טיוטה:לאוגאי
לאוגאי (Lao Gai או Laogai) הוא מונח סיני שמשמעותו "רפורמציה באמצעות עבודה". זהו מערכת של מחנות עבודה כפייה ברפובליקה העממית של סין, שבהם נכלאו אסירים פוליטיים ואחרים במטרה לחנך אותם מחדש ולהפוך אותם לאזרחים מועילים לחברה באמצעות עבודה קשה.[2]
מערכת הלאוגאי נוסדה בתחילת שלטונו של המפלגה הקומוניסטית בסין תחת הנהגתו של מאו דזה-דונג, והייתה כלי חשוב בשמירה על הסדר החברתי ועל שליטה במתנגדים פוליטיים. האסירים במערכת זו היו נדרשים לעבוד בתנאים קשים ביותר, לרוב בעבודות פיזיות כמו חקלאות, כרייה, בנייה, ועבודה במפעלים. לעיתים קרובות התנאים במחנות היו בלתי נסבלים ואף השוו לעבדות, מה שהוביל לתמותה גבוהה בקרב האסירים.[3][4][5]
לאורך השנים, ביקורת על לאוגאי מצד קהילות בינלאומיות הובילה לשינויים מסוימים במערכת, ובשנות ה-90 הממשל הסיני טען כי המערכת עברה רפורמה והתאמה לתקנים חדשים. אולם, יש דיווחים על כך שהפרקטיקה של עבודת כפייה עדיין קיימת באזורים מסוימים בסין, גם אם בצורה פחות גלויה.[6]
היסטוריה
עריכהמערכת הלאוגאי הוקמה לאחר שהמפלגה הקומוניסטית של סין עלתה לשלטון ב-1949[7], והייתה מכשיר מרכזי בדיכוי פוליטי ושמירה על שליטת המפלגה. הלאוגאי, שהתבססה על המודל הסובייטי של מחנות עבודה כפייה, שימשה במקור כדי "לשקם" אסירים, אך למעשה היא שימשה ככלי לשבירת התנגדות פוליטית ו"עיצוב" מחדש של האסירים בהתאם לאידאולוגיה הקומוניסטית.[7]
בשלושת העשורים הראשונים לקיומה, מערכת הלאוגאי התרחבה באופן משמעותי. היא כללה שלושה סוגי מחנות עיקריים: מחנות רפורמה דרך עבודה לפושעים מורשעים, מחנות חינוך מחדש באמצעות עבודה למי שהוגדרו כ"אלמנטים אנטי-חברתיים", ומחנות לשיבוץ כפוי בעבודה לאחר סיום ריצוי העונש. המערכת הייתה בעלת מימד כלכלי מובהק, כאשר אסירים עבדו בעבודות כפייה שונות, לעיתים בתנאים קשים ביותר וללא כל תמורה.[8] עבודה זו הייתה חלק מהותי מהכלכלה הסינית, וסייעה למפלגה הקומוניסטית להשיג שליטה מלאה על האוכלוסייה ולשמור על משמעת פוליטית.[7]
במהלך שנות ה-50 וה-60, בתי הכלא הסיניים, שהיו דומים למפעלים מאורגנים, כללו מספר רב של אנשים שנחשבו כביקורתיים מדי כלפי הממשלה או "נגד-מהפכנים". עם זאת, רבים מהאנשים שנעצרו מסיבות פוליטיות או דתיות שוחררו בסוף שנות ה-70 בתחילת הרפורמות של דנג שיאופינג.
