טיוטה:זני זיתים

ישנם מאות זנים של הזית (Olea europaea). כאחד הגידולים המבויתים העתיקים והחשובים יותר שגדלו על ידי בני אדם, עץ הזית התפצל באופן טבעי ובסיוע האדם לזנים רבים. זני זית מחולקים בראש ובראשונה למיקום מוצאם; רוב השמות לזנים מגיעים משמות מקומות. שנית, זיתים עשויים להיות מועדפים לייצור שמן זית או לאכילה כזיתים שולחן, אם כי זנים רבים הם דו-שימושיים ומשמשים גם לשמן זית וגם כזיתי שולחן.

זיתים דו תכליתיים (שולחן ושמן) עריכה

שם הזן תמונה מדינה מטרת השימוש תיאור הזן
אובליצה קרואטיה דו תכליתי זן זיתים דו תכליתי המשמש לשמן זית ולזיתי שולחן ושמקורו בקרואטיה, שם הוא מהווה את הזן הנפוץ ביותר.
אנגלדו צרפת דו תכליתי זן דו תכליתי המשמש הן כזית לשמן וכזית שולחן ושמקורו בדרום צרפת, שמנו ידוע בעולם כבעל ארומה פירותית.
ארבקינה ספרד דו תכליתי זן ספרדי שמקורו בארץ ישראל והובא לאנדלוסיה במאה ה-17 על ידי הדוכס דה מדינצ'לי (Ducado de Medinaceli). כיום זהו הזן הבולט ביותר בקטלוניה. הזן מגודל גם באראגון ובאנדלוסיה שבספרד וכן בארגנטינה, צ'ילה, אוסטרליה וקליפורניה. אף על פי שפרי הזית קטן הוא משמש גם למאכל. בעל איכויות שמן בינוניות-נמוכות.
בידני מלטה דו תכליתי זן זיתים עתיק ממלטה שבעבר כמעט ונכחד ונשמר אך ורק במספר מצומצם מאוד של עצי זית עתיקים באי, אם זאת כיום קיימת תכנית החייאה של הזן ושיווקו (ואת שמנו בפרט) לשימוש מסחרי בשל איכותו הרבה.
בלאדי לבנון דו תכליתי זן זיתים לבנוני שמקורו בהר הלבנון ולמעשה מהווה את הזן הנפוץ ביותר במדינה, משמש כזית שולחן וכזית לשמן.
בעשיקי עיראק דו תכליתי זן זיתים שמקורו בעיירה בעשיקה שבצפון עיראק בו הוא נפוץ בכפרי האזור במישור נינווה ובהרים שמסביב לו.
ברוזה ישראל שולחן זן ממקור יווני לא ידוע שאוקלם בארץ ישראל על ידי האיכר שמואל ברוזה שעל שמו נקרא הזן.
ברנע ישראל דו תכליתי זן ישראלי שפותח על ידי פרופסור שמעון לביא מעצי זית שגודלו בנווה המדבר עין אל-קודיראת בסיני, שיש המזהים אותו עם קדש ברנע.[1] פירותי וארומטי, מתאים במיוחד לגידול אינטנסיבי. מגודל גם מחוץ לישראל בעיקר באוסטרליה ובניו זילנד.
גמליק טורקיה דו תכליתי זן זיתים דו תכליתי שמקורו באזור העיר גמליק השוכן באזור ים מרמרה שבטורקיה שמה הוא מהווה את הזן הנפוץ והמוכר ביותר במדינה. בעל אחוזי שמן גבוהים מאוד.
לצ'ינו איטליה דו תכליתי זן זיתים דו תכליתי שמקורו בחבל טוסקנה שבאיטליה. שמן עדין מאוד בעל חומציות נמוכה ביותר.
מסיון ארצות הברית דו תכליתי זן אמריקני, הובא לקליפורניה על ידי מיסיונרים ממקסיקו במאה ה-18, וכיום מגודל בארצות הברית ובדרום אפריקה. לא נמצא קשר בינו לבין זנים ספרדיים, ומשערים שמקורו בזן הגדל במרוקו. משמש לזיתים למאכל וגם לייצור שמן.
נבאלי בלאדי ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן, סוריה דו תכליתי זן ארץ ישראלי הדומה לזן הסורי אך מבשיל לפניו. נפוץ בעיקר באזור יהודה ושומרון. הפרי עגול יותר וטעמו קל ועדין יותר, מגודל גם בירדן ובדרום סוריה (אזור החוראן).
נבאלי מוחסאן ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן. דו תכליתי זן שנמצא בשנות ה-40 באזור יהודה ושומרון ושמקורו ככל הנראה בעבר הירדן שם ככל הנראה נקרא רוסאי. תפוקת הזיתים הכוללת גדולה והפרי גדול, אך כמות השמן המופקת מן הפרי נמוכה. טעמו מעט מתקתק. מכונה בטעות 'נבאלי מוחסן' משום דמיונו לזן הנבאלי, אף שאינו קשור אליו.
קלמטה יוון דו תכליתי זן זיתים שמקורו בקלמטה שבפולופונסוס שביוון, אחד הזנים המפורסמים והנחשקים ביותר בעולם עבור זית שולחן, אם כי גם ניתן להפיק מהם שמן העדין בטעמו.
פישולין צרפת דו תכליתי מקורו בדרום צרפת, ואיכותו גבוהה ביותר. ארומה מאוזנת וטעם פירותי-עשבוני עם מרירות קלה. ניטע לאחרונה גם במטעי זיתים בישראל.
