פתיחת התפריט הראשי
ויקיפדיה β

יאיר לפיד

פוליטיקאי, עיתונאי, סופר ומנחה ישראלי
פירוש נוסף ערך זה עוסק בפוליטיקאי ואיש תקשורת ישראלי. אם התכוונתם לתוכנית הטלוויזיה בהנחייתו, ראו יאיר לפיד (תוכנית טלוויזיה).

יאיר לפיד (נולד ב-5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת, מייסד ויושב-ראש מפלגת "יש עתיד". כיהן כשר האוצר בממשלת ישראל השלושים ושלוש. סופר, בעל טור, תסריטאי, שחקן, מחזאי, פזמונאי ומנחה טלוויזיה לשעבר.

יאיר לפיד
Yair Lapid - portrait.jpg
יאיר לפיד, 2013
לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 54)
י"ח בחשוון ה'תשכ"ד
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות 33
כנסות 19 - 20
סיעה יש עתיד
עיסוק קודם מנחה טלוויזיה, בעל טור, סופר
תפקידים בולטים

תוכן עניינים

ראשית חייו

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול שואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו הוא העיתונאי דוד גלעדי. נולד בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, בו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יגאל לב, שבתאי דון-יחיא, נפתלי קראוס ודוד לאזר. גדל והתחנך בתל אביב ובלונדון. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך לא קיבל תעודת בגרות[1]. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984. בצעירותו היה מתאגרף חובב[2].

את רוב שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה"[3]. את שירותו החל בטירונות בנ"מ, לקראת סופה קיבל התקף אסטמה, מה שהביא להורדת הפרופיל הרפואי שלו[4]. בתחילת מלחמת לבנון הראשונה התלווה לחטיבה 500 של חיל השריון, בעת סיוע להנחתת מסוק ליד אגם קרעון שאף עשן, קיבל התקף אסטמה, אושפז ואז[דרוש מקור] עבר לשרת ב"במחנה"[5][6][7]. לפיד השתחרר משירות מילואים בדרגת סמ"ר[8].[דרושה הבהרה]

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן. לאחר גירושיו היגר ללוס אנג'לס ועבד בתחום הטלוויזיה עבור חברה של ארנון מילצ'ן[6], ובהמשך שב לישראל. ב-1990 נישא בשנית, לצלמת ליהיא מן, לימים עיתונאית וסופרת, ולהם בן ובת אוטיסטית. מתגורר ברמת אביב ג', תל אביב.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, בתוכנית לפרשנות ולתרבות. קבלתו נעשתה על סמך הצלחה במספר קורסים שלקח מתוכנית הלימודים לתואר שני ועל סמך "הישגיו הספרותיים והעיתונאיים", אף שלא עמד בתנאי הקבלה הנדרשים לתוכנית[9]. בעקבות פרסום פרשה זו הורתה המועצה להשכלה גבוהה ב-31 בינואר 2012 לאוניברסיטת בר-אילן להפסיק את המסלולים שאפשרו לימודי תואר שני ושלישי למי שאין לו תואר ראשון[10].

לפיד פעיל[דרושה הבהרה] בעמותת על"ה לסיוע לבעלי צרכים מיוחדים, בעמותת "ילדים בסיכון" למען ילדים אוטיסטים, ועמותת קרן להתחדשות בחינוך לנוער (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת. בשנים 2004 - 2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". בשנת הלימודים תש"ע העביר לפיד שיעורי העשרה בתקשורת בתיכון ביפו[11].

הוא הנחה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין, עד שנכנס לפוליטיקה.

על פי הערכה של פורבס ישראל, שווי נכסיו והונו של לפיד עמד בשנת 2012 על כ-22 מיליון ש"ח, והנכס הגדול ביותר הוא הקוטג' שבו מתגוררת משפחת לפיד (כשמונה מיליון ש"ח)[12].

הוא בעל חגורה שחורה בקראטה[13].

איש תקשורת

 
יאיר לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991

לפיד שירת בכתב העת "במחנה". עם שחרורו מהצבא החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים.

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1991 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 השתתף בתפקיד משנה בסרט הישראלי "מעבר לים" וב-1994, בסרט "שירת הסירנה".