מבקרים במאה ה-21 טוענים שבתי הכלא הסיניים מייצרים מוצרים למכירה במדינות זרות, כאשר הרווחים מגיעים לממשלת סין. המוצרים כוללים מגוון רחב החל ממזון כמו תה ירוק ועד למנועים תעשייתיים ופחם שנכרה ממכרות. המוצרים נמכרו לשווקים מקומיים ובינלאומיים. לעיתים קרובות, מוצרים אלו יוצאו תחת שמות של חברות חזית, מה שמקשה על מעקב ואכיפה בינלאומית. עקב לחץ בינלאומי, ניסתה ממשלת סין להסתיר את מקור המוצרים, אך עדיין נמצאו מוצרים שיוצרו בעבודת כפייה על מדפי חנויות בעולם. [9][10]
ג'יימס די. סימור וריצ'רד אנדרסון, בספרם "New Ghosts, Old Ghosts: Prisons and Labor Reform Camps in China" טענו שהמוצרים שמיוצרים במחנות הלאוגאי מהווים חלק זניח מהייצוא הכולל של סין ומהתמ"ג שלה.[11] עם זאת, הם מציינים כי יש לראות במערכת זו ככלי דיכוי פוליטי ולא רק כמערכת כלכלית. הם טוענים כי העבודה במחנות אלה איננה בהכרח מהווה הפרה של זכויות אדם, אלא שהביקורת המערבית מתמקדת בעיקר בכך שמדובר בכפייה פוליטית ודתית של אסירים.[11]
ב-1994, החליטה ממשלת סין לשנות את השם של מחנות הלאוגאי (Laogai) ל"בתי כלא" (jianyu)[12], במהלך שהוצג כחלק מרפורמה במערכת העונשין במדינה. השינוי נועד לשנות את הדימוי הבינלאומי של מערכת המחנות, שהייתה מזוהה עם עבודת כפייה ודיכוי פוליטי. עם זאת, למרות שינוי השם, מהות המערכת לא השתנתה באופן מהותי. בתי הכלא המשיכו לתפקד באותם דפוסים של עבודת כפייה, כאשר החוק הסיני עדיין מחייב את האסירים לקבל "חינוך ורפורמה דרך עבודה".[12]
עם זאת, החוק הפלילי הסיני עדיין קובע כי אסירים המסוגלים לעבוד יקבלו "חינוך ורפורמה דרך עבודה". קיומם של רשת מחנות כפייה לייצור מוצרים לצריכה לשוק האירופאי והאמריקאי נותר סודי.[3] פרסום מידע על מערכת הכלא של סין על ידי אל ג'זירה הוביל לגירושה מסין ב-7 במאי 2012.[13]
הערות שוליים
עריכה- ^ Wu, Hongda Harry; Fang, Lizhi (1992). Laogai: The Chinese Gulag. תורגם ע"י Slingerland, Ted. Westview. ISBN 0-813-31769-X.
- ^ "Reeducation Through Labor in China". Human Rights Watch. ביוני 1998. ארכיון מ-12 באוקטובר 2007. נבדק ב-12 באוקטובר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Prison slaves: China is the world's factory, but does a dark secret lurk behind this apparent success story?" (Part of the series: Slavery: A 21st Century Evil). Al Jazeera English. 25 במרץ 2012. ארכיון מ-9 במאי 2012. נבדק ב-8 במאי 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chapman, Michael. "Chinese slaves make goods for American malls", . Human Events, 07/04/97, Vol. 53, Issue 25.
- ^ Buckley, Chris; Ramzy, Austin (2018-12-16). "China's Detention Camps for Muslims Turn to Forced Labor". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-21 ביוני 2020. נבדק ב-2020-06-21.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Laogai: The Chinese Gulag - China's Concentration Camps (Series 1, Episode 1) - Apple TV (BE), Apple TV, 2021-01-01 (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 3 China’s Laogai System - History & Purpose, Laogai Research Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Organization of Laogai · A Family History Told Through Laogai, China's Labor Camp System · EHS History Project, www.ehshistoryproject.org
- ^ Not For Sale: Advertising Forced Labor Products For Illegal Export | The True LAOGAI Foundation Europe i. Gr., laogai.org
- ^ Forced Labor, Laogai Research Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Frank Dikötter, East Asia - James D. Seymour and Richard Anderson: New ghosts, old ghosts: prisons and labor reform camps in China, xvii, 313 pp. Armonk, NY: M.E. Sharpe, 1998. $39.95., Bulletin of the School of Oriental and African Studies 62, 1999-06, עמ' 396–397 doi: 10.1017/S0041977X00017304
- ^ 1 2 What is Laogai?, Laogai Research Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Al Jazeera English to close China bureau" (אורכב 08.05.2012 בארכיון Wayback Machine) Al Jazeera English May 8, 2012