ'כי "Slovo a slovesnost" ("מילה וספרות").

חברים בחוג

עריכה

חוקרים נוספים שתרמו לחוג:

חוקרים שהשפיעו על החוג:

חוקרים שהושפעו מהחוג:

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Luelsdorf, Philip A. (1983). On Praguian functionalism and some extensions. In Josef Vachek, Libuše Dušková, (eds.). Praguiana: Some Basic and Less Known Aspects of The Prague Linguistic School. John Benjamins. Linguistic and literary studies in Eastern Europe; 12. pp. xi-xxx.
  • Sériot, Patrick (2014). Structure and the Whole: East, West and Non-Darwinian Biology in the Origins of Structural Linguistics. (Semiotics, Communication and Cognition 12.) Berlin: De Gruyter Mouton.
  • Toman, Jindřich (1995). The Magic of a Common Language: Jakobson, Mathesius, Trubetzkoy, and the Prague Linguistic Circle. Cambridge, Massachusetts: The MIT Press. ISBN 0-262-20096-1

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ George Steiner. Linguistics and Poetics. In Extraterritorial. 1972. 137ff.
  2. ^ "Semiotic poetics of the Prague School (Prague School)": entry in the Encyclopedia Or Contemporary Literary Theory: Approaches, Scholars, Terms, University of Toronto Press, 1993.
  3. ^ Roman Jakobson: My Futurist Years, New York 1992, p. 86
  4. ^ "Pražský lingvistický kroužek". cercledeprague.org. נבדק ב-2020-06-02.
  5. ^ Hymes, Dell (1982). "Prague Functionalism". American Anthropologist. 84 (2): 398–399. doi:10.1525/aa.1982.84.2.02a00130free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  6. ^ Acting and Performance in Moving Image Culture: Bodies, Screens, Renderings. p. 307
  7. ^ "Vilém Mathesius". Encyclopædia Britannica. נבדק ב-9 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Luelsdorf 1983, p. xvi.
  9. ^ Wolfgang Müller-Funk, The Architecture of Modern Culture: Towards a Narrative Cultural Theory, Walter de Gruyter GmbH, Berlin (2012) - Google Books pg. 260
  10. ^ Ludwig Winder - Jewish Virtual Library
  11. ^ Glenda Abramson, Ludwig Winder - Encyclopedia of Modern Jewish Culture, Routledge, Vol 1, (2005) pgs. 956-957
  12. ^ V. Ambros, "Prague Linguistic Circle in English: Semantic Shifts in Selected Texts and Their Consequences", Theatralia, 2014, 17(2): 148–161, esp. 155.
  13. ^ Roman Jakobson (1933), "La scuola linguistica di Praga", La cultura 12, 633–641, esp. p. 637.
  14. ^ Linguistics. Volume 7, Issue 53, pages 100–127.

קטגוריה:סטרוקטורליזם קטגוריה:בלשנות קטגוריה:צ'כוסלובקיה: תרבות