ב-1993 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 1995–1997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 לפיד עבר לגור בארצות הברית לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של המיליארדר ארנון מילצ'ן[14][15].

בשנים 1997–1999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 2000–2007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים[16], וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ בהוראת הרשות השנייה לוותר על החוזה עם הבנק[17].

ב-2004, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חייב את ידיעות אחרונות למכור את המניות שלה ברשת, פורסם כי לפיד סייע לכאורה למילצ'ן לגבש עסקה להשגת רוב בבעלות המניות על החברה, לפני מכרז לקבלת זיכיון להפעלת ערוץ 2[18]. לפיד, אשר מונה כשבוע לפני כן לחבר בצוות המכין את חברת רשת למכרז, הכחיש את מעורבותו במהלך ואמר כי ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות", וארנון מילצ'ן מכירים כ-20 שנה.

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי" במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד" - לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה[19].

ידיעות אחרונות

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה, כתב לפיד על מגוון נושאים, ונגע בענייני זהות, תקינות שלטונית, ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו, והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, הוא רק הוצג בפניי ומיד התנדבתי לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet‏[20].
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי של ימיו האחרונים של אביו.
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?", כתב. הוא הוסיף והאשים את המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית שהובילו למחאת האוהלים ב-2011.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006, נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות[21]. בית משפט השלום בירושלים חייב את לפיד ו"ידיעות אחרונות" לשלם לדיין 12 אלף ש"ח[22]. בערעור שהגישו שני הצדדים לבית המשפט המחוזי בירושלים התקבלה עמדתם של לפיד ו"ידיעות אחרונות", כך שתביעתו של דיין נדחתה ובוטלו החיובים הכספיים שהושתו על ידי בית משפט השלום[23]. בקשת רשות ערעור שהגיש דיין לבית המשפט העליון נדחתה[24].

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי, אך מתפלל מזה שנים בבית כנסת רפורמי[25].

יוצר

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד[26]. שנים לאחר מכן, כתב שתי סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון" ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989 וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005.

כתב אחד עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" שנכתב על ידי הסופרת דבורה עומר. כן כתב לפיד את המחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'[27]. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים, בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו[28], 17 מתוכם על ידי חברו רמי קלינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלנשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה) ו"גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו). בנוסף, הוא גם תרגם את שירו של בוב דילן צעיר לנצח, שהולחן על ידי רמי קלינשטיין[29]. לפיד גם הופיע עם קלינשטיין במופע של הגיגים ושירים. ב-19 באוקטובר 2016 הצטרף לרמי קלינשטיין וקרן פלס במופעם המשותף כאשר שרו את "צעיר לנצח"[30].

פעילות פוליטית

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת באשר לאפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אליו, שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן[31]. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים[32], הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה[33]. בעקבות הצטרפותו למירוץ לפוליטיקה, חוקק בכנסת חוק (שכונה חוק לפיד 2) הדורש ממועמדים לכנסת דיווח על תרומות וניהול חשבון בנק שקוף[34].

הקמת יש עתיד

  ערך מורחב – יש עתיד
 
דיוקן של לפיד על שילוט מפלגת יש עתיד

ב-29 באפריל רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד"[35]. ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי המצע שלה. לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 הודה כי הציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו. לפי תקנון המפלגה, יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש הראשון (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד לתום תקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת[36].

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה, על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי צמצום מספר שרי הממשלה על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השרות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר עתידי, ובמקביל החלת הריבונות הישראלית על אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים[37].

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן 'איפה הכסף?' והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח[38]. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני מול הליכוד ביתנו על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה"[39].

בדצמבר 2013 נבחר לפיד לרשימת 100 ההוגים של "פוריין פוליסי". לפיד דורג במקום ה-31 ברשימה, על כך ש"קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע"[40].

שר האוצר

 
יאיר לפיד בפגישתו עם מושל מדינת מרילנד, מרטין אומאלי
 
יאיר לפיד נפגש עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בעת ביקורו בישראל, דצמבר 2013

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה)[41].

