טיוטה:מיקי מלץ

מִיקִי מָלְץ (נולדה ב-11 באוגוסט 1964) היא סופרת, משוררת, מחזאית, מתרגמת, עורכת ועיתונאית ישראלית.

ביוגרפיה

עריכה

מיקי מלץ נולדה בשנת 1964 בקריית מוצקין.

בבית למדה לאהוב שירה וספרות ומגיל צעיר התחילה לחבר שירים וסיפורים, גם לפני שידעה לכתוב.

בגיל 9 השתתפה בתחרות שירי שלום שכתבו ילדים וזכתה במקום השני עם שירהּ "מתי יבוא אדון אביב", שנכתב ביום ההחלטה על הפרדת כוחות בחזית הדרום, לאחר מלחמת יום הכיפורים. את הפרס העניק לה נשיא המדינה, מר אפרים קציר ובגיל 11 היא הוציאה בהוצאת "טרקלין" את ספר השירים הראשון שלה, ששמו "מתי יבוא אדון אביב".[1] [2] להפקת הספר נרתמו חבריו של אביה למילואים ביחידת הצנחנים.[3] אחד החברים, גבי פלינט, כתב את הספר כולו בכתב ידו בעזרת ענף שגילף את קצהו וטבל בדיו. בשנת 1977 זכתה בפרס הראשון בתחרות שירי ילדים לכבוד שבוע הילד על שירהּ "קשה להיות ילד". את הפרס העניקה לה נינה קציר,[4] אשת נשיא המדינה.

מיקי למדה בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין והייתה כתבת נוער בעיתון "מעריב לנוער". היא השלימה את לימודיה בבית הספר התיכון "אורט מוצקין" במגמה עיונית.

בשנת 1982 התגייסה לצבא הגנה לישראל והיתה כתבת צבאית בעיתון "במחנה" שם גם כתבה וערכה את המדור הסאטירי "פרה קדושה" יחד עם יאיר לפיד ויזהר כהן. [5]

מיד עם שחרורה בשנת 1984 החלה לעבוד במוסף "תל-אביב" של ידיעות תקשורת.

בין השנים 1988 ל-1995 היתה חברת מערכת בעיתון "העיר"[6], שם היה לה טור אישי וטור ביקורת טלוויזיה.

באמצע שנות ה-90' כתבה במהדורה הישראלית של מד מגזין,[7] בין השאר גם את הסינרומן "בנפתולי הנפתולים". את התמונות צילמה: אפרת בלוססקי. ערכו: רותו מודן וירמי פינקוס.

בשנת 1995 עברה לעיתון "את" שם עבדה כעורכת עד שנת 2000, ובמקביל פרסמה כתבות מגזין במוסף "סופשבוע" של מעריב. בין 2001 ל-2003 פרסמה כתבות מגזין בעיתונים "לאשה" ובלייזר". בשנת 2003 החלה לערוך מדורים שונים בעיתון "לאשה" עד שמונתה לעורכת מדור הספרים בעיתון.[8] בשנת 2016 עזבה את העיתון והוציאה את ספר השירים השני שלה, "מגיע זמן".

במהלך השנים, שיריה התפרסמו בעיתונים שונים וביניהם, "כותרת ראשית"[9] [10] ו"הארץ".

משנת 2016 היא מתרגמת עצמאית ועורכת ספרות עצמאית (מקור ותרגום).

בשנת 2024 הוציאה בהוצאת "שתיים" את רומן הביכורים שלה: "אהבה בקריות"[11] שזכה לתשבוחות.

באותה שנה התפרסם "לנצח", סיפור קצר שכתבה ויצא לאור במארז אנתולוגיית זמן.[12]

ספריה

עריכה
  • מתי יבוא אדון אביב (1974): אוסף שירי שלום. הוצאת עקד טרקלין.
  • מגיע זמן (2016): שירה. הוצאה עצמית.
  • אהבה בקריות (2024): רומן ביכורים. הוצאת שתיים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מיקי מלץ, מתי יבוא אדון אביב, עקד-טרקלין, 1974, עמ' 48
  2. ^ Research Catalog | NYPL, Research Catalog | NYPL (באנגלית)
  3. ^ ⁨ן מיקי , המשוררת הקטנה י ; וידידיה הצנחנים ו ־ ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 11 יולי 1976 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  4. ^ ⁨ציורי ילדים בנושא "אני ועולמי" ב״שבוע הילד"⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 19 מאי 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  5. ^ לוי, דפנה (2008-12-12). "ג'נטלמן בריטי בגלות". Ynet. נבדק ב-2024-07-18.
  6. ^ ⁨‭__^ __ ‬ 5 ^דיקד"־' ?י ‭**'2 ‬ ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 10 פברואר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  7. ^ אלי אשד, "מאד" בשפה העברית : המגזין בשפת אימנו -הגירסה העברית של המגזין הסטירי מארה"ב, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2017-11-24
  8. ^ מינויים ב'לאשה': גילת דרוראני תערוך את מדור הבריאות, מיקי מלץ את הספרים, באתר Ice
  9. ^ ⁨ראשנו הקטן - .ן ? .ן ? ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 27 מאי 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  10. ^ ⁨אמרה שירלי טמפל ⁩ | ⁨כותרת ראשית⁩ | 9 ספטמבר 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  11. ^ מיקי מלץ, אהבה בקריות, באתר הספריה הלאומית
  12. ^ מארז אנתולוגיית זמן, באתר עברית, ‏מאי, 2024