טיוטה:תיאודור גלסשייב
| לידה | 19 ביולי 1892 |
|---|---|
| פטירה | 3 באוקטובר 1985 |
| בת זוג | מרגרט לבית רבאו |
ד"ר תיאודור ישראל (איזידור) גלסשייב (Glasscheib) 1892-1985 היה קצין, עיתונאי, עורך דין, שופט, סופר וצייר.
ראשית חייו
עריכהנולד בפולין בעיירה וייליצ'קה (Wieliczka) למשפחה ציונית יהודית, לאביו צבי יהושע גלסשייב ולאמו מלכה לבית יואכימזון. במשפחה היו עוד 2 אחים ואחות.[1]
בהיותו בן עשר עבד כשליח שחילק את השבועון די ולט (גרמנית: Die Welt, העולם) מיסודו של תיאודור הרצל ו-דודו שאול רפאל לנדאו. וגם היה גובה את דמי המנוי מהמנויים.
אחרי בחינות הבגרות, לקח חלק בהקמת כתב עת ספרותי, "סערה" STURM יחד עם ברתולד וירטל, אוטו יוליוס בירנבאום, פיטר אלטנברג, אוסקר קוקושקה.
ב 1910, התגייס לצבא תחת שלטונו של "פרנץ יוזף הראשון". הוא התקדם בתפקידו הצבאי עד אשר הפך לקצין. הוא היה הקצין היהודי היחיד ששירת כלוחם קרבי במלחמת העולם הראשונה, סרן ביחידת ה-Hoch und Deutschmeister (חיל רגלים) ובעל עטורי גבורה.
"כשיצאתי למלחמה כתבתי גם פואמות. בהתחלה הן היו פטריוטיות וכתב העת "ניו ווינר ג'ורנל" - Das Neue Wiener Journal- הדפיס אותן באופן קבוע. מאוחר יותר הן לא היו כל כך פטריוטיות, לכן הן נדחו. במקום זה" (מתוך יומן המלחמה שכתב בשנת 1917)
באחד הקרבות של מלחמת העולם הראשונה הוא נפצע ברגלו מקליעים של רובה ואחד הכדורים נשאר שם לכל חייו. לאחר פציעתו הוא השתחרר מהצבא ועבר לגור בברלין, שם למד באוניברסיטת וינה משפטים ומדעי הרוח עד לקבלת התואר השלישי. עבד תחילה כעורך דין ואחר כך גם כשופט. בשנת 1917 הצטרף לקבוצה קטנה של ציונים בווינה יחד עם ד"ר קלבר וד"ר יעקב לנדאו ביסוד החברה הטלגרפית היהודית JTA. החל משנת 1919, היה עוזר משפטי בשגרירות האוסטרית בברלין .
חייו הבוגרים
עריכהבשנת 1923 הוא התחתן עם מרגרט (גרטה בת מיכאל רבאו) שבאה ממשפחה ציונית ופעילה בקהילה היהודית בברלין. בשנת 1926 נולדה בתם היחידה מרים (מירה) הם גידלו אותה על הרוח הציונית שעוררה בה את האהבה לארץ ישראל.
עם הזמן הקהילה היהודית בברלין החלה לסבול בעקבות עליית הנאצים לשלטון והמשפחה החליטה לעלות לישראל ב-1933.
בשנת 1939 תיאו התגייס ל"הגנה". עבד ופרסם בעיתונים ובכתבי עת בגרמנית כגון: "ידיעות חדשות" "הקידמה", ופרסם פיליטונים וסיפורים קצרים, חיבורים על ציור, ספרות ומוזיקה. כתב ארבעה רומנים ופרסם שלושה מהם.
תרגם לגרמנית את שני המחזות הראשונים מאת אפרים קישון: "שמו הולך לפניו" "שחור על גבי לבן" .[2]
תיאו לא מצא עבודה כעורך דין או שופט ובאין ברירה בשלהי שנות ה-40 המאוחרות פתח למחייתם חנות למקטרות, סיגרים וטבק ברחוב בן יהודה 5 בתל אביב.
בשנת 1953 תיאו כתב מחזה על דמותה של בתו מירה בן- ארי בקרב ניצנים. והמחזה הוצג בהקראה דרמטית על ידי שחקני תיאטרון הגשר בשפה הגרמנית.
בשנותיו האחרונות החל גם לצייר ציורים של ארץ ישראל מקומות בהם ביקר ודיוקנאות משפחתו.
רומנים
עריכההאחוזה בבורק (1959)
דרך במעגל (1961)
ויקי פרום עושה קריירה (1963)
הר העצות הרעות (1965)
3 מהרומנים שכתב פורסמו בהמשכים בעיתון ידיעות חדשות בשפה הגרמנית
מקורות מידע נוספים
עריכה- ^ 3545 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
- ^ ARD-Hörspieldatenbank, hoerspiele.dra.de