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו פרויקטים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך[42].

בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות נבחרת הדירקטורים[43] - מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד בנטל המעמסה של הציבור החרדי ושיפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה[44], לאחר התמנותו לשר אוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה[45][42], הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות[46], כמו כן העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, כך שלא תכלול ילדי אברכים[42] וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים[42]. לפיד הודיע שהחוק שיזם לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי[47]. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה[48] בתגובה התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה[49]. בין יתר התבטאויות חריפות, המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק[50]. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו[51].

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר במחאה[52], נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג[53], ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין[54] וירום אריאב[55].

עיתונאים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי[56] וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל[57].

לפיד היה חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו[58].

חבר אופוזיציה

 
לפיד נואם בכנס הרצליה
 
יאיר לפיד בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר

בבחירות 2015 הוביל את מפלגתו בבחירות תחת המצע של 'מלחמה בשחיתות' והיא נחלשה ל-11 מנדטים. לאחר הבחירות נמנע מלהיכנס עם הליכוד למשא ומתן קואליציוני, נותר באופוזיציה, והכריז שוב על מועמדותו לראשות הממשלה, כחלופה היחידה לשלטון בנימין נתניהו והליכוד. בתקופה זו החל למצב עצמו כניצי יותר[59], ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה"[60]. בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ"[61].

ביוני 2016 היה לחבר הכנסת הראשון בכנסת ה-20 שנקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בשל אי נוכחות מספקת במשכן הכנסת, על רקע היעדרותו מ-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף[62][63].

במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד" קנסות בסך 40,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, על שהפרה את חוק הגנת הפרטיות לשם משלוח תעמולת בחירות על פי רשימות של ניצולי השואה שקיבלה המפלגה מקולט אביטל, לבקשתו של לפיד[64].

במסגרת סיכומי החקירה של המשטרה בפברואר 2018 בתיק 1000 בעניינו של בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, הודיעה המשטרה כי לפיד הוא עד מרכזי בתיק זה[65]. הוא העיד במשטרה כנגד נתניהו כי פעל לקדם חקיקה שתאריך את תקופת פטור המס לתושב חוזר בישראל על הכנסות בחו"ל, ל-20 שנה (במקום 10 שנים), בעוד לפיד כשר האוצר הסתייג מהשינוי[66].

הסברה ומאבק בחרם

כחבר האופוזיציה הוא מרבה לבקר את הממשלה, אך גם לעסוק בהסברה פרו-ישראלית בחו"ל. ביוני 2015 נאם בוושינגטון ב-AJC Global Forum 2015 של הוועד היהודי-אמריקני[67]. בנוסף, נפגש עם יועץ הבית הלבן לענייני המזרח התיכון, רוברט מאלי. לפיד הציג בפניו את היוזמה המדינית שלו לכינוס ועידה אזורית ושוחח איתו על המלחמה נגד ה-BDS[68]. ביולי 2015, על רקע ההצבעה הצפויה על דו"ח 'צוק איתן', לפיד שלח מכתב ל-30 שגרירי מדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם בו ביקש שיתנגדו להצעה הפלסטינית[69]. באוקטובר 2015, נסע ללונדון, אנגליה, בה התראיין ל-BBC ונפגש עם שרים וחברי פרלמנט בבית הלורדים, ביניהם שר החוץ הבריטי, פיליפ המונד[70]. באותו החודש נועד גם שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, על רקע ההצעה הצרפתית למועצת הביטחון להציב משקיפים בין-לאומיים בהר הבית[71]. בנובמבר 2015, כינס במהלך ביקור בברלין עשרות חברי פרלמנט מאירופה על מנת לגייס אותם למאבק נגד תופעות החרם על ישראל[72]. בדצמבר 2015, פנה במכתב חריף לראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, וביקש ממנו לגנות את אמירותיו של ראש עיריית סאנטגוטהארד בהונגריה אשר האשים את ישראל כי היא עומדת מאחורי פיגועי נובמבר 2015 בפריז[73]. באותו חודש הפיץ חוברות הסברה נגד ה-BDS[74] אשר בהמשך תורגמו לשפות נוספות כמו אנגלית, רוסית וצרפתית[75].