פישולין מרוקאי (בלדי) מרוקו דו תכליתי זית דו תכליתי שמקורו במרוקו שמה נקרא בידי המקומיים "בלדי", שמה הוא מהווה כ-96% ממטעי הזיתים הקיימים במדינה. משתמשים בו הן להכנת שמן והן להכנת זיתי שולחן.
צורי ישראל, לבנון, סוריה דו תכליתי הזן הנפוץ במזרח הים התיכון, וממנו הופק רוב השמן בימי קדם. שמו מתייחס לעיר צור (בערבית נהגה "סור") ולא לסוריה.[2] קיימת סברה ששיוך השם לצור הוא פוליטי-ציוני[3] אולם השם הבינלאומי Souri (ולא Syrian) מיוחס לצור גם בלבנון,[4] ובנוסף, לזנים הגדלים בסוריה יש שמות אחרים.[5] נפוץ בישראל וברשות הפלסטינית. פירותיו עסיסיים וטעמם עשיר וארומטי. טעמו מעט חריף ומריר
קדש ישראל. שולחן זן דיאטטי של זיתים שמקורו בקדש ברנע, פותח על ידי פרופסור שמעון לביא ממכון וולקני.
קדשון ישראל שולחן וריאציה של הקדש ושהינה קטנה ממנו בגודל.
שמלאלי תוניסיה שמן הזן הנפוץ ביותר בתוניסיה, משמש להפקת שמן זית.
שטווי תוניסיה שמן הזן השני בנפיצותו בתוניסיה לאחר השמלאלי, משמש להפקת שמן זית.
טביליסורי גיאורגיה שמן זן המשמש לשמן בלבד ושהיה גדל בסביבות העיר טבליסי שבגיאורגיה, משנת 1927 הופסק גידול הזיתים בגיאורגיה על ידי הרשויות הסובייטיות אם כי במנזר אתוס שבאבחזיה עדיין ניתן למצוא עצים מזן זה.
סוראני סוריה, טורקיה דו תכליתי זן הזיתים הנפוץ ביותר בסוריה, ומצוי גם בנפת האטיי הנמצאת בדרומה של טורקיה. משמש כזית שולחן וכזית לשמן.
מנזנילה ספרד דו תכליתי זן ספרדי במקורו אשר מגודל גם בארצות הברית, באמריקה הדרומית ובאוסטרליה. פירוש השם הוא "תפוחים קטנים". הזיתים גדולים יחסית וניתן להוציא את גלעיניהם בקלות, ולכך זן זה נפוץ עבור זיתים לכבישה למאכל, אך הוא משמש גם להפקת שמן זית הפקת שמן מזיתים שנבצרו מוקדם מניבה שמן חריף וחזק, בעוד שמזיתים בשלים יותר מופק שמן בעל טעם עדין.
מסללא מרוקו שולחן זן זיתים ירוק מרוקאי המשמש לייצור שמן זית. הוא משמש לעתים קרובות לכבישת שום ופלפל חריף, ומשמש גם בטאג'ינים
מרחביה ישראל, הרשות הפלסטינית, קפריסין שולחן זן ישראלי שמקורו בכפר מרחביה שבעמק יזרעאל (מקורו ככל הנראה באיטליה או בסוריה), בזן זה השתמשו בעבר לתעשיית השימורים, אומנם בשל איכותו הירודה ירד גם הביקוש לזן ולכן מטעיו מצטמצמים, פרט לישראל מצוי גם בשטחי הרשות הפלסטינית ובקפריסין
קורונייקי יוון שמן הקורוניקי הוא זן זיתים מיוון המשמש בעיקר לייצור שמן זית. לאחר הארבקינה והארבוסנה, זיתי קורוניקי הם מהנפוצים ביותר ומתאימים למערכות גידול בצפיפות גבוהה ברחבי העולם ובשל כך משתמשים בו במדינות רבות באגן הים התיכון ומחוצה לו (כולל ישראל). נחשב לזן בעל טעם פירותי ובעל ריח ארומטי מאוד המסביר את המוניטין הטוב שיש לו ביבשת אירופה.
צונאטי יוון דו תכליתי זן זיתים יווני המגיע מחצי האי כרתים, כיום איננו נפוץ כבעבר וגיל העצים הממוצע שלו הוא כ-500 שנים, עץ הזית הוותיק ביותר בעולם שגילו אושר, בן 2000 שנים, משתייך לזן זה. ידוע בקרבה המקומיים בכרתים בטעמו המשובח הן כזית שולחן וכשמן זית.
זוטיצה קרואטיה דו תכליתי
תופאחי מצרים שולחן זן מצרי המשמש כזיתי שולחן, גרעינים שלו גם נמצאו בחפירות במצדה.
שדה אליהו ישראל שולחן זן שמקורו בעמק בית שאן באזור שבין טירת צבי לשדה אליהו, התגלה על ידי הטמפלר הגרמני ארווין קופ שהתגורר בעבר במקום.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ד"ר נעמי זיו, איך לא אכלו את זה קודם: שמן זית מודרני, באתר מדע בצלחת, ‏19 באוגוסט 2015
  2. ^ זני זיתים, באתר ענף הזית, ‏4 במאי 2013
  3. ^   יזהר באר, סורי או צורי? מסע אל המיתוסים של ארץ הזיתים, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2018
  4. ^ ראו לדוגמה בפרסום של יצרן השמן הלבנוני זייד.
  5. ^ זן זה נקרא בסוריה "סוראני" המתייחס בבירור לצור; ראה ar:صوراني