בינואר 2016, נפגש בבריסל עם בכירי האיחוד האירופי, בראשם פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי במטרה להוביל מהלך רחב נגד הפעילות של ה-BDS ותופעות החרמות נגד ישראל[76]. בפברואר 2016, קיים יחד עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן כנס כחלק ממאבק בתנועת ה-BDS תחת הכותרת "נלחמים על מעמדה הבינלאומי של ישראל"[77]. באותו חודש התפרסם כי לאחר ששוחח עם בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, על כרזות אנטי ישראליות שנתלו על קרונות הרכבת התחתית בעיר, האחרון השיב כי יפעל להורידן[78]. במרץ 2016, יזם הפגנה בת מאות משתתפים פרו-ישראלים, מול בניין מועצת זכויות האדם, בז'נבה שבשווייץ, נגד קבלת שורה של החלטות אנטי-ישראליות[79]. ביוני 2016, לאחר פיגוע הירי במתחם שרונה, ליווה משלחת שגרירים במקום בו בוצע הירי, תחת הסיסמה "תומכים בישראל, מגנים את הטרור"[80]. באוגוסט 2016, הוביל עצרת תמיכה למען ישראל בסטוקהולם, שוודיה, עם מאות תומכי ישראל, חברי פרלמנט שוודים ונציגי הקהילה היהודית. העצרת נערכה בעקבות התגברות הקולות האנטישמיים באירופה, על רקע קמפיין של תנועת ה-BDS ופעילות פרו פלסטינית מטעם משרד החוץ השוודי[81]. באותו יום קרא לאזרחי ישראל למחות בעמוד הפייסבוק של נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, בעקבות החלטת ממשלתו להגדיר את תל אביב כבירת ישראל באטלסים שנמצאים בשימוש במדינה[82].

בנובמבר 2017 קיים תדרוך בוועדת החוץ בפרלמנט ההולנדי על האתגרים הביטחוניים והבינלאומיים של מדינת ישראל[83]. בפברואר 2018 קיים סדרת פגישות עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ושגרירים לאיחוד, במטרה לגייסם להוצאת ארגון חזבאללה מחוץ לחוק באירופה[84]. במהלך ביקורו פתח תערוכת הקריקטורות של פרויקט הקריקטורות הישראלי TICP שנלחם באנטישמיות של ה-BDS. התערוכה יועדה להצגה בפרלמנט האירופי, אך הפרלמנט ביטלה בנימוק שהיא שנויה במחלוקת. בעקבות זאת, הועברה התערוכה בחסות הוועד היהודי-האמריקאי וחברי פרלמנט אירופאים לבניין סמוך בבריסל[85].

באפריל 2018 נפגש עם עשרות חברים בפרלמנט הגרמני, בהם נשיא הבונדסטאג, וולפגנג שויבלה ובכירים נוספים, במטרה לשכנעם להוצאת ארגון חזבאללה, כולל הזרוע המדינית שלו, מחוץ לחוק באירופה[86]. במהלך הביקור השתתף לפיד בהפגנה נגד האנטישמיות שנערכה בברלין בשם "ברלין חובשת כיפה"[87].

ספריו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: יאיר לפיד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יאיר לפיד

כתבות בתקשורת:

ראיונות:

מכּתביו:

על ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ אטילה שומפלבי, יאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet, 29 בינואר 2012
  2. ^ ‫שקד זיכלינסקי, ‏לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2012‏
  3. ^ יאיר לפיד, מלך הג'ונגל, במחנה, פורסם במקור ב-3 באוגוסט 1988, פורסם מחדש ב-23 באפריל 2004, עמודים 34–35, כפי שהועלה באתר פרש
  4. ^ פוסט של יאיר לפיד בפייסבוק, 18 באוקטובר 2017
  5. ^ יאיר לפיד, זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, הוצאת כתר, 2010, עמ' 234
  6. ^ 6.0 6.1 ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור, פרספקטיבי
  7. ^ יאיר לפיד, "מדריך הטרמפיסט לגלאקסיה צבאית, במחנה, אוגוסט 1994
  8. ^ באתר הכנסת, חבר הכנסת יאיר לפיד יש עתיד
  9. ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  10. ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  11. ^ יאיר לפיד, בקשת עזרה באתר ynet‏, 29 בינואר 2010
  12. ^ אירית אוליצקי, 8. יאיר לפיד, פורבס ישראל, 9 בספטמבר 2012
  13. ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
  14. ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  15. ^ ניר נתן, ‏"יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  16. ^ ענת ביין, ‏יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  17. ^ עדי דברת, סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
  18. ^ הדר חורש, מילצ'ן קרוב להשתלטות על רשת; יוזם העסקה - יאיר לפיד, באתר הארץ, 2 ביולי 2004
  19. ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
  20. ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet, 17 בנובמבר 2007
  21. ^ יהושע בריינר‏, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בספטמבר 2008
  22. ^ רועי שרון, יאיר לפיד יפצה ב-12 אלף שקל את החייל שסירב ללחוץ יד לרמטכ"ל, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2009
    תא (י-ם) 6062/07 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-22 בפברואר 2009
  23. ^ ע"א 3271/09 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2015
  24. ^ רע"א 1063/16 חננאל רחמים דיין מגד נ' יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-9 במאי 2016
  25. ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
  26. ^ http://presspectivi.goop.co.il/Web/?PageType=0&ItemID=242920
  27. ^ איתן בר יוסף, עכבר העיר ת"א, הגיל הנכון לאהבה, באתר הארץ
  28. ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
  29. ^ מילות השיר "צעיר לנצח", באתר שירונט
  30. ^ רן בוקר, כשיאיר לפיד הצטרף לפלס וקלינשטיין על הבמה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2016
  31. ^ לי-אור אברבך, ‏יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
  32. ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  33. ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, חדשות ערוץ 2 באתר "רשת", 8 בינואר 2012
  34. ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה סופית את "חוק לפיד 2", באתר ynet, 21 במרץ 2012
  35. ^ פנחס וולף‏, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2012
  36. ^ רביב דרוקר, פרסום ראשון: יאיר לפיד ביטל את הבחירות לתפקיד ראשות מפלגת "יש עתיד", באתר ערוץ עשר, 11 בפברואר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  37. ^ אלי ברדנשטיין ועמרי מניב, יאיר לפיד קורץ לימין: יישא נאום באריאל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2012
    אריק בנדר, ‏לפיד ממשיך לשבור ימינה: "מעלה אדומים תמיד תהיה חלק מישראל", באתר מעריב השבוע, 4 בינואר 2016
    לפיד קורץ ימינה, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
  38. ^ מורן שריר, האיש שגר בקלישאה ואפילו לא מזיע, באתר הארץ, 29 בינואר 2013
  39. ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
  40. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה! NEWS‏, 12 בדצמבר 2013
  41. ^ נחמיה שטרסלר, עזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 42.3 התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014, באתר משרד האוצר
  43. ^ גיל קליאן, "נבחרת הדירקטורים": 13.7 אלף מועמדים, 31% מהם נשים, 3% - ערבים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2013
  44. ^ ישראל אהרון, ‏יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
  45. ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "סופהשבוע", 23 בינואר 2014
  46. ^ יהונתן ליס, לפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  47. ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2014
  48. ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
  49. ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "סופהשבוע", 27 באפריל 2013
  50. ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  51. ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet, 22 ביולי 2013
  52. ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2014
  53. ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  54. ^ אורי חודי, ‏נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  55. ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014
  56. ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, ‏תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
    אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במארס 2008, עמ' 16–17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
    רויטל חובל, יאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  57. ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0%
היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
    אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
    דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013
  58. ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  59. ^ עמית סגל ואמנון אברמוביץ', ‏חידת יאיר לפיד: חותך ימינה ולא מוותר על ראשות הממשלה, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בינואר 2016‏
  60. ^ יאיר לפיד שובר ימינה? "אנחנו מפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה", באתר "ציוצים", 1 בדצמבר 2015
  61. ^ עופר חדד, ‏שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2016‏
  62. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016; בעקבות המושב הראשון של הכנסת ה-20 לא נקנס איש בשל היעדרויות.
  63. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016; בעקבות המושב הראשון של הכנסת ה-20 לא נקנס איש בשל היעדרויות
  64. ^ רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2017
  65. ^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, כאן חדשות - חדשות הערב | 14.02.18, החל מ-05:17
  66. ^ טל שניידר, ‏תשתית ראייתית לשוחד והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בשני התיקים, באתר גלובס, 13 בפברואר 2018;
    מורן אזולאי, לפיד על עדותו בתיק 1000: סירבתי להעביר את חוק מילצ'ן - למרות הלחצים, באתר ynet, 14 בפברואר 2018
  67. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏לפיד מסתער על יהודי ארה"ב: בשבילנו אתם נכס, צורך קיומי, באתר גלובס, 9 ביוני 2015
  68. ^ חזקי ברוך, "במאבק נגד ה-BDS אין אופוזיציה וקואליציה", באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
  69. ^ על רקע ההצבעה הצפויה בימים הקרובים באו"ם על דו"ח 'צוק איתן' - לפיד במכתב ל - 30 שגרירי מדינות החברות במועצת זכויות האדם של האו"ם, ‏2 ביולי 2015
  70. ^ אטילה שומפלבי, לפיד בלונדון: "BBC מסלף, צריך שר חוץ", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
  71. ^ (הקישור אינו פעיל, 2 במאי 2018)הצרפתים מבינים שהרעיון להציב משקיפים בהר הבית אינו מקובל, ‏23 באוקטובר 2015
  72. ^ לפיד קרא לעשרות חברי פרלמנט באירופה: סייעו במאבק נגד החרם על ישראל, באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
  73. ^ דנה סומברג, ‏לפיד לרה"מ הונגריה: "מדינות אירופה צריכות לנקוט בעמדה ברורה נגד ההתקפות על היהודים", באתר מעריב השבוע, 1 בדצמבר 2015
  74. ^ איתי בלומנטל, לפיד לטסים לחו"ל: כך תילחמו בשקרים של ה-BDS, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
  75. ^ יש עתיד, איך להלחם בשקרים של ה-BDS באנגלית, צרפתית ורוסית., ‏21 בדצמבר 2015
  76. ^ ישי כהן, ‏יאיר לפיד: "לא יכול להיות שיהודים במארסיי לא יוכלו להסתובב עם כיפה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2016
  77. ^ מורן אזולאי, ליברמן ולפיד נגד נתניהו: "מנסה להשמיד את שירות החוץ של ישראל", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
  78. ^ אריק בנדר, דנה סומברג, ‏לפיד: "שוחחתי עם ראש עיריית לונדון, מודעות ה-BDS יוסרו", באתר מעריב השבוע, 22 בפברואר 2016
  79. ^ אלדד בק, ז'נבה, שווייץ: הפגנת פרו-ישראלים מול מועצת זכויות האדם, באתר ynet, 21 במרץ 2016
  80. ^ חדשות 2, ‏משלחת שגרירים בשרונה: "תומכים בישראל, מגנים את הטרור", באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביוני 2016‏
  81. ^ טל שלו‏, לפיד הוביל עצרת פרו-ישראלית בשבדיה: "הממשלה שלכם בצד הלא נכון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוגוסט 2016
  82. ^ אריאל כהנא, לפיד נגד נשיא צ'כיה: "ירושלים בירתי, לא ת"א", באתר nrg‏
  83. ^ חזקי ברוך, לפיד בהולנד: תפסיקו לעצום עיניים, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2017
  84. ^ ניצן קידר, "להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק", באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2018
  85. ^ חזקי ברוך, המטרה של לפיד - לעצור את הכסף לחיזבאללה, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2018
  86. ^ חזקי ברוך, לפיד מזהיר: "חפים מפשע ימותו", באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2018
  87. ^ כיכר השבת, ‏ומי חבש כיפה גדולה בגרמניה? יאיר לפיד, באתר כיכר השבת, 26 באפריל 2018


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יאיר_לפיד&oldid=24